פינגוויניים
פינגוויניים | ||
---|---|---|
![]() | ||
פינגווין מגלן קורא | ||
מיון מדעי | ||
ממלכה | בעלי חיים | |
מערכה | מיתרניים | |
מחלקה | עופות | |
תת-מחלקה | עופות בתראים | |
סדרה | פינגווינאים | |
משפחה | פינגוויניים | |
סוגים |
ראו בגוף הערך. | |
שם מדעי | ||
![]() | ||
תחום תפוצה | ||


פִּינְגְּוִינִיִּים[1] (שם מדעי: Spheniscidae) היא משפחת עופות ימיים יחידה בסדרת הפינגווינאים, הכוללת 6 סוגים ושבעה עשר מינים. הפינגווינים הם עופות חסרי יכולת תעופה.
מאפיינים
הפינגווין הוא עוף בעל פעילות ימית.
- לפינגווינים אין כושר תעופה, אך להם כנפיים דומות לסנפירים דוגמת גפיהם של צבי ים, ושבניגוד לעופות מים אחרים, הפינגווינים אינם שוחים באמצעות רגליהם כברבור וכברווז, אלא מתקדמים במים באמצעות אותן כנפים.
- צורת גופם הידרו-דינאמית ומקלה עליהם להשיג מהירות גבוהה בשוטם במים.
- משום שאינם מעופפים, לפינגווינים אין עצמות חלולות כיתר בעלי הכנף אשר זקוקים למשקל גוף קל ועצמותיהם המלאות הן יתרון בצלילה לעומק רב.
הפינגווינים הם יצורי יבשה ופעילותם העיקרית במים היא חיפוש מזון. הפינגווינים ניזונים מדגים ומסרטנים אותם הם צדים. ביבשה כמעט שאינם תרים אחר מזון. הם תלויים באוויר האטמוספירי לנשימה ובצלילתם במים הם אוטמים את נחיריהם ומשתמשים במלאי האוויר המצוי בריאותיהם עד אשר אוזל החמצן כמעט כליל ואז שבים אל פני המים כדי לשאוף אוויר מחדש.
כל המינים נפוצים רק בחצי הכדור הדרומי, מיבשת אנטארקטיקה ועד איי גלאפגוס סמוך לקו המשווה. הגדול במינים הוא הפינגווין הקיסרי ששוכן באנטארקטיקה הקפואה והמין הקטן ביותר שוכן באיים החמימים של ארכיפלג גלאפגוס, וזאת על פי כלל ברגמן.
בעת הקינון דוגר הזכר על הביצה אותה מטילה הנקבה, הנקבה יוצאת לים לחפש מזון ועד לשובה הזכר לא עוזב את הביצה לרגע. הפינגווין הזכר ידוע במסירות שלו לתפקיד האב, ולאחר מכן מטפלים יחד באפרוחים. תקופת הדגירה נמשכת כחודשיים ובמהלכה לא אוכל הזכר דבר.
לפינגווינים אורבות סכנות רבות הן מצד טורפים והן מצד האדם. אויביהם בטבע הם חמסנים, עופות החומסים את גוזליהם וביציהם. במים ומחוץ למים עלולים כלבי ים ללוכדם ובמים צדים אותם כרישים ולוויתנים. האדם לרוב אינו ניזון מבשרם של הפינגווינים אך עדיין הוא האיום הממשי לקיומם; מכלית נפט שמתבקעת מציפה שטחים נרחבים בים בנוזל השחור והצמיג אשר מכסה את גופם של יצורים במים ומביא למותם המוקדם. לפינגווינים מנהג ללשלש באותם מקומות שבהם עשו כך הוריהם, ואף לדגור על מצבורי הלשלשת. צברים אלה הופכים ברבות הימים לדשן חקלאי משובח המכונה "גואנו פרו" והאדם כורה בהם בכמות רבה עד כי מחריב הוא מקומות קינון שלמים ומונע בשל מעשיו אלו, הקמת דור חדש של צאצאים אצל הפינגווינים, כי הללו ימתינו עד אשר ישוקמו תילי הלשלשת כדי שישובו להתרבות מחדש.
הגדול במיני הפינגווינים והעוף המפותח הגדול ביותר כיום הוא פינגווין קיסרי (Aptenodytes forsteri) ששוקל עד 45 ק"ג וגובהו עד 122 ס"מ. הקטן ביותר הוא פינגווין זוטר (Eudyptula minor) ששוקל 1.5 ק"ג וגובהו עד 43 ס"מ.
