עשרים וארבעה דברים המעכבים את התשובה

עשרים וארבעה דברים המעכבים את התשובה סודרו על ידי הרמב"ם בפרטו את הדברים המפריעים לעשות תשובה כראוי. הרשימה מחולקת למספר קטגוריות.

רשימת הדברים

רשימת עשרים וארבעה דברים המעכבים את התשובה נמצאת לראשונה על ידי הרי"ף[1] וסודרה על ידי הרמב"ם בהלכות תשובה.

המאירי בחיבור התשובה מגדיר את הדברים:

" קצת ענינים שאינם גוף עברה, והוא לצד חשבו זה לא ישוב מהן וימשכו אחריהן שאר העברות ונמצאו רוע מחשבותיו וסיג דעותיו מעכבין את התשובה, וערבו עמהם גם כן ר"ל באותם כ"ד דברים שמעכבין את התשובה, ענינים אחרים יעכבו את התשובה לסבות אחרות, הודיעום להעיר בעל המחשבה אשר בארנו בפרק הקודם שלא ישען על תשובתם אחר שהיא רחוקה.

חיבור התשובה למאירי - משיב נפש מאמר א פרק ד

הרשימה חולקה על ידי הרמב"ם לשש קטגוריות שונות:

אין מספיקין בידו לעשות תשובה

רשימה זו כוללת דברים שבשל חומרתם ה' מסובב שלא יוכל לעשות תשובה:

  • מי שמחטיא את הרבים[2].
  • מי שמסית אדם אחר לעבור לדרך רעה[3].
  • מי שאינו מוחה במי שעובר על אחת המצוות, ובפרט אב שבנו מתפקר ואינו מוחה בו[4].
  • מי שעובר עברה על מנת לשוב בתשובה או על מנת שיום הכיפורים יכפר עליה[5].

דברים הנועלים דרכי התשובה בפני עושיהם

דברים שאדם המבצע אותם יתקשה לעשות תשובה מסיבות פרקטיות:

  • אדם שפורש מהציבור – מפני שבזמן שהם יעשו תשובה הוא לא יהיה איתם ולא ישוב בתשובה כראוי[6]
  • מי שחולק על החכמים – מפני שבשל כך הוא אינו בקשר איתם כדי לדעת איך לעשות תשובה[7]
  • מי שלועג למצוות – מפני שאם לועג להם אינו רודף אחריהם לקיימם, ואם אינו מקיים את המצוות ממילא אינו יכול לשוב בתשובה[8].
  • אדם ששונא תוכחות (נזיפות) – מפני שהתוכחות גורמות לאדם לחזור בתשובה ומי ששונא אותם לא יזכה להשפעתם[9].

דברים שקשה לפצות עליהם

דברים שבין אדם לחברו שאדם שעשה אותם יתקשה מאוד למצוא את הנפגע כדי להתנצל בפניו:

  • מי שמקלל ציבור – כיון שאין לו אדם ספציפי בו פגע[10]
  • מי שמקבל מגנב – מפני שאינו יודע ממי נגנבו הדברים[11]
  • מי שמוצא אבדה ולא מפרסם את הדבר – כשירצה להחזירה, אף שיפרסם את האבדה, לא יוכל למצוא את הבעלים, מכיון שהתייאשו מכבר מן האבדה[12].
  • הגונב מעניים שאין ידוע מי הם – כיון שאין שמם מפורסם לציבורשגיאת לואה: (בקריאה לתבנית:הערה) תוכן כפול: "האוכל שור עניים ויתומים ואלמנות, אלו בני אדם אמללין הם ואינן ידועים ומפורסמים וגולים מעיר לעיר ואין להם מכיר כדי שידע שור זה של מי הוא ויחזירנו לו", הראב"ד חולק ואומר שמדובר באדם שלוחץ בעניים לשלם את חובם עד ש[מכירה וגם 2=מוכרים]] את נכסיהם בסכום נמוך. .
  • אדם שלוקח שוחד - כיון שאינו יודע מה היה הדין לולא נתינת השוחד[13]

דברים שלא מסתבר שיחזרו עליהם בתשובה

דברים שרוב האנשים אינם מחזיקים לחטא ובשל כך אינם חוזרים עליהם בתשובה:

  • אוכל מסעודה שלא מספיקה לבעליה – מפני שאוכל ברשות הבעלים והוא בטוח שלא לקח דבר[14].
  • אדם המשתמש במשכון של עני, שאינו מתכלה[15] – מפני שהוא בטוח שעשה כדין כיון שאין הפסד בכך לעני[16].
  • אדם המסתכל בנשים – מפני שאין זה נשב בעיניו כחטא, ואינו מחשיב את האיסור של לא תתורו כחטא[17].
  • אדם המתכבד בשפלות אדם אחר – מפני שחושב שכיון שלא פגע בו אלא רק השווה בין מעשיו למעשה אחרים[18]
  • החושד באדם כשר – מפני שאינו אומר לו דבר, ואינו יודע שאסור לחשוב על אדם כשר שהוא בעל עבירה[19].

