פרס טשרניחובסקי
פרס טשרניחובסקי | ||
---|---|---|
תיאור | פרס ישראלי לתרגום |
פרס טשרניחובסקי לתרגום מופת הוא פרס המוענק על ידי עיריית תל אביב-יפו. הפרס נקרא על שם המשורר שאול טשרניחובסקי, בהתאם להחלטת מועצת העיר משנת 1942. טשרניחובסקי השתתף בניסוח תקנון הפרס ואף נכח בחלוקתו הראשונה בשנת תש"ג-1943. הפרס מחולק לשניים: פרס אחד לתרגום מופת בשטח הספרות יפה, והפרס האחר לתרגום מהספרות המדעית. בעקבות רפורמה בחלוקת הפרסים העירוניים של העירייה, הפרס מחולק מדי שנתיים.
זוכים
פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו למכלול והשלימו אותו.
שנה | זוכה | היצירה המתורגמת | זוכה | היצירה המתורגמת | זוכה | היצירה המתורגמת |
---|---|---|---|---|---|---|
1943[1] | אהרן קמינקא (זכה שוב ב-1950) | מכתבי מוסר של סנקה | שלום צבי דוידוביץ | "המלט" מאת ויליאם שייקספיר | ||
1944 | יצחק דב ברקוביץ (זכה שוב ב-1955) | פרס כבוד על תרגום כתבי שלום עליכם | שמואל פרלמן | "כנסת הרומנטיקה; דת ופילוסופיה באשכנז" מאת היינריך היינה | צבי וויסלבסקי | "פסיכופתולוגיה של חיי יום-יום" מאת זיגמונד פרויד |
1945 | יעקב כהן (זכה שוב ב-1958) | "פאוסט" לגתה (יחד עם יצחק ליב ברוך) | יצחק ליב ברוך | "פאוסט" | ש. שלום | סונטות של שייקספיר |
1945 | אברהם שליט | "קדמוניות היהודים" ליוסף בן מתתיהו (יוספוס פלאוויוס) | חיים יהודה רות | "תורת המידות" של אריסטו | ||
1946 | אברהם שלונסקי (זכה שוב ב-1950 וב-1967) | "יבגני אוניגין" מאת פושקין; "המלט" מאת שייקספיר | נתן אלתרמן | המחזות "פדרה" מאת ז'אן רסין ו"נשי וינדזור העליזות" מאת שייקספיר | עמנואל אולסבנגר | "הקומדיה האלוקית" לדנטה אליגיירי |
1948[2] | יצחק מן | "הקפיטל" מאת קארל מרקס | צבי וויסלבסקי | "הקפיטל" | ||
1948 | ספרית פועלים (פרס מיוחד) | "הפיזיקה החדשה" לא' איינשטיין ול' אינפלד, בתרגום שרגא פייבל קלעי; "המדע המודרני" להיימן לוי, בתרגום אפרים קצ'לסקי (קציר) | אפרים שמואלי | "אוטופיה" מאת תומאס מור | יצחק שנברג (שנהר) | שני תרגומיו מספרות המופת הרוסית: מבחר הסיפורים "הנודד הקסום; פבלין; האטר" מאת ניקולאי לסקוב; "נשמות מתות" לגוגול |
1949 | שלמה שפאן (זכה שוב ב-1956) | ההימנונים ההומריים | שמשון מלצר | שני קובצי סיפורים של י"ל פרץ | ישורון קשת | מסות של מישל דה מונטן |
1949 | דוד מרכוס | הספר "גידול ירקות" מאת הומר קולומבוס תומפסון | ||||
1950 | אברהם שלונסקי | טיל אוילנשפיגל | אהרן קמינקא | "על הנפש" של אריסטו | יצחק ליב ברוך | "המקרא ותרגומיו" של אברהם גייגר |
1951 | אהרן אמיר | עדה צמח | לאון (אריה) סימון | פרס של כבוד | ||
1952 | ברוך קרוא (זכה שוב ב-1959) | "דברי ימי עם עולם" מאת שמעון דובנוב | שמעון הלקין (זכה שוב ב-1977) | קובץ שיריו של וולט ויטמן | ||
1953 | יוסף ליכטנבום | פאן טדיאוש לאדם מיצקביץ' | בנציון בנשלום | יוסף יואל ריבלין | מספרות האסלאם | |
1954 | נתן רוטנשטרייך | שמואל הוגו ברגמן | עזרא ציון מלמד | |||
1955 | חיים בן-עמרם | "תורת הקרקע" ללייאון, באקמן ובריידי | יוסף ג' ליבס | כתבי אפלטון ו"אנשי רומי" של פלוטארכוס | יצחק דב ברקוביץ | "יוסלי זמיר" ו"מעשה שאין לו סוף" של שלום עליכם |
1956 | שלמה שפאן | שירת הסיודוס | מנשה לוין | שני ספרי אונורה דה באלזאק | דוד צחור | "יסודות הפיזיולוגיה של הצמחים" לג'יימס בונר |
1956 | דוד שמעוני | מיכאיל לרמונטוב | ||||
