פירות ארץ ישראל

חיבת ואהבת הארץ

ערך מורחב – חיבת הארץ

הרמב"ם בהלכות מלכים כתב: "גדולי החכמים היו מנשקין על תחומי ארץ ישראל ומנשקין אבניה ומתגלגלין בעפרה, וכן הוא אומר כי רצו עבדיך את אבניה ואת עפרה יחוננו"^[7]

הרדב"ז כתב^[8]: אם את אבני הארץ פסק הרמב"ם שיש מצווה לאהוב, קל וחומר את פירות ארץ ישראל יש מצווה לאהוב ולחבב, לכן מצווה לחפש תמיד פירות תוצרת ארץ ישראל, ולהימנע עד כמה שאפשר מתוצרת חו"ל.

מטעם זה, גם לבני חו"ל מצווה להדר לברך על יינות ותפוזי א"י, כי גם פירות א"י שיצאו לחו"ל הם בכלל כי רצו עבדיך את פירותיה^[9], כמו שמסופר בגמרא^[10]: רב יהודה (שהיה גר בבבל) היה מברך על שמן אפרסמון ברוך "'בורא שמן ארצנו"' משום דחביבא ליה ארץ ישראל.

בשביל לאהוב דבר צריכים להתענג ממנו, שכן התענוג מביא לידי דבקות ^[11]. הדרך להגיע לאהבת ארץ ישראל היא ע"י התענוג הגשמי של הגוף מארץ ישראל ופירותיה. משום כך התורה מייחסת חשיבות למעלתם של פירות הארץ ^[12].

קדושת פירות הארץ

טעם נוסף להעדיף את פירות ארץ ישראל, הוא מפני הקדושה שנמצאת בהם:

כתב החת"ס: והנה שבח א"י זבת חלב ודבש, אם שהוא כפשוטו בלי ספק מכל מקום זה התואר מורה עוד קדושת הארץ ופירותיו, כי הם מולידים קדושה בנפש האוכל אותם ומוסיף אהבה ודבקות בה'^[13]

וכן כתב הבית חדש^[14]: הלא קדושת הארץ הנשפעת בה מקדושת הארץ העליונה היא נשפעת גם בפירותיה שיונקים מקדושת השכינה השוכנת בקרב הארץ, ועל כן ניחא שאנו מכניסין בברכת מעין שלש ונאכל מפריה ונשבע מטובה כי באכילת פירותיה אנו ניזונים מקדושת השכינה ומטהרתה ונשבע מטובתה.

לחזק את ישוב הארץ

כל דבר המחזק את כחן של ישראל בארצנו הקדושה, הרי הוא כלול במצווה הגדולה, השקולה ככל המצות שבתורה, שהיא ישוב ארץ ישראל חזקתה ובנינה.

כך כתב הרב עוזיאל רבה הראשי של ארץ ישראל והראשון לציון ^[15]: "משום חבת הארץ ומצות ישוב ארץ ישראל מצוה להדר אחרי אתרוגי ארץ ישראל כדי להחזיק ידי העמלים בה לישב הארץ באוכלסי ישראל, וכל המבכר אתרוגי חו"ל הרי הוא חוטא לעמו וארצו בזה שמרפה את ידי אחיו היושבים בארץ ממעט כח קליטתה לאוכלוסי ישראל המצפים להתישב בה להחיות אדמתה ולהתפרנס מעמל ידיהם, מעטם זה אני אומר מצוה וגם חובה היא לבכר תוצרת הארץ בתבואתה ותעשיתה".

טעמים נוספים

טעמים נוספים נאמרו להעדיף תוצרת הארץ:

1. דבר זה יגביר את אהבה ואחווה בכל העם^[16].
2. החת"ס כתב שהעבודה בקרקע בא"י היא מצווה, לכן על ידי שנקנה מפירות מהארץ נרבה את עבודת האדמה.
3. מעין מה שאמרו במשנה שאדם שיש לפניו פירות הרבה צריך להקדים ולברך על שבעת המינים, שהשתבחה בהם ארץ ישראל^[17].
4. בתורת כהנים נאמר (בהר פרשה ג): " מנין כשהוא מוכר לא תהיה מוכר אלא לעמיתיך תלמוד לומר וכי תמכרו ממכר לעמיתך, ומנין כשהוא קונה לא תהיה קונה אלא מיד עמיתך ת"ל או קנה מיד עמיתך. ", התורת כהנים לומד מן הפסוק "או קנה מיד עמיתך" שיש להעדיף קנייה מיהודי. בנוסף פעמים רבות כאשר אדם קונה אצל יהודי הרי שבכך הוא מאפשר לו קיום, הרי שיש כאן גם קיום של מצוות צדקה ומצוות הלוואה.

