פרויקט בבל

אחד מחלקיו המתוכננים של תותח בבל שנתפס על ידי הרשויות הבריטיות

פרויקט בבל (בערבית: مشروع بابل; תעתיק מדויק: מַש‎ְׁרוּעְ בָּאבְּל) המכונה גם תותח העל של סדאם חוסיין היה פרויקט שאפתני במימונה של עיראק לבניית תותח על עצום ממדים במטרה לאפשר לסדאם חוסיין יכולת לפגוע בעומק שכניו שבמזרח התיכון. הפרויקט תם לאחר ההתנקשות בג'ראלד בול בפתח ביתו בבריסל בשנת 1990, התנקשות שיוחסה למוסד הישראלי.

רקע

ערכים מורחבים – HARP, ג'ראלד בול

ג'ראלד בול (9 במרץ 1928 - 22 במרץ 1990) היה מהנדס קנדי שהתמחה בארטילריה ארוכת טווח. פרויקט חייו היה ניסיון לשיגור לווין לחלל באמצעות שימוש בתותח-על. לשם כך, הוא פנה לממשלות ארצות הברית וקנדה, בשיאו של המרוץ לחלל, והציע כי יעמוד בראש פרויקט שאפתני שמטרתו תהיה בנייתו של תותח-על שיהיה בעל טווח ארוך דיו כדי לשגר לוויינים לחלל. הפרויקט נקרא HARP וקיבל את מימונם של ממשלות ארצות הברית וקנדה. שיאו של הפרויקט היה ירי של פגז-מדמה-לוויין במשקל 180 ק"ג לגובה 180 ק"מ. זהו שיא שלא נשבר עד היום. לאחר הניסוי, טען בול, שאם יחמש את התותח בטיל בעל דלק מוצק, יוכל לירות טיל במשקל 90 ק"ג למרחק של 4,000 ק"מ, או לגובה של 250 ק"מ. למעשה, בכך טען, כי התותח שלו מגיע ליכולות של טיל בליסטי לטווח בינוני.

הפרויקט בוטל זמן קצר לאחר הצלחה זו, בשל רצונה של קנדה להיבדל מארצות הברית, שהייתה מסובכת במלחמת וייטנאם.[1][2]

לאחר ביטולו של פרויקט HARP, עליו ג'ראלד בול עמל קשות והגיע להישגים גדולים, היה בול מתוסכל ומושפל מאוד. הוא היה נחוש לעשות הכל כדי להגשים את חזונו וחלומו ולבנות תותח על שיגיע לחלל. בשנת 1970 הוא בנה את התותח GC-45, תותח הוביצר בעל טווח של 40 ק"מ, שהיה נחשב לטוב מסוגו בעת ייצורו. הוא מכר תותחים כאלו לכל מי שהיה מוכן לקנותם: הוא מכר תותחים לדרום אפריקה שהייתה תחת אמברגו נשק של האו"ם. לאחר מכן, מכר לעיראק שהייתה שקועה במלחמת איראן-עיראק ונזקקה נואשות לנשק, כ-200 תותחים מסוג זה שהיו מוצלחים מאוד.

מימון ופיתוח

בעקבות הצלחתם של תותחי ההוביצר, ביקש וקיבל בול פגישה עם סדאם חוסיין. סדאם היה מתוסכל מהעובדה כי ישראל עומדת לשגר לווין לחלל, ובול ראה בכך הזדמנות להגשים את חלומו. הוא הבטיח לסדאם חוסיין תותח-על ענק, שיוכל לשגר לוויינים לחלל, ופגזים למרחק של מעל ל-1,000 ק"מ.[3] מבחינת בול, זו הייתה הזדמנות להגשמת פרויקט חייו לבנות תותח שיוכל להגיע לחלל. ואילו סדאם חוסיין ראה בתותח כלי שבעזרתו יוכל לפגוע בלב מדינת ישראל ובעומק ערי שכניו. בול קרא לתוכניתו פרויקט בבל וסיפר לסדאם חוסיין על ממדיו המתוכננים של התותח: אורך קנה עצום של 156 מטרים לפחות, קוטר של מטר ומשקל עצום של 2,100 טון.[4]

לפני שהחל בבניית תותח הענק, החליט בול לבנות אב טיפוס "מוקטן" שאורכו היה כ-45 מטרים, והוא היה מוצלח ללא דופי. לאחר הצלחה זו, בול קיבל שטח ניסויים ענק בעיראק, והחל להרכיב את התותח ממתכות שיוצרו במדינות אירופה, והוסוו בחלקים לצינורות נפט, וזאת כדי לעקוף את האיסור על מכירת נשק לאזורי מלחמה. נטען, כי הממשלות שסיפקו את המתכות, ובראשם סקוטלנד, ידעו כי מדובר בחלקי תותחים אך החליטו להעלים עין, בשל הרווח הכלכלי.

