פרארי (קבוצת מרוצים)
על מנת להתאים דף זה למכלול דרוש לבצע בו תיקון כבד. הדף הועבר לטיפולם של עורכי אספקלריה.
אנחנו כאן בשבילך! אם הערך נחוץ לך, תוכל להגיש בקשת טיפול לעורכי אספקלריה, גש ללשונית 
סְקוּדֶרְיָה פֶרָארִי (באיטלקית: Scuderia Ferrari) היא קבוצת המרוצים של חברת פרארי המתחרה באליפות פורמולה 1. הקבוצה היא הוותיקה ביותר בסבב האליפות, והשתתפה בכל העונות שהתקיימו מאז שנת 1950.
הקבוצה הוקמה על ידי אנצו פרארי בשנת 1929 כקבוצת המרוצים של אלפא רומיאו, אך בשנת 1947 החליט פרארי לייצר את כלי הרכב בעצמו. במהלך השנים רשמה הקבוצה 16 זכיות באליפות היצרנים ו-15 זכיות באליפות הנהגים. אלברטו אסקרי זכה באליפות הראשונה בשנת 1952, וקימי רייקונן זכה באחרונה בשנת 2007.
מיכאל שומאכר הוא הנהג המעוטר ביותר בתולדות הקבוצה. בין עונות 1996 עד 2006 ניצח ב-72 מרוצים, זכה בחמישה תוארי אליפות רצופים (2000–2004) והיה שותף לשש זכיות רצופות באליפות היצרנים (1999–2004).
אליפות העולם למכוניות ספורט
בתחילת המאה ה-21 ידועה קבוצת פרארי בשל השתתפותה במרוצי הפורמולה 1, אך בתחילת דרכה השתתפה הקבוצה במרוצי מכוניות ספורט. החל מאמצע שנות ה-40 של המאה ה-20 ועד מחצית שנות ה-70 לקחה הקבוצה חלק באליפות העולם למכוניות ספורט וזכתה ב-13 תוארי אליפות. את הניצחונות הראשונים רשמה הקבוצה במרוץ המייל מילייה (Mille Miglia) אותו ניצחה בשנת 1950 וב-1951.
בשנת 1953 נוסדה אליפות העולם למכוניות ספורט אליה הצטרפה פרארי יחד עם יצרניות אחרות דוגמת אסטון מרטין, מרצדס-בנץ ויגואר. בתחרויות שיתפה הקבוצה מגוון גדול של דגמים: 166MM , 250MM , דגמי המונזה בעלי מנוע 4 צילינדרים ודגמי 118 ו-121LM, בעלי שישה צילינדרים. באליפות נכללו מרוצים ידועים דוגמת טארגה פלוריו והמייל מילייה, שהתקיימו בסיציליה ומרוץ 24 השעות של לה מאן אותו נצחה הקבוצה שש שנים ברציפות (1960–1965).
בעקבות התוצאות החלשות שהשיגה קבוצת הפורמולה 1 בעונת 1973 החליט אנצו פרארי על הפסקת ההשתתפות באליפות העולם למכוניות ספורט והתמקדות בפורמולה 1 בלבד. מכוניות פרארי המשיכו להשתתף בתחרויות בקבוצות פרטיות.
בשנת 1993 פיתחה הקבוצה את דגם 333SP, שהשתתף בתחרויות בקטגוריות אבי-הטיפוס, אך לא בשם הרשמי של הקבוצה.
סמל
סמל הסוס המקפץ, המזוהה עם פרארי מיום היווסדה, הופיע לראשונה על מטוס הקרב של פרנססקו ברקה. ברקה, טייס איטלקי וגיבור מלחמת העולם הראשונה, צייר את הסוס על מטוסו לאחר שהפיל טייס קרב גרמני מעל העיר שטוטגרט. סמל הסוס מזוהה עם העיר שטוטגרט והוא מופיע גם במרכז הסמל של חברת פורשה, שמושבה בעיר[1]. בשנת 1923 פגש אנצו פרארי את הוריו של ברקה שהציעו לו להשתמש בסמל הסוס הן כהוקרה לבנם והן כסמל שמביא מזל טוב. פרארי אימץ את ההצעה, אך עיצב את הסמל כך שזנב הסוס פונה כלפי מעלה.