1958 | מרדכי אבי-שאול | ארבעה ספרים של תומאס מאן | ראובן אבינועם (גרוסמן) | האנתולוגיה "מבחר שירת אנגליה" | יעקב כהן | פרס כבוד על תרגומים מרובים משירת העולם |
תשי"ח (1959)[3] | רפאל אליעז | מחזות שייקספיר "רומיאו ויוליה" ו"ריצ'רד השלישי"; מחזות לורקה ושיריו, "רומנסרו צועני";, והמחזה "מעיין הכבשים" מאת לופה דה וגה | ||||
תשי"ט (1960)[4] | ישראל אפרת | "המלט", "קוריולנוס ו"טימון איש אתונה" לשייקספיר | שלמה הרברג | "עוּל ימים" לדוסטויבסקי; סיפורי מקסים גורקי | אלימלך א' הלוי | "תולדות מלחמת פילופוניס" לתוקידידס |
תשי"ט | יעקב עצמון | "המספוא והזנת בעלי-חיים" לפרנק ב' מוריסון | ||||
1961[5] | אמציה פורת ודניאל לסלי | "המאמרות" של קונפוציוס | ||||
1962 | שלמה דיקמן | "אינאיס" מאת ורגיליוס; "על טבע היקום" ללוקרטיוס | שאול אדלר | "מוצא המינים" לצ'ארלס דרווין | ||
1966 | שרה דבורצקי | כתבי טקיטוס: "ספרי השנים", "דברי הימים" | אפרים ברוידא | ארבע קומדיות מאת שייקספיר | ||
1967 | אברהם שלונסקי | הפואמות של פושקין | נתן אלתרמן | מחזות מולייר | ||
1969 | בוריס (דב) גפונוב | "עוטה עור הנמר" לשותא רוסתוולי | אסתר כספי | חיים איזק | "כתבי זיגמונד פרויד" | |
1972[6] | אליהו דוד שפיר | הרומן "צמח אטלס" (חלק ב: "מלחמת היצר") לחיים גראדה | יהושע עמיר | "כוכב הגאולה" לפרנץ רוזנצווייג | ||
1977 | ישראל אלדד | יוסף בן שלמה | קלמן אהרון ברתיני | |||
1977 | מנחם זלמן וולפובסקי | |||||
1981 | צבי ארד | אליעזר כגן | נתן שפיגל | |||
1984 | יעקב אורלנד | מנחם דורמן | שמעון זנדבנק | |||
1989 | נילי מירסקי | רנה ליטוין | ||||
1994 | אברהם כרמל | יעל רנן | אביבה ברק | |||
1999 | ש. שפרה | "בימים הרחוקים ההם" (אנתולוגיה משירת המזרח הקדום, מתורגמת מן השומרית והאכדית) | מרים איתן | עמוס כרמל | ||
1999 | אהרן שבתאי | דרמות יווניות | יעקב קליין | |||
2004 | עתליה זילבר | רבקה משולח | ||||
2006 | אילנה המרמן | רמי סערי | "פלטרו ואני" לחואן רמון חימנס | |||
2008 | ניצה בן-ארי | מכלול יצירתה בעבודת התרגום | דורי מנור | קנדיד" לוולטר | ||
2010 | רן הכהן | "כבוד המלכים" (מגעז) | חנה עמית-כוכבי | "סיפורי אלף לילה ולילה" | ||
2012 | טל ניצן | מכלול יצירתה בעבודת התרגום | עמינדב דיקמן | |||
2014[7] | רות בונדי | מפעל חייה בתרגום הספרות הצ'כית | ראובן שניר | "מפתח פעולות הרוח", מבחר משירי אדוניס | ||
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ↑ חלוקת הפרסים לתרגומי-מופת על שם ש. טשרניחובסקי, משמר, 23 באוגוסט 1943.
- ↑ פרס צ'רניחובסקי למתרגמי ה"קאפיטאל", על המשמר, 16 בינואר 1948; פרס טשרניחובסקי ל"קפיטל" של מרכס; הספרות היפה לי. שנברג וא. שמואלי; פרס מיוחד ל"ספרית פועלים", על המשמר, 19 בינואר 1948.
- ↑ רפאל אליעז וברוך קרוא חתני פרס טשרניחובסקי, דבר, 17 באפריל 1959.
- ↑ פרס טשרניחובסקי הוענק לאפרת, הרברג, הלוי ועצמון, דבר, 26 באפריל 1960.
- ↑ יגאל לוסין, מן הראדאר – לקונפוציוס: איך תורגמו מסינית לעברית ה"מאמרות" של קונג־פו־טסה, מעריב (עיתון), 13 בינואר 1961.
- ↑ נקבעו חתני פרס טשרניחובסקי, מעריב (עיתון), 30 בדצמבר 1971.
- ↑ מיה סלע, פרס טשרניחובסקי לתרגומי מופת לרות בונדי ופרופ' ראובן שניר, באתר הארץ, 6 ביולי 2014.

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רישיון cc-by-sa 3.0
רישיון cc-by-sa 3.0
This article is issued from Hamichlol. The text is licensed under Creative Commons - Attribution - Sharealike. Additional terms may apply for the media files.