ט"ו בשבט

בט"ו בשבט נוהגים להרבות במיני פירות של אילנות, ובפרט במינים בהם נשתבחה ארץ ישראל. מנהג זה התחיל בארץ ישראל בתקופת האריז"ל, הובא בספרו של רבי יששכר בן סוסאן שהיה בצפת, וכן כתב בסידור ר' יעקב עמדין "בארץ ישראל נוהגין להביא כמה מיני פירות האילן לברך עליהן ביום זה", שהרי ט"ו בשבט הוא בעיקר יום של חישובי הלכות הקשורות במצוות התלויות בארץ: תרומה, מעשרות, ערלה ורבעי.

בהמשך התפשט המנהג לכל הגולה, היה זה יום בו התמלא הלב רגש אהבה חמים וכיסופים עזים לארץ ישראל מצוותיה ונופיה, הרי חיבת הארץ היא מצווה בפני עצמה, וגם כאשר לא מתאפשר לקיים בפועל את מצוות ישוב ארץ ישראל, מצווה לכל הפחות לחבבה.

חסידים שהתגוררו בארץ ישראל שלחו, בשנים עברו, פירות ארץ ישראל לרבותיהם שבחוץ לארץ לקראת ט"ו בשבט, והאדמורי"ם היו מצפים להם בהשתוקקות עצומה, וכאשר הגיעו הפירות היו מברכים עליהם מידי שנה בשנה בשולחנם בט"ו בשבט ברוב להט והתרגשות על שזכו לברך על פירות הארץ^[18].

בספר דברי שלמה (מטשורטקוב עמ' קט"ז) העיד על מנהגם לאכול מפירות ארץ ישראל בט"ו בשבט, פירות אלו הביאו בחורף הקשה לתוך העיירות הקטנות והנדחות את אוירה הזך והחם של ארץ ישראל, שהעיר את הלבבות לאהבת הארץ ולתשוקה עזה לעלות אליה, וגם בחשכת הגלות האיר החג מאורה של ארץ ישראל וחימם והפיח רוח של תקוה לגאולה השלימה עכ"ד.

צדיקים שקראו ליום זה "חגה של ארץ ישראל"^[19].

סוכות

הערוך השולחן^[20] לאחר שהתנגד לאתרוגי קורפ"ו מסיים: "ולכן כל איש מישראל אשר נגע יראת ד' בלבו לא יקח רק אתרוגי ארץ ישראל ואיך לא נבוש ולא נכלם בדבר מצוה שנוכל לקיימה מפרי ארצנו הקדושה ליטול דווקא מארץ העמים אוי לה לאותה בושה אוי לה לאותה כלימה ועל זה נאמר וימאסו בארץ חמדה ולכן יש ליזהר בזה מאד מאד". הפוסקים דנו האם עדיף אתרוג יפה מחו"ל או אתרוג פשוט מא"י^[21].

בשנה השביעית

נאמר בתורה^[22] "וְהָיְתָה שַׁבַּת הָאָרֶץ לָכֶם לְאָכְלָה לְךָ וּלְעַבְדְּךָ וְלַאֲמָתֶךָ וְלִשְׂכִירְךָ וּלְתוֹשָׁבְךָ הַגָּרִים עִמָּךְ" הרמב"ן^[23] השיג על הרמב"ם מדוע לא מנה מצוות עשה זו של אכיל פירות שביעית.

יש מסבירים שנחלקו האם יש מצוות עשה לאכול פירות שביעית, שהרמב"ן למד מפסוק זה מצווה לאכול פירות שביעית, ואילו הרמב"ם למד שעיקר כוונת התורה לאסור סחורה בפירות שביעית, אבל אין מצווה באכילה^[24].

כתב החזון איש גם לדעת הרמב"ן, שמנה אכילת פירות שביעית מצוות עשה, מכל מקום לא עבר בעשה אם לא אכלן אלא חיסר מצווה וגם יש בו עוון של בזיון קודשים^[25]

בנוסף ראו גדולי ישראל באכילת פירות שביעית חיזוק ידי שומרי שביעית. הרידב"ז^[26]: כתב מכתב בו הוא מבקש מבית ישראל לעשות קידוש וההבדלה על יין של שביעית.

במכתב עליו חתומים ר' שלמה זלמן אויערבך והרב יוסף שלום אלישיב ר' שמואל הלוי ווזנר נכתב: לאחינו בני ישראל נקרא ליקח בשמחה תוצרת המחולקת על ידי אוצר בית דין, שבאה ממטעים שומרי שביעית ולאוכלה בקדושת שביעית (בפירות אלו הקדושים בקדושת שביעית אליבא דכו"ע אף יקיימו מצוות אכילת פירות שביעית לדעת התשב"ץ בזוהר הרקיע והמגילת אסתר) בכך יסייעו בידי בית הדין לשלם ההוצאות לשלוחיו שעבדו על פי הוראות הב"ד ולחזק שומרי שביעית כהלכה^[27].

טיול לאכילת פירות

הבן איש חי^[28] כתב שמצווה ללכת לטייל בארץ ישראל למקום שיש בו פרדסים ויאכלו שם פירות חשובים טובים ומתוקים ומשובחים במאד, אם כוונתם לשם שמיים בשביל חיבוב ארץ ישראל ולהודות לה' על הארץ ופירותיה המתוקים.