הרקע הצהוב מסביב לסמל הוא צבע המסמל את העיר מודנה, עיר הולדתו של פרארי[2]. בחלק העליון של הסמל מופיעים שלושה פסים בצבעים אדום, לבן וירוק, המסמלים את דגלה של איטליה. מתחת לציור של הסוס רשומות האותיות S ו-F, ראשי התבות של סקדוריה פרארי.
הצבע, המאפיין את כל רכבי המרוץ של הקבוצה לאורך השנים, הוא אדום-מרוצים (Rosso corsa). השימוש בצבע החל כהחלטה של הפדרציה הבינלאומית לרכב (FIA) לקבוע צבע מאפיין, בהתאם למדינת המוצא. מכוניות איטלקיות נצבעו באדום, צרפתיות בכחול ומכוניות בריטיות נצבעו בירוק. אף על פי שבפורמולה 1 לא הייתה מגבלה בצבעי הרכב המותרים לשימוש בחרה הקבוצה להמשיך ולהשתמש בצבע האדום[3]. במהלך השנים שונה גוון המכוניות. בין השנים 1996 ו-2007 נצבעו הרכבים בצבע בהיר יותר, על מנת ליצור איזון בין הצבעים, כפי שהופיעו על מסכי הטלוויזיה. בשנת 2007 חזרה החברה להשתמש בגווני הרוסו קורסה.
חשיבות הקבוצה
קבוצת המרוצים של פרארי הוקמה בשנת 1929 על ידי אנצו פרארי, שביקש להתמקד במרוצי מכוניות. המעבר לייצור מכוניות סדרתי היה מבחינת פרארי אילוץ כפוי שנועד לאפשר לחברה להבטיח את המימון לפעילויות המרוצים[1]. ההצלחה של קבוצת המרוצים והזכיות הרבות באליפויות סייעו למיתוג החברה כבעלת מורשת ארוכה של ביצועים ויוקרה[4]. ההשתתפות במרוצים בכלל ומרוצי פורמולה 1 בפרט מוגדרת על ידי החברה כפעילות ליבה של מערך השיווק בחברה וכמקור מרכזי המוביל לחדשנות בפיתוחים טכנולוגיים[5].
מרוצי הפורמולה 1 זוכים לפופולריות גדולה. בשנת 2015 צפו בשידורי המרוצים כ-420 מיליון צופים ברחבי העולם. בעשור השני של המאה ה-21 נמצאו המרוצים במגמה של התרחבות ומספר המרוצים שהתקיימו מחוץ לאירופה גדל. קיום המרוצים בסין, איחוד האמירויות הערביות, בחריין, סינגפור, אוסטרליה, ברזיל, יפן, ארצות הברית וקנדה איפשר לחברה להגביר את הנראות שלה בשווקים חדשים ומתפתחים. החשיפה לשווקים החדשים איפשרה לחברה פרסום נרחב ללא צורך בפנייה לאמצעי הפרסום המסורתיים. בנוסף, החשיפה הנרחבת של החברה היוותה מוקד משיכה אטרקטיבי לנותני חסויות שפירסמו את מוצריהם באמצעות מיתוג רכבי החברה[4][5].
פרארי היא הקבוצה הרווחית ביותר מבין הקבוצות המתחרות באליפות. בשנת 2013 עמד תקציב הקבוצה על 400 מיליון דולר, למרות זאת הקבוצה סיימה את השנה כקבוצה רווחית עם הכנסות שעמדו על 460 מיליון דולר, 165 מיליון דולר יותר מכל קבוצה אחרת. מיתוג הקבוצה חשוב גם לאליפות עצמה. פרארי, הקבוצה היחידה שהשתתפה בכל עונות האליפות, נהנית ממעמד מיוחד באליפות. על פי החוזה שנחתם עימה מקבלת הקבוצה מדי שנה מענק של כ-5% מסך כספי הפרסים המחולקים, ללא קשר לתוצאות שהשיגו נהגיה, עליהם מתוגמלת החברה בנפרד[6].
אקדמיה לנהגים
האקדמיה לנהגים היא יוזמה של הקבוצה לפיתוח נהגים צעירים. היוזמה החלה לפעול במהלך שנת 2009 והנהג הראשון שהוחתם באקדמיה היה ז'ול ביאנקי[7]. שלושה חודשים לאחר מכן צורפו לתוכנית מירקו בורטולוטי, דניאל זמפיירי ורפאל מרצ'לו[8]. במהלך חודש יוני הוחתם בקבוצה לאנס סטרול, שהתחרה בעת ההחתמה בקארטינג[9] ובחודש אוקטובר הצטרף לתוכנית סרחיו פרס, שחתם בקבוצת סאובר[10].