דברים שקשה להפסיק

דברים שבני אדם מתקשים להפסיק מלעשות, וכולם מידות רעות:

  • רכילות.
  • לשון הרע.
  • בעל חימה.
  • בעל מחשבה רעה.
  • המתחבר לרשע.

הערות שוליים

  1. ובר"ן שם כתב "לא ידעתי היכן היא שנויה"
  2. "המחטיא את הרבים ובכלל עון זה המעכב את הרבים מלעשות מצוה"
  3. "המטה את חבירו מדרך טובה לרעה כגון מסית ומדיח"
  4. "הרואה בנו יוצא לתרבות רעה ואינו ממחה בידו, הואיל ובנו ברשותו אילו מיחה בו היה פורש ונמצא כמחטיאו, ובכלל עון זה כל שאפשר בידו למחות באחרים בין יחיד בין רבים ולא מיחה אלא יניחם בכשלונם"
  5. "האומר אחטא ואשוב ובכלל זה האומר אחטא ויום הכפורים מכפר"
  6. "הפורש מן הצבור, לפי שבזמן שיעשו תשובה לא יהיה עמהן ואינו זוכה עמהן בזכות שעושין.
  7. "והחולק על דברי חכמים, לפי שמחלוקתו גורמת לו לפרוש מהן ואינו יודע דרכי התשובה"
  8. " והמלעיג על המצות, שכיון שנתבזו בעיניו אינו רודף אחריהן ולא עושן ואם לא יעשה במה יזכה"
  9. " והשונא את התוכחות שהרי לא הניח לו דרך תשובה, שהתוכחה גורמת לתשובה שבזמן שמודיעין לו לאדם חטאיו ומכלימין אותו חוזר בתשובה כמו שכתוב בתורה זכור ואל תשכח, ממרים הייתם, ולא נתן ה' לכם לב, עם נבל ולא חכם, וכן ישעיהו הוכיח את ישראל ואמר הוי גוי חוטא, ידע שור קונהו, מדעתי כי קשה אתה, וכן צוהו האל להוכיח לחטאים שנאמר קרא בגרון אל תחשוך, וכן כל הנביאים הוכיחו לישראל עד שחזרו בתשובה, לפיכך צריך להעמיד בכל קהל וקהל מישראל חכם גדול וזקן וירא שמים מנעוריו ואהוב להם שיהא מוכיח לרבים ומחזירן בתשובה, וזה ששונא את התוכחות אינו בא למוכיח ולא שומע דבריו לפיכך יעמוד בחטאתיו שהם בעיניו טובים."
  10. " המקלל את הרבים ולא קלל אדם ידוע כדי שישאל ממנו כפרה"
  11. "החולק עם גנב, שלפי שאינו יודע גניבה זו של מי היא אלא הגנב גונב לרבים ומביא לו והוא לוקח, ועוד שהוא מחזיק יד הגנב ומחטיאו"
  12. "המוצא אבדה ואינו מכריז עליה עד שיחזירה לבעליה, לאחר זמן כשיעשה תשובה אינו יודע למי יחזיר"
  13. "המקבל שוחד להטות דין אינו יודע עד היכן הגיע הטייה זו וכמה היא כחה כדי שיחזיר, שהדבר יש לו רגלים ועוד שהוא מחזיק יד זה ומחטיאו."
  14. "האוכל מסעודה שאינה מספקת לבעליה שזה אבק גזל הוא, והוא מדמה שלא חטא ויאמר כלום אכלתי אלא ברשותו".
  15. לחם משנה שם
  16. "המשתמש בעבוטו של עני שהעבוט של עני אינו אלא כגון קרדום ומחרישה ויאמר בלבו אינן חסרים והרי לא גזלתי אותו".
  17. המסתכל בעריות מעלה על דעתו שאין בכך כלום שהוא אומר וכי בעלתי או קרבתי אצלה, והוא אינו יודע שראיית העינים עון גדול שהיא גורמת לגופן של עריות שנאמר ולא תתורו אחרי לבבכם ואחרי עיניכם".
  18. המתכבד בקלון חבירו אומר בלבו שאינו חטא, לפי שאין חבירו עומד שם ולא הגיע לו בושת ולא ביישו, אלא ערך מעשיו הטובים וחכמתו למול מעשה חבירו או חכמתו כדי שיראה מכללו שהוא מכובד וחבירו בזוי".
  19. "החושד כשרים אומר בלבו שאינו חטא לפי שהוא אומר מה עשיתי לו וכי יש שם אלא חשד שמא עשה או לא עשה והוא אינו יודע שזה עון שמשים אדם כשר בדעתו כבעל עבירה".
This article is issued from Hamichlol. The text is licensed under Creative Commons - Attribution - Sharealike. Additional terms may apply for the media files.