פצצת זרחן

ניסוי של פצצת זרחן אשר בוצע על ידי צבא ארצות הברית, 1921
ארגז צה"לי של פצצת מרגמה מסוג "עשן מתפוצץ"

פצצת זרחן היא פצצה המבוססת על זרחן לבן. הזרחן שבפצצה מתלקח כאשר הוא בא במגע עם חמצן וממשיך לבעור עד התכלותו כל עוד החומר בא במגע עם החמצן. במגע עם עור, גורם החומר לכוויות קשות.

שימושים

לפצצות הזרחן מספר שימושים:

  • הבערה
  • סימון מטרות ויעדים
  • יצירת מיסוך עשן מיידי
  • פגיעה באויב

סימני פגיעה

סימנים לפגיעת זרחן:

  • ריח של בשר שרוף
  • כאבים עזים
  • פגיעה מרסיס גדול - כתם ירוק, פגיעה מרסיס קטן - נקודות שחורות
  • בלילה הפגיעה תזרח
  • עשן לבן
  • כוויות צהובות באזורים הנגועים וריח שום אופייני

טיפול

עזרה ראשונה המוגשת לנפגע זרחן נועדה למנוע מגע של החומר עם חמצן, וכוללת שטיפת האזור עם כמויות רבות של מים תוך חבישתו עם תחבושת ספוגה במים תוך הפשטה מלאה של הנפגע לזיהוי פגיעות נוספות.

בחוק הבינלאומי

ישנם הסוברים שפצצת זרחן, גם זו המשמש ליצירת עשן, היא "נשק תבערה" עליו חלים המגבלות של הפרוטוקול השלישי של האמנה על כלי נשק קונבנציונליים מסוימים. אחרים טוענים, שמטרתן הראשית של פצצות זרחן היא סימון ויצירת מיסוך ולא תבערה, ועל כן הפרוטוקול, המציין שאינו חל על פצצות בהן נזקי התבערה משניים, כגון רימוני עשן, אינו חל על פצצות זרחן.

במשך שנים השתמש צה"ל בפצצות זרחן לצורך סימון ומיסוך. אולם לאחר ביקורת בינלאומית רבה לאחר מבצע עופרת יצוקה, הוחלט בצה"ל להצטייד בתחמושת חליפית שאינה מכילה זרחן[1].

קישורים חיצוניים

ראו פצצת זרחן בוויקישיתוף.

הערות שוליים

  1. ↑ אחיקם משה דוד, עקב הביקורות בעולם: צה"ל נפרד מהזרחן, באתר nrg‏, 25 באפריל 2013
This article is issued from Hamichlol. The text is licensed under Creative Commons - Attribution - Sharealike. Additional terms may apply for the media files.