אטימולוגיה
ייתכן כי השם "פינגווין" מקורו לטיני (pinguis = "שמן"). השערה זו מתבססת על איות המילה בשפות כמו צרפתית (pingouin) וגרמנית (pinguin), שבהן האות השנייה היא i, ולא על דרך האנגלית, בה האות השנייה היא e. אחרים גורסים כי מקור שמו של עוף זה הוא דווקא ולשי. הללו טוענים כי זהו הלחם בסיסים של המילה pen (=ראש) עם המילה gwyn (=לבן) המתייחס לאלקה גדולה, עוף ימי דמוי פינגווין שנכחד במאה ה-19 ובקדמת ראשו שני כתמים לבנים. ואולם, המסתייגים מגרסה זו מצביעים על-כך שהיא אינה מתיישבת עם צורות הכתיב שאינן אנגליות; על-כך שאין בנמצא דוגמאות נוספות למילים ולשיות שהשתרשו בלשונות אירופאיות; וכן על-כך שאין לוולשית כל קשר יוצא דופן עם בעל-חיים זה, כזה שהיה מוביל להשאלת הביטוי בשפות אחרות. על-אף שנדמה כי הסברה הראשונה היא המניחה את הדעת, בחר אברהם אבן-שושן להתייחס דווקא אל זו השנייה במילונו, בהוסיפו את הכיתוב "ראש לבן?" בצד המונח, המצביע על מקור אטימולוגי משוער.
מיון
- משפחת פינגויניים (Spheniscidae)
- סוג פינגווין גדול (Aptenodytes)
- פינגווין מלכותי (Aptenodytes patagonicus)
- פינגווין קיסרי (Aptenodytes forsteri)
- סוג פינגווין זנב-מכחול (Pygoscelis)
- פינגווין לבן אוזן (Pygoscelis papua)
- פינגווין אדלי (Pygoscelis adeliae)
- פינגווין רצועת-הסנטר (Pygoscelis antarctica)
- סוג פינגווין מצוייץ (Eudyptes)
- פינגווין הסלעים (Eudyptes chrysolophus)
- פינגווין עב-מקור (Eudyptes pachyrhynchus)
- פינגווין חסון (Eudyptes robustus)
- פינגווין ישר-ציצה (Eudyptes sclateri)
- פינגווין לבן-פנים (Eudyptes schlegeli)
- פינגווין מצויץ מערבי (Eudyptes chrysocome)
- פינגווין מצויץ מזרחי (Eudyptes filholi)
- פינגווין מצויץ צפוני (Eudyptes moseleyi)
- סוג ומין יחיד פינגווין צהוב עין (Megadyptes antipodes)
- סוג ומין יחיד פינגווין זוטר (Eudyptula minor)
- סוג פינגוויני החגורה (Spheniscus)
- פינגווין שחור-רגל (Spheniscus demersus)
- פינגווין הומבולדט (Spheniscus humboldti)
- פינגווין מאגלאן (Spheniscus magellanicus)
- פינגווין גלאפגוס (Spheniscus mendiculus)
- סוג פינגווין גדול (Aptenodytes)
ראו גם
קישורים חיצוניים
- נשמר בקרח: הפינגווין הקדום שהתנשא לגובה עצום, באתר וואלה! NEWS, 2 במרץ 2012
הערות שוליים
- ↑ מילון בעלי חיים נכר (תשל"ב), 1972. האקדמיה ללשון העברית
פינגוויניים | ||
---|---|---|
פינגווין גדול | פינגווין קיסרי • פינגווין מלכותי | |
פינגווין זנב-מכחול | פינגווין לבן-אוזן • פינגווין רצועת-הסנטר • פינגווין אדלי | |
פינגווין מצוייץ | פינגווין הסלעים • פינגווין עב-מקור • פינגווין חסון • פינגווין ישר-ציצה • פינגווין לבן-פנים • פינגווין מצויץ מערבי • פינגווין מצויץ מזרחי • פינגווין מצויץ צפוני | |
פינגווין צהוב-עין (סוג ומין יחיד) | פינגווין צהוב-עין | |
פינגווין זוטר (סוג ומין יחיד) | פינגווין זוטר | |
פינגווין החגורה | פינגווין מגלן • פינגווין גלאפגוס • פינגווין שחור-רגל • פינגווין הומבולדט |
עופות | ||
---|---|---|
עופות קדומים חסרי שיניים | ||
טינמאים | טינמאים | ![]() |
יענאים | יענאים | |
עופות מפותחים חסרי שיניים | ||
דמויי עגוראים | עגוראים • חופמאים • סופיות שמש • מסיטאים • חובתאים • קריאמיים | |
דמויי דורסי לילה | דורסי לילה • תחמסאים • תחמסונים אוסטרליים • טרוגונאים • קוליוסאים • קוליבריים • סיסאים | |
דמויי קוקיתאים | קוקיתאים • דורסי יום • קונדוראים• בזאים • טוראקיים • הואצינאים | |
דמויי כחלאים | כחלאים • קלאונאים • דוכיפתאים • נקראים | |
דמויי יונאים | יונאים • תוכאים • קטאים • ציפורי שיר | |
דמויי תרנגול | תרנגולאים • אווזאים | |
דמויי חסידות | חסידאים • טבלנאים • פלמינגואים | |
דמויי שקנאים | שקנאים • פתוניים • יסעוראים • צוללנאים • פינגווינאים |

רישיון cc-by-sa 3.0