שארל לקלר הצטרף לתוכנית בשנת 2016[11]. בעונת 2019 החליף לקלר את קימי רייקונן כנהג בקבוצה והיה לנהג הראשון מהאקדמיה המתחרה בפרארי. באותה שנה הוחתם מיק שומאכר, בנו של מיכאל שומאכר כנהג בתוכנית[12]..
אוהדים
אוהדי הקבוצה זכו לכינוי "טיפוסי" (Tifosi), שמשמעותו הוא אדם החולה בטיפוס. הטיפוסי בולטים בחולצות ובדגלים האדומים עם לוגו הסוס השחור מתנוסס עליהם. במיוחד בולטים האוהדים בגרנד פרי האיטלקי, הנחשב ל"מרוץ הבית" של פרארי. רוב אוהדי הטיפוסי הם איטלקים ולצד אהדתם לקבוצת פרארי, הם תומכים גם של מזארטי ואלפא רומיאו האיטלקיות וכן של נהגים איטלקים המתחרים בקבוצות שונות.
בגרנד פרי של סן מרינו בשנת 1983 הריעו אוהדי הקבוצה ארוכות לריקרדו פטרסה, נהגה האיטלקי של קבוצת ברהאם, אף על פי שמעולם לא התחרה עבור פרארי. התרועות הגיעו לאחר ששש הקפות לסיום המרוץ התרסק פטרסה עם מכוניתו, דבר שאפשר לנהג הקבוצה פטריק טאמבי לקחת את ההובלה ולנצח במרוץ.
נהג נוסף שזכה לתרועות מהקהל, על אף שלא התחרה עבור הקבוצה, הוא ז'אן לואי שלסר. בגרנד פרי האיטלקי בעונת 1988 התחרה שלסר עבור קבוצת ויליאמס, כמחליפו של נייג'ל מנסל החולה. במהלך המרוץ התנגש באיירטון סנה, שהוביל את המרוץ, דבר שגרם לסנה לאבד את מקומו ולסיים רק במקום העשירי. גרהרד ברגר, נהגה של פרארי השיג במרוץ את הניצחון היחיד שלו בעונה, הניצחון היחיד באותה עונה שלא הושג על ידי נהג של קבוצת מקלארן.
מסלול המרוצים
בשנת 1972 הקימה פרארי בעיירה פיורינו, הסמוכה למראנלו את מסלול המרוצים פיורינו המשמש לבחינת דגמי החברה ומכוניות המרוץ של הקבוצה. לאורך המסלול, שאורכו כשלושה קילומטרים, קיים מגוון רחב של פניות המדמות את התנאים במסלולי המרוץ השונים.
זמן ההקפה המהיר ביותר במסלול נקבע על ידי מיכאל שומאכר, כשהוא נוהג בדגם פרארי F2004 ששימש את הקבוצה בעונת 2004.
ספקית מנועים
מעבר להיותה יצרנית ומתחרה באליפות, פרארי שימשה במהלך השנים גם כיצרנית מנועים עבור קבוצות אחרות.
| קבוצה | שנים |
|---|---|
| מינארדי | 1991 |
| סקדוריה איטליה | 1992 - 1993 |
| סאובר | 1997 - 2005 2010 - הווה |
| פרוסט | 2001 |
| רד בול | 2006[13] |
| ספייקר | 2007[14] |
| טורו רוסו | 2007 - 2013 2016[15] |
| פורס אינדיה | 2008[16] |
| מארוסיה | 2014 - 2015[17] |
| האס | 2016 - הווה[18] |
חסויות
קבוצת הפורמולה 1 של פרארי התנגדה במשך שנים רבות להוספת חסויות פרסומות על רכבי הקבוצה. בשנת 1977 הוסיפה הקבוצה לראשונה את הלוגו של חברת פיאט. במהלך שנות ה-80 פרסמה החברה רק סמלים של ספקים טכניים של הקבוצת דוגמת מאגנטי מרלי, ברמבו ואגיפ (Agip).
