ערקה

ערקה (כפר)
عرقه
טריטוריה הרשות הפלסטינית  הרשות הפלסטינית
נפה ג'נין
אוכלוסייה
  בכפר

2,686 [1] (נכון ל-2016)
אזור זמן UTC +2

ערקהערבית: عرقه) הוא כפר פלסטיני בצפון השומרון הממוקם 8 ק"מ צפונית-מערבית לג'נין. היישוב מונה, נכון לשנת 2016, כ-2,686 תושבים מוסלמים[1].

מיקום וגאוגרפיה

הכפר ממוקם כל אוכף שפסגתו בגובה של 300 מטר מעל פני הים. על הפסגה שמצפון מערב לכפר נמצא אתר ארכאולוגי בשם "תל אם זיד". כקילומטר ממערב לכפר ממוקם גוש ההתנחלויות שקד, חיננית וטל מנשה. על פסגה מדרום מערב לכפר, בגובהה של 400 מטר, ממקום כפר הבת "ח'רבת א-טורם" או "אל-טרם"[2], בו מתגוררים כ-459 תושבים, נכון לשנת 2016[1].

היסטוריה

לפי עדויות ארכאולוגיות האזור היה מיושב החל מהתקופה הרומית בארץ ישראל. במסגרת הסקר ארכאולוגי סקר הר מנשה, נמצאו בכפר חרסים מהתקופה הרומית, התקופה הביזנטית בארץ ישראל והתקופה המוסלמית המוקדמת בארץ ישראל.

החוקר צרפתי ויקטור גרן ביקר בכפר ב-1870.

בתקופת המנדט הבריטי

בתקופת המנדט הבריטי השתייך הכפר לנפת ג'נין. במפקד 1922, שנערך על ידי שלטונות המנדט הבריטי, בערקה הייתה אוכלוסייה של 168 נפש, כולם מוסלמים[3]. במפקד אוכלוסין 1931 של ארץ ישראל היו בכפר 36 בתים מאוכלסים, בהם התגוררו 219 תושבים, כולם מוסלמים[4].

בסקר הכפרים בשנת 1945 האוכלוסייה בכפר הייתה 350 מוסלמים, ושטח הקרקע הכולל של הכפר היה 5,675 דונם. אשר מתוכם הוקצו 462 לחקלאות שלחין, ו-1,191 לגידולי דגנים[5].

לפי תוכנית החלוקה, שהתקבלה ברוב קולות בעצרת הכללית של האו"ם ב-29 בנובמבר 1947, היישוב נכלל בשטח המדינה הערבית, ולאחר הסכמי שביתת הנשק בתום מלחמת העצמאות ב-1949, עבר משליטה בריטית לירדנית.

לאחר 1967

בעקבות מלחמת ששת הימים ב-1967, עבר הכפר משליטה ירדנית לישראלית.

קרקעות הכפר הופקעו מספר פעמים לצורך הקמת התנחלויות ישראליות ובסיסים צבאיים, וכתוצאה מכך התדלדלו משאבי הקרקע והמים של הכפר. ב-1980 נתפסו חלק מאדמות הכפר לצרכים צבאיים ועליהן הוקמה היאחזות נח"ל, שאוזרחה בשנת 1981 כהתנחלות שקד. משנת 1977, יותר מ-3,000 דונם מקרקעות הכפר הוכרזו כאדמות מדינה ולאחר מכן הועברו לטובת הקמת ההתנחלויות חיננית בשנת 1980[6] וטל מנשה ב-1991.

בשנת 2003, הקימה מדינת ישראל את גדר ההפרדה, שחוצצת בין השטחים שבהם מתגוררים הפלסטינים ביהודה ושומרון ובין השטחים הישראלים. באזור ערקה, מאחר שההתנחלויות והיישובים הפלסטינים קרובים ואין רצף טריטוריאלי לשום צד. בותרו אדמות הכפר על ידי הגדר, תוך איבוד חלק מהשטחים החקלאיים שלו. 30% מאדמות הכפר נמצאות מעבר לגדר ההפרדה[7]. תושבי הכפר החלו במאבק נגד גדר ההפרדה, ומאז שהוקמה מפגינים נגדה כמעט מדי יום שישי[8][9].

קישורים חיצוניים

ראו מדיה וקבצים בנושא זה בוויקישיתוף.

הערות שוליים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רישיון cc-by-sa 3.0
This article is issued from Hamichlol. The text is licensed under Creative Commons - Attribution - Sharealike. Additional terms may apply for the media files.