סיכול הפרויקט

בזמן הרכבת התותח, ביקשו העיראקים מבול, בשל העובדה כי היה מומחה בעל שם עולמי לארטילריה, לתכנן תותחים עבור הצבא העיראקי שהיה במצב קשה מאד לאחר מלחמת איראן-עיראק ועבר תהליכי סטנדרטיזציה מהירים. בול נענה לבקשה ותכנן עבור הצבא העיראקי שני תותחים מתנייעים שנחשבו למתקדמים: "אל מג'נון" ו"אל פאו". הראשון הוכנס באופן מיידי לשירות פעיל בצבא העיראקי.

לאחר תכנון התותחים, ביקשו העיראקים מבול גם להגדיל את טווחם של טילי הסקאד העיראקיים. בול ערך שינויים בטילים אלו והגדיל את טווחם על חשבון ראש קרב והדיוק.

לפי עדות שמסר בנו של בול, מדינת ישראל ראתה בדבר חציית גבול, וסוכנים ישראלים הזהירו אותו לחדול ממעשיו, אך בול התעלם מהם והחליט להמשיך בעבודתו עבור סדאם חוסיין. סוכני המוסד הזהירו אותו פעם נוספת: הפכו את ביתו והשאירו סימנים ברורים, במטרה להזהיר אותו, אולם בול החליט להתעלם פעם נוספת. לאחר שבול לא נענה לאזהרותיהם של סוכני המוסד, הוא חוסל בחמש יריות בגבו ובעורפו על ידי מתנקש בפתח ביתו בבריסל בשנת 1990. פעולה זו יוחסה למוסד וגרמה לסופה של התוכנית השאפתנית.[5]

הפרויקט לאחר מותו

בשנת 1991 פרצה מלחמת המפרץ לאחר שסדאם חוסיין החליט לכבוש את כווית השכנה. במהלך המלחמה ירתה עיראק 39 ו-46 טילי סקאד משופרים לעבר ישראל וסעודיה בהתאמה. לאחר ניצחון כוחות הקואליציה במלחמת המפרץ והפסדה של עיראק, נדרשה המדינה לפתוח את שעריה עבור פקחי האו"ם שעליהם היה להשמיד כל מה שחשבו שקשור לפיתוח ושיגור של נשק להשמדה המונית. פקחי האו"ם גילו על מיזמו של בול, השמידו את אב הטיפוס המוקטן ואת חלקיו של תותח בבל הגדול יותר. לאחר מותו של ג'ראלד בול לא נעשה ניסיון לבנות תותח-על ארוך טווח, זאת בשל העובדה כי הטכנולוגיה של בול לא התאימה לזמנה; בארצות הברית נערכו ניסויים בתותחים קטנים בהרבה, שהדפו קליעים באמצעות מימן למרחקים של מאות קילומטרים. כמו כן, התפתחות הטילים והמפציצים הכבדים שיכלו לשאת פצצות ענק, בנוסף לאפשרות השימוש בנשק גרעיני טקטי במטרה לגרום נזק רב, ייתרו את הצורך בתותחי על גדולי ממדים.

ראו גם

לקריאה נוספת

  • מיכאל בר זוהר וניסים משעל המוסד: המבצעים הגדולים הוצאת ידיעות ספרים, 2010.
  • ויליאם לאותר, תותח על - תעלומת חייו ומותו המסתורי של ג'ראלד בול, הוצאת מעריב, 1991

קישורים חיצוניים

ראו מדיה וקבצים בנושא זה בוויקישיתוף.

הערות שוליים

  1. ↑ מידע על הפרויקט באתר אסטרונאוטיקס
  2. ↑ המוסד המבצעים הגדולים עמ' 237-238
  3. ↑ מידע על פרויקט בבל (באנגלית) באתר Federation of American Scientists
  4. ↑ פרויקט בבל באתר אסטרונאוטיקס
  5. ↑ מיכאל בר זוהר וניסים משעל המוסד: המבצעים הגדולים עמ' 238-240
This article is issued from Hamichlol. The text is licensed under Creative Commons - Attribution - Sharealike. Additional terms may apply for the media files.