חברת האנרגיה "של" מהווה אחת מנותנות החסות של הקבוצה מאז הקמתה. שיתוף הפעולה החל עוד לפני הקמת הקבוצה, כאשר של הייתה אחת מנותנות החסות לאנצו פרארי כשהתחרה כנהג בשנת 1929[19]. בשנת 2015 הוארך החוזה בחמש שנים נוספות, עד לשנת 2020[20].
בשנת 1996 סיימה יצרנית הטבק והסיגריות פיליפ מוריס התקשרות של 22 שנה עם קבוצת מקלארן וחתמה על הסכם עם קבוצת פרארי. בספטמבר 2005 האריכה הקבוצה את ההתקשרות עד שנת 2011, בה נאסר פרסום מוצרי טבק על ידי האיחוד האירופי. על פי הערכות המגזין "F1 Racing" במהלך השנים קיבלה הקבוצה כמיליארד דולר עבור הפרסום. למרות הפסקת הפרסום על רכבי החברה, בשנת 2011 נחתם הסכם לשיתוף פעולה פיליפ מוריס על לשנת 2015[21], הסכם שהוארך לאחר מכן עד לשנת 2018[22].
בשנת 2008 חתמה הקבוצה על הסכם עם בנק סנטנדר הספרדי, שהיה אחד הספונסרים של קבוצת מקלארן. הבנק נכנס לתחום החסויות בפורמולה 1 בעקבות הצלחתו של פרננדו אלונסו הספרדי. השמועות על חתימת החוזה הצפויה עם אלונסו היוו את הסיבה לחתימה עם הקבוצה. שווי ההסכם הוערך בכ-20 מיליון אירו לעונה[23].
בשנת 2010 חתמה הקבוצה על הסכם חסות עם חברת אבטחת המחשבים קספרסקי. בשנת 2013 התרחב ההסכם וקספרסקי החלה לספק לקבוצה פתרונות לאבטחת מידע במערכות המחשוב של הקבוצה. בשנת 2015 נחתם הסכם המאריך את שיתוף הפעולה בין החברות עד לשנת 2021[24].
בשנת 2012 חתמה הקבוצה על הסכם חסות עם קבוצת פטרופוליס, יצרנית משקאות האנרגיה TNT[25].
בשנת 2013 חתמה הקבוצה על הסכמי חסות עם חברת המשלוחים UPS[26], עם יצרנית השעונים הובולט[27] ועם חברת וויצ'יי פאואר (Weichai Power) הסינית[28].
יממה לאחר שהקבוצה החתימה את נהג המרוצים המקסיקני אסטבן גוטיירס כנהג מבחן בקבוצה, חתמה הקבוצה על הסכם חסות עם חברת התקשורת אמריקה מוביל, שבבעלותו של קרלוס סלים[29].
ביולי 2016 חתמה הקבוצה על הסכם חסות עם חברת לוקוסטיקה, יצרנית משקפי השמש רייבן, הסכם שיכנס לתוקף במהלך עונת 2017[30].
נהגי הקבוצה לפי שנה
| להצגת הטבלה לחצו על "הצגה" משמאל | |||
|---|---|---|---|
| שנה | נהג | מיקום באליפות הנהגים | מיקום באליפות היצרנים |
| 1950 |  | 5 | לא התקיימה אליפות |
| 13 | |||
| 13 | ||
| 20 | ||
| 1951 | | 2 | |
| 3 | |||
| 5 | ||
| 6 | ||
| 1952 | | 1 | |
| 2 | ||
| 3 | ||
| 7 | ||
| 22 | |||
| 1953 | | 1 | |
| 3 | ||
 | 4 | ||
| 5 | ||
| 19 | ||
| 19 | ||
| 1954 | 2 | ||
| 3 | ||
| 4 | |||
| 9 | ||
| 15 | |||
| 18 | ||
| 20 | ||
| 25 | ||
| 1955 | | 3 | |
| 4 | |||
| 5 | ||
| 6 | ||
.svg) | 3 | ||
| 17 | |||
| 19 | ||
| 21 | ||
| 25 | ||
| 25 | |||
| 1956 | 1 | ||
| 3 | ||
| 6 | ||
| 8 | ||
| 3 | ||
| 15 | |||
| 23 | ||
| 27 | ||
| 1957 | | 3 | |
| 4 | ||
| 9 | ||
| 13 | |||
 | 14 | ||
| 6 | |||
| 22 | |||
| לא דורג | ||
| לא דורג | ||
| 1958 | | 1 | 2 |
| 5 | ||
| 8 | ||
| 10 | |||
| 12 | ||
| לא דורג | ||
| 1959 | | 2 | |
| 4 | |||
| 7 | |||
| 15 | ||
