פלואוקסטין
| פלואוקסטין | ||
|---|---|---|
 | ||
 | ||
| שם IUPAC | ||
| (RS)-N-methyl-3-phenyl-3-[4-(trifluoromethyl)phenoxy]propan-1-amine | ||
| שמות מסחריים בישראל | ||
| פלוטין, פרוזק ופריזמה | ||
| מסה מולרית | 309.33 g·mol−1 | |
| נתונים פרמוקוקינטיים | ||
| זמינות ביולוגית | 72% | |
| מטבוליזם | בכבד, בעיקר בתיווך האנזים CYP2D6 | |
| זמן מחצית חיים | 1-3 ימים בשימוש ראשון, 4-6 ימים בשימוש קבוע | |
| הפרשה | שתן (80%), צואה (15%) | |
| בטיחות | ||
| מעמד חוקי | תרופת מרשם, נכללת בסל הבריאות | |
| קטגוריית סיכון בהריון | C (על פי ה-FDA) | |
| סיכון לתלות | נמוך | |
| דרכי מתן | אורלי | |
| מזהים | ||
| מספר CAS | 54910-89-3 | |
| PubChem | 3386 | |
| ChemSpider | 3269 | |
פלואוקסטין (באנגלית: Fluoxetine; ידועה בשמות המסחריים: פרוזק, פריזמה ופלוטין) היא תרופה פסיכיאטרית נוגדת דיכאון מקבוצת ה-SSRI (מעכבים סלקטיביים של ספיגה חוזרת של סרוטונין).
פלואוקסטין משמשת בין השאר לטיפול בדיכאון קליני, הפרעה טורדנית-כפייתית (OCD), בולימיה נרבוזה והפרעת פאניקה. פלואוקסטין היא מהתרופות הנרשמות ביותר לטיפול בדיכאון, ונכללת ברשימת התרופות החיוניות של ארגון הבריאות העולמי.
פלואוקסטין היא התרופה הראשונה ממשפחת ה-SSRI, שאושרה לשימוש על ידי ה-FDA בשנת 1987[1]. פיתוחה הביא לפיתוחן של תרופות רבות נוספות נוגדות דיכאון וחרדה, שלהן פרופיל תופעות לוואי בטוח יותר בהשוואה לתרופות הישנות לטיפול בדיכאון וחרדה.
קישורים חיצוניים
- פרוזק, באתר "פסיכיאטרי"
- מחקר: פרוזק במי שופכין גורם לסרטנים להיות יותר נועזים ולסכן את חייהם, באתר הארץ, 22 באוקטובר 2017
הערות שוליים
- ↑ Wong DT et al. Case history: the discovery of fluoxetine hydrochloride (Prozac). Nat Rev Drug Discov. 2005 Sep;4(9):764-74
This article is issued from Hamichlol. The text is licensed under Creative Commons - Attribution - Sharealike. Additional terms may apply for the media files.