פרס אוסישקין
| פרס אוסישקין | ||
|---|---|---|
| תיאור | פרס ספרות ישראלי | |
פרס אוסישקין הוא פרס ספרותי שניתן בעבר על ידי הקרן הקיימת לישראל.
היסטוריה
הפרס נקבע על ידי הנהלת הקרן הקיימת לזכרו של מנחם אוסישקין, נשיאה לשעבר של הקרן, לכבוד יום הולדתו השמונים. לראשונה הוענק ב-1944.
על פי תקנות הפרס: ה"פרס ניתן לספר בעל ערך חינוכי לעם ולנוער, בכל צורה ספרותית אומנותית, על תולדות התנועה הציונית ועל מפעלים, תופעות ותנועות בתוך הציונות וכן על אישים ממחוללי תנועת חיבת ציון והציונות."
בין הזוכים בפרס:
- 1944 – יהודה בורלא על ספרו "כיסופים"[1]
- 1945 – דוד שמעוני על ספרו "האידיליות"
- 1946 – ש"י עגנון על ספרו "תמול שלשום"
- 1947 – יעקב פיכמן על ספרו "שירת ביאליק", יעקב גיל (ליפשיץ) על ספרו "ספר הבריגדה היהודית"
- 1948 – משה שמיר על ספרו "הוא הלך בשדות", ישעיהו פרס על אנציקלופדיה גאוגרפית-היסטורית של ארץ ישראל
- 1949 – משה סמילנסקי על היצירות "בערבה" ו"בהר ובנגב", יהושע בר-יוסף על ספרו "עצי שטים עומדים"
- 1950 – שלום בן ברוך על ספרו "אוסישקין באגרותיו", חיים הזז על המחזה "בקץ הימים"
- 1951 – יהודה יערי על ספרו "בין השמשות", יונת ואלכסנדר סנד על ספרם "אדמה ללא צל"
- 1952 – אברהם יערי על ספרו "שלוחי ארץ ישראל", יצחק שלו על ספר השירה "אוחזת ענף שקד"
- 1953 – יגאל מוסינזון על ספרו "דרך גבר" ,מרדכי טביב על ספרו "דרך של עפר"
- 1954 – אהרן מגד על ספרו "חדווה ואני", חנוך ברטוב על ספרו "שש כנפיים לאחד"
- 1955 – מילא אהל על ספרו "גשר", זלמן שזר על ספרו "אור אישים"
- 1956 – שלמה לביא על ספרו "עליתו של שלום ליש", אריה רפאלי (צנציפר) על הספרים "פעמי גאולה" ו"במאבק לגאולה"[2]
- 1957 – אהרן צייטלין על הפואמה "בין האש והישע", יצחק זיו-אב על ספרו "שלנו עד עולם"
- 1960 – יהודה בורלא על ספרו "אלו מסעות יהודה הלוי", יהושע רבינוב על הפואמה "שירת אמיתי", שושנה שרירא על הספר "שערי עזה", יאני אבידוב על ספרו "עלילות עיראק"
- 1961 – חיים גורי על ספר השירה "פרחי אש", שמואל יבנאלי (לאחר מותו) על ספרו "חבת ציון"
- 1962 – אביגדור המאירי על ספר השירה "בלבנת הספיר", נעמי פרנקל על ספרה "שאול ויוהאנה – מות האב"[3]
- 1963 – גצל קרסל על פועלו בתחום הספרותי של חקר הציונות, ס. יזהר על ספרו "סיפורי מישור"[4]
- 1964 – אמיר גלבע על ספר השירה "כחולים ואדומים", רבקה גורפיין על "כוכבים מעל הגן"[5]
- 1965 – אהרן מגד על ספרו "החי על המת", ישראל קלוזנר[6]
- 1967 – אהרן אפלפלד על ספרו "כפור על הארץ", לובה אליאב על ספרו "בין הפטיש והמגל"
- 1968 – אהרן ראובני על קובץ סיפוריו, לוי בן-אמתי על ספר שיריו "אספי קיץ"
- 1975 – אלכס ביין בתחום מחקר ציוני, דליה רביקוביץ בתחום השירה ושלמה גרודזנסקי[7]
הערות שוליים
- ↑ פרס אוסישקין לי. בורלא, משמר, 21 באוגוסט 1944.
- ↑ לביא ורפאלי זכו בפרס אוסישקין, מעריב (עיתון), 17 בספטמבר 1956; לביא ורפאלי זכו בפרס אוסישקין, דבר, 18 בספטמבר 1956; "פרס אוסישקין" ללביא ורפאלי, הצופה, 18 בספטמבר 1956; ש. לביא וא. רפאלי זכו בפרס אוסישקין, חרות, 18 בספטמבר 1956; א. ח. א., עם פרס אוסישקין, דבר, 18 בספטמבר 1956.
- ↑ אביגדור המאירי ונעמי פרנקל, דבר, 12 באוקטובר 1962.
- ↑ פרס אוסישקין חולק, דבר, 1 באוקטובר 1963.
- ↑ פרס אוסישקין הוענק למשורר א. גלבוע ולסופרת ר. גורפיין, דבר, 20 בספטמבר 1964.
- ↑ חולק פרס אוסישקין, דבר, 10 באוקטובר 1965.
- ↑ פרס אוסישקין לד"ר אלכס ביין, דליה רביקוביץ ושלמה גרודזנסקי ז"ל, דבר, 12 בנובמבר 1975.
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רישיון cc-by-sa 3.0
רישיון cc-by-sa 3.0
This article is issued from Hamichlol. The text is licensed under Creative Commons - Attribution - Sharealike. Additional terms may apply for the media files.