| 17 | ||
| 18 | |||
| לא דורג | ||
| 1960 | 5 | 3 | |
| 7 | ||
| 9 | |||
| 13 | ||
| 16 | ||
| לא דורג | |||
| 1961 | 1 | 1 | |
| 2 | ||
| 5 | |||
| 13 | ||
| לא דורג | ||
 | לא דורג | ||
| 1962 | 6 | 6 | |
| 11 | ||
| 12 | ||
| 13 | ||
| 14 | ||
| 1963 | | 4 | 4 |
| 10 | ||
| 17 | ||
| לא דורג | ||
| 1964 | | 1 | 1 |
| 4 | ||
| 19 | ||
| לא דורג | ||
| 1965 | | 5 | 4 |
| 6 | ||
| 14 | ||
| לא דורג | ||
| לא דורג | |||
| 1966 | | 2 | 2 |
| 8 | ||
| 9 | ||
| 10 | ||
| 1967 | 5 | 5 | |
| 18 | ||
| 20 | ||
| לא דורג | ||
| לא דורג | ||
| 1968 | | 4 | 4 |
| 10 | |||
| לא דורג | ||
| לא דורג | ||
| 1969 | 12 | 6 | |
| 15 | ||
| לא דורג | ||
| 1970 | | 2 | 2 |
| 3 | |||
| 17 | ||
| 1971 | | 4 | 3 |
| 7 | |||
| 8 | |||
| 1972 | | 4 | 4 |
| 7 | |||
| 12 | |||
| 20 | ||
| לא דורג | ||
| 1973 | | 9 | 6 |
| 12 | ||
| 1974 | 2 | 2 | |
 | 4 | ||
| 1975 | | 1 | 1 |
| 5 | |||
| 1976 | | 2 | 1 |
| 5 | |||
| 16 | |||
| 1977 | | 1 | 1 |
| 4 | |||
 | לא דורג | ||
| 1978 | 3 | 2 | |
| 9 | ||
| 1979 |  | 1 | 1 |
| 2 | ||
| 1980 | | 14 | 10 |
| 19 | ||
| 1981 | | 7 | 5 |
| 13 | |||
| 1982 | 2 | 1 | |
| 7 | |||
| 15 | ||
| 19 | |||
| 1983 | 2 | 1 | |
| 3 | |||
| 1984 | | 4 | 2 |
| 6 | |||
| 1985 | | 2 | 2 |
 | 7 | ||
| 17 | |||
| 1986 | | 5 | 4 |
| 2 | ||
| 1987 | | 5 | 4 |
| 7 | ||
| 1988 | | 3 | 2 |
| 5 | ||
| 1989 | | 4 | 3 |
| 3 | ||
| 1990 | 2 | 2 | |
| 4 | ||
| 1991 | 5 | 3 | |
| 7 | |||
| 1992 | 7 | 4 | |
| 13 | ||
| 1993 | 6 | 4 | |
| 8 | ||
| 1994 | | 3 | 3 |
| 5 | |||
| 1995 | 5 | 3 | |
| 6 | ||
| 1996 | | 3 | 2 |
| 10 | ||
| 1997 | | 2[hebrew 1] | 2 |
| 7 | ||
| 1998 | | 2 | 2 |
| 4 | ||
| 1999 | | 2 | 1 |
| 5 | ||
 | 10 | ||
| 2000 | | 1 | 1 |
 | 4 | ||
| 2001 | | 1 | 1 |
| 3 | ||
| 2002 | | 1 | 1 |
| 2 | ||
| 2003 | | 1 | 1 |
| 4 | ||
| 2004 | | 1 | 1 |
| 2 | ||
| 2005 | | 3 | 3 |
| 8 | ||
| 2006 | | 2 | 2 |
| 3 | ||
| 2007 | | 1 | 1 |
| 4 | ||
| 2008 | | 2 | 1 |
| 3 | ||
| 2009 | | 6 | 4 |
| 11 | ||
| 15 | ||
| 25 | ||
| 2010 | 2 | 3 | |
| 6 | ||
| 2011 | 4 | 3 | |
| 6 | ||
| 2012 | 2 | 2 | |
| 7 | ||
| 2013 | 2 | 3 | |
| 8 | ||
| 2014 | 6 | 4 | |
| 12 | ||
| 2015 | | 3 | 2 |
| 4 | ||
| 2016 | | 4 | 3 |
| 6 | ||
| 2017 | | 2 | 2 |
| 4 | ||
| 2018 | | 2 | 2 |
| 3 | ||
| 2019 | | 5 | 2 |
| 4 | |||
- ↑ בסיום העונה נפסל ונשללו ממנו כל נקודות האליפות שהושגו במהלך העונה
לקריאה נוספת
- Henry, Alan. Fifty Years of Ferrari : A Grand Prix and Sports Car Racing History. Haynes Publishing Group, 1997. ISBN 1859600085
- Orsini, Luigi. Scuderia Ferrari. Osprey Publishing, 1981. ISBN 085045378X
- Pritchard, Anthony. Grand Prix Ferrari: The Years of Enzo Ferrari's Power, 1948-1980. Veloce Publishing, 2015. ISBN 1845846230
קישורים חיצוניים
קובץ:Green globe.svg אתר האינטרנט הרשמי של פרארי
הערות שוליים
- 1 2 20 Things You Didn't Know About Enzo Ferrari, 5 August 2014
- ↑ הסיפורים מאחורי הסמלים המפורסמים של המכוניות, כלכליסט, 4 באוקטובר 2010
- ↑ More than just Red, Ferrari.com
- 1 2 An Investor's Guide: Is Ferrari Racing on a Rough Road? , 11 January 2016
- 1 2 Ferrari Annual Report 2015
- ↑ Formula One's Most Valuable Teams: Red Bull, Mercedes On The Rise, Forbes, 12 November 2014
- ↑ Ferrari sets up young driver academy, autosport, 18 December 2009
- ↑ Ferrari expands young driver academy, Autosport.com, 19 March 2010
- ↑ Kid Karter, Lance Stroll Signed by Ferrari Driver Academy, Team-sport.co.uk, 14 June 2010
- ↑ Perez joins Ferrari young driver scheme, Autosport.com, 8 October 2010
- ↑ Ferrari adds Charles Leclerc and Giuliano Alesi to Driver Academy, Autosport, 1 March 2016
- ↑ Mick Schumacher joins the Ferrari Driver Academy, 19 January 2019
- ↑ Red Bull announces Ferrari engine deal, motorsort.com, 25 April 2005
- ↑ Ferrari engines for Spyker in `07, crash.net
- ↑ Toro Rosso completes deal to run 2015 Ferrari F1 engine next year, Autosport.com, 4 December 2015
- ↑ Force India ends contract with Ferrari, F1technical.net, 7 November 2008
- ↑ Marussia to use Ferrari engines, gearboxes in F1 2014 season, Autosport.com, 16 July 2013
- ↑ Haas F1 Team seals multi-year Ferrari engine deal from 2016, Autosport.com, 3 September 2014
- ↑ The Shell-Ferrari Partnership: A history, Formula1blog.com, 19 June 2011
- ↑ Ferrari and Shell renew Formula One’s oldest partnership, sportmedia.com, 7 September 2015
- ↑ Ferrari extends deal with tobacco company Philip Morris, ESPN.com, 14 June 2011
- ↑ Philip Morris Can’t Kick 20-Year Ferrari Formula One Habit, Bloomberg.com, 13 May 2015
- ↑ בנק סנטאנדר עוזב את מקלארן לטובת פרארי, גלובס, 29 בנובמבר 2008
- ↑ Kaspersky Lab extends sponsorship contract with the Scuderia Ferrari, 9 October 2015
- ↑ Ferrari gear up for new season with another deal, sportmedia.com, 1 March 2012
- ↑ UPS deal with Ferrari makes it five global brands entering F1 over winter, jamesallenonf1.com, 19 February 2013
- ↑ Hublot Sponsors Scuderia Ferrari Team, watchtime.com, 7 February 2013
- ↑ Ferrari sign first Chinese sponsor; extend three more deals, blackbook.biz, 1 February 2013
- ↑ America Móvil follows Gutierrez from Sauber to Ferrari, sportmedia.com, 16 December 2014
- ↑ Ray-Ban Signs a Sponsorship Agreement with Ferrari, Yahoo.com, 7 July 2016
רישיון cc-by-sa 3.0