פרוטרום

פרוטרום תעשיות בע"מ
נתונים כלליים
סוג חברה ציבורית
תאריך הקמה 1933
מיקום המטה חיפה
בעלות .ICC Industries Inc[1] ‏(36.42%)
ענפי תעשייה מזון
מוצרים עיקריים חומרי-גלם לתעשיית הטעם והריח
שווי שוק 11.96 מיליארד ש"ח (17 במרץ 2016)
הכנסות 4.41 מיליארד ש"ח (2016)[2]
רווח תפעולי 573 מיליון ש"ח (2016)[2]
רווח 427 מיליון ש"ח (2016)[2]
אנשי מפתח אורי יהודאי (מנכ"ל), ג'ון ג. פרבר (יו"ר) אלון גרנות (משנה לנשיא) עמוס ענתות (משנה לנשיא)
עובדים 4,500(ינואר 2017)
www.frutarom.com
אולם הייצור המרכזי של מפעל פרוטרום בחיפה, 1946

פרוטרום תעשיות בע"מ (באנגלית: .Frutarom Industries Ltd) היא חברה ישראלית העוסקת בייצור ושיווק חומרי-גלם לתעשיית הטעם והריח; ותערובות טעם וריח לתעשיות המזון והקוסמטיקה. החברה היא אחת מ-10 החברות הגדולות בעולם בפיתוח ובייצור של טעמים וחומרי גלם לטעמים בתעשיית המזון והמשקאות. ניירות הערך שלה נסחרים בבורסה לניירות ערך בתל אביב (TLV:FRUT) ובבורסה לניירות ערך בלונדון. מניית החברה כלולה במדד תל אביב 35.

במאי 2018 פורסם כי חברת IFF האמריקאית תרכוש את החברה, לפי שווי של כ-6.4 מיליארד דולר, שהיו 10% מעל הערכת שווי השוק של החברה בעת חתימת העסקה[3].


היסטוריה

היזם של המפעל היה יהודה ארטן, מהנדס כימי שרכש את השכלתו ואת ניסיונו התעשייתי בהולנד. הוא ביקר בארץ ישראל בשנת 1928 כדי להתרשם מהתנאים ולבחון אתרים למיקום המפעל, ועם שובו להולנד החל לעניין משקיעים בכוח בנושא. בין המשקיעים בפועל היו גורמים אנגליים חשובים, הבנקאי היהודי-הולנדי יעקובוס קאן (Jacobus Henricus Kann) שהיה הבנקאי הפרטי של בית המלוכה ההולנדי ויזם ציוני נלהב שהקים ומימן רבים מהמפעלים הציוניים, היהודי-הולנדי ה.ב. דה-ליאו (H.B.De Leeuw), וכן פרופ' חיים ויצמן. בשנת 1933 הוחל בהקמת המפעל. בניין הייצור הראשי תוכנן על ידי האדריכל אדולף רדינג, והצטיין בגג גלי על-מנת להתאימו לאקלים מפרץ חיפה. אבן הפינה הונחה בתחילת שנת 1934 על ידי יונה איצקוביץ-ריס, נכדתו של הבנקאי י' קאן, ועל ידי דוד ארטן (לימים, ד"ר דוד אשבורן), נכדו של דה-ליאו. בתחילתו נקרא המפעל "תמציץ"[4].

דוד ארטן עומד ליד השלט לציון הנחת אבן הפינה לחב׳ פרוטרום 04.10.34

יהודה ארטן צרף אליו את משה (מוריס) גרזון, בעל ניסיון רב בנושאי מסחר ובעל ידע בשפות, והשניים היו מנהלים כלליים משותפים.

המפעל יצר תמציות מצמחים ומפירות[5], זיקק והפריד ויצר חומרי גלם לתעשיות המזון, התמרוקים ואחרות[6]. עיקר התוצרת היה מיועד לייצוא לאירופה, מתוך הערכה שהשוק המקומי לא היה מגוון דיו לקליטת התוצרת. חלק מהייצוא הופנה גם לארצות השכנות. על כן, המפעל ייבא את חומרי הגלם שלו ללא מכס תוך התחייבות לייצא את כל התוצרת. כאשר התברר שיש שוק מקומי לתוצרת (כ-15% מתוצרת המפעל בשנת 1937[7]) נאלצו בבית החרושת לייצא את התוצרת למצרים ולייבא אותו חזרה תוך תשלום מכס. בעקבות זאת התפרסמו רינונים שהחברה מוכרת תוצרת חוץ[8]. למפעל היה סוכן בקהיר, שהופיע יום אחד ושאל אם יוכלו לייצר תמצית בריח תות-שדה. כמובן, ענה יהודה ארטן, כמה אתה רוצה? – 10 ק"ג, ענה הסוכן. –מה? כל כך הרבה, לשם מה? הסביר הסוכן, שיש לו במצרים יצרני משחות נעליים, שרוצים לייצר משחה בריח זה.

מפעם לפעם התעוררו בעיות בין המפעל לבין מועצת פועלי חיפה, שמזכירה הכללי היה אבא חושי. אמנם זה הילל את מדיניות המפעל לתת חופשה שנתית לעובדים, בתשלום מלא, שבועיים בשנה – חידוש גדול בארץ ישראל באותם ימים - אך תמיד דרש יותר. עם זאת, בכל התקופה הנסקרת לא היה במפעל אף יום שביתה אחד.

בין הפעולות האחרות הלא-מקובלות אז בארץ, נהג המפעל לקיים פעם בשנה טיול לעובדיו, ובט"ו בשבט היו כל העובדים יוצאים ונוטעים עצים בחצר המפעל.

עם פרוץ מלחמת העולם השנייה והפסקת הייצוא למעשה (1939) החלה תקופה קשה. המפעל נדרש להתרכז בשוק המקומי, ובשוק הצבאי של הבריטים באזור[9]. בין השאר, יצר המפעל תרכיז של ויטמין C (מפירות ההדר שלא יכלו להישלח), סירופ מתוק שהופק מחרובים כתחליף לסוכר שייבואו נפסק, וכן תרכיז של מיץ תפוזים שעבורו נמצאה דרך למשלוח לאנגליה, שבה שרר מחסור חמור בפירות בזמן המלחמה.

הקשיים שלאחר המלחמה נגרמו הן על ידי הבעיות באירופה והן על ידי ההתפוררות ההדרגתית של השלטון הבריטי בארץ ישראל. בתקופה זו, המפעל יצר מספר כימיקלים עבור "ההגנה". עם קום המדינה עבר משה גרזון להיות הנספח המסחרי בשגרירות ישראל בצרפת.

בשנת 1952 החלה פרוטרום ביוזמה להשגת משקיעים להקמת מפעלי תעשיות אלקטרוכימיות מדרום לעכו[10].

במחצית השנייה של שנות החמישים רכשו גורמים חדשים את השליטה במפעל, ויהודה ארטן עזב אותו.

בשנת 1973 נרכשה תעשיות אלקטרוכימיות על ידי משקיע יהודי אמריקאי, ד"ר ג'ון פרבר. פרבר, ד"ר לכימיה, עשה את הונו במסחר בכימיקלים, ומחזיק בעסקי כימיה, תבלינים, פלסטיק ופרמצבטיקה חובקי עולם באמצעות חברת ICC Industries שבבעלותו[11][12]. בשנת 1977 רכש פרבר גם את חלקה של משקיעי ישראל בחברה[13].

הנפקת מניות והתרחבות ברחבי העולם

בשנת 1996 החברה פוצלה מתעשיות אלקטרוכימיות ומניות החברה נרשמו למסחר בבורסה לניירות ערך בת"א ללא גיוס הון.

בשנת 2005 השלימה החברה גיוס הון ממשקיעים מוסדיים בארץ ובעולם על דרך של הנפקת מניות ורישום למסחר בבורסה בלונדון. מטרת גיוס ההון הייתה מימון רכישות אסטרטגיות עתידיות כחלק מאסטרטגיית הצמיחה של פרוטרום.

בדצמבר 2014 הצטרפה פרוטרום למדד תל אביב 25 לאחר שמנייתה טיפסה ב-42% במהלך שנת 2014, ושווי החברה טיפס ל-6 מיליארד שקל. שווי זה מיקם אותה במקום ה-21 ברשימת החברות בעלות שווי השוק הגבוה ביותר בבורסה באותה עת[14].

מתחילת 2012 עד תחילת יולי 2017 החברה רכשה 32 חברות (מתוכן 13 חברות בשנת 2015, שיא רכישות לחברה ישראלית בתקופה של שנה). הרכישה המשמעותית ביותר הייתה של חברת ויברג האוסטרית תמורת 130 מיליון דולר. במהלך שנת 2016 הפכה לאחת מ-10 החברות הגדולות בעולם בפיתוח ובייצור של טעמים וחומרי גלם לטעמים בתעשיית המזון והמשקאות.

במאי 2018 נמכרה החברה לחברת IFF האמריקאית תמורת כ-7.2 מיליארד דולר[15].


קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ↑ אתר חברת ICC industries
  2. 1 2 3 פרוטרום תעשיות בע"מ: נתונים כספיים באתר מאי"ה.
  3. ↑ גולן חזני וחזי שטרנליכט, עסקת ענק לפרוטרום הישראלית: נמכרת לפי שווי של 6.4 מיליארד דולר, באתר ynet, 7 במאי 2018.
  4. ↑ כרוניקה כלכלית - מפעלים חדשים, דואר היום, 26 במרץ 1935
  5. ↑ מפעולות האגוד למען תוצרת הארץ, הצופה, 9 בפברואר 1938
  6. ↑ תנועת ההשתתפות בתערוכה, דואר היום, 16 בינואר 1936
  7. ↑ תמציץ בעמק זבולון, דבר, 29 בדצמבר 1937
  8. ↑ תמציץ, דבר, 28 במרץ 1937
  9. ↑ גנרל אוקינלק אומר לסופרנו: "החיילים הארצישראלים עושים עבודה טובה שמעתי עליהם ומקוה בקרוב לראותם", הבוקר, 20 באוגוסט 1941
  10. ↑ מחפשים מליון וחצי דולר, הצופה, 5 באוקטובר 1952
  11. ↑ עמי גינזבורג, לכסף יש ריח וגם טעם, באתר TheMarker‏, 17 בספטמבר 2002
  12. ↑ Meet John Farber: The Forbes 400 Newcomer Behind A Chemical Conglomerate, באתר פורבס, ‏20 בספטמבר 2013 (באנגלית).
  13. ↑ משקיעי ישראל מוכרים את חלקם בפרוטארום, דבר, 10 באוגוסט 1977
  14. ↑ עומרי כהן, ‏תזוזות בת"א 25: פרוטרום נכנסת עם שווי גבוה משל מגדל, באתר גלובס, 11 דצמבר 2014
  15. ↑ הדר חורש‏, אקזיט ענק: פרוטרום נמכרה ב-7.1 מיליארד דולר, באתר וואלה! NEWS‏, 7 במאי 2018
מניות מדד תל אביב 35
אופקו הלת' • אורמת טכנולוגיות • איירפורט סיטי • אלביט מערכות • אלוני חץ • אמות השקעות • אנרג'יאן • בזק • בינלאומי • בנק דיסקונט • הפניקס אחזקות • הראל השקעות • טאואר • טבע • איי.סי.אל • לאומי • לייבפרסון • מזרחי • מליסרון • נייס • עזריאלי • בנק הפועלים • פז • פריגו • שופרסל • שטראוס • שפיר הנדסה • שיכון ובינוי • אנרג'יקס • מטריקס • מיטרוניקס • סאפיינס • אלקטרה • נובה • מבני תעשייה
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רישיון cc-by-sa 3.0
This article is issued from Hamichlol. The text is licensed under Creative Commons - Attribution - Sharealike. Additional terms may apply for the media files.