צביה גרוס

צביה גרוס (נולדה בגרמניה ב-5 בנובמבר 1938) היא עורכת דין ישראלית, שהייתה היועצת המשפטית של מערכת הביטