פאוזיה פואד

פאוזיה פואד
מדינה מצרים, סודאן ואיראן
לידה 5 בנובמבר 1921
ארמון ראס אל-בדיל, אלכסנדריה, מצרים
פטירה 2 ביולי 2013 

 אלכסנדריה, מצרים

פאוזיה פואד (בפרסית: شاهدخت فوزیه, ובערבית: الأميرة فوزية; 5 בנובמבר 1921 - 2 ביולי 2013) הייתה נסיכה מצרייה, בתו של פואד הראשון ואחותו של פארוק הראשון. הראשונה לשושלת מוחמד עלי. אבי השושלת, מוחמד עלי, היה ממוצא אלבני והתיישב במצרים. תוארי המלכות המצריים נלקחו ממנה לאחר המהפכה במצרים של 1952, ואחיינה פואד השני שהוכרז למלך מצרים וסודאן כשנושל במהפכה של 1952 עבר להתגורר בשווייץ.

ב-15 במרץ 1939 נישאה למוחמד רזא שאה פהלווי והייתה לאשתו הראשונה ולנסיכת איראן. הנישואים הוגדרו כנישואים פוליטיים שנועדו לקרב בין הסונים לשיעים. כעבור שנתיים לאחר שהוגלה אביו של מוחמד רזא שאה פהלווי, רזא ח'אן, הפכה למלכת איראן. השניים התגרשו בשנת 1945 לאור קשיי הסתגלותה של פאוזיה באיראן, סכסוך בין משפחתה למשפחתו של מוחמד רזא, חוסר נאמנותו של מוחמד רזא, ולאחר שפאוזיה לא הצליחה להרות יורשים זכרים לשאה האיראני.

לה ולמוחמד רזא שאה פהלווי הייתה בת משותפת אחת, הנסיכה שהנאז פהלווי (נולדה ב-27 באוקטובר 1940).

בשנת 1949 נישאה בשנית לקולונל איסמעיל שירין. השניים התגוררו בקהיר ובאלכסנדריה, ונולדו להם שני ילדים: נדיה ח'אנום וחוסין שירין אפנדי. לאחר מות בעלה בשנת 1994, המשיכה פאוזיה פואד להתגורר באלכסנדריה. בינואר 2005 דווח בטעות על מותה: אנשי תקשורת בלבלו בינה ובין אחייניתה, הנסיכה פאוזיה פארוק, בתו השנייה של המלך פארוק. פאוזיה פואד נפטרה ב-2.7.2013 ונקברה בבית הקברות סיידה נפיסה בקהיר, לצד בעלה השני.[1]

מורשתה

  • בשנת 1939 קראו באיראן עיר, פאוזיה-אבאד - על שמה.
  • בשנת 1950 קראו רחוב על שמה (רחוב אמירה פאוזיה) בקהיר, אך בשנת 1956 הוחלף שם הרחוב לרחוב מוסטפא כמאל.

תארים ועיטורים

  • הוד סולטנותה הנסיכה פאוזיה ממצרים (1921–1922)
  • הוד רוממותה הנסיכה פאוזיה ממצרים (1922–1939, 1949–1952)
  • הוד רוממותה הקיסרית הנסיכה פאוזיה ממצרים ואיראן (15–16 במרס 1939 - יום לפני נישואיה הראשונים לשאה הפרסי הוענק לה התואר "שאהדוח'ת", נסיכה או בת מלך)
  • הוד רוממותה הקיסרית נסיכת הכתר של איראן, נסיכת מצרים (1939–1941)
  • הוד רוממותה הקיסרית מלכת איראן (1941–1948)
  • הוד רוממותה הקיסרית הנסיכה פאוזיה ממצרים ואיראן (1948–1949)

עיטורים

  • במצרים: עיטור המעלות (נישאן אל-כמאל), 16.5.1939
  • באיראן: עיטור השמש (נישאן-י אפתאב), 27.10.1940

ראו גם

נזלי סברי

קישורים חיצוניים

ראו מדיה וקבצים בנושא זה בוויקישיתוף.

הערות שוליים

  1. ↑ Ghazal, Rym (8 July 2013). "A forgotten Egyptian Princess remembered". The National.
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רישיון cc-by-sa 3.0
This article is issued from Hamichlol. The text is licensed under Creative Commons - Attribution - Sharealike. Additional terms may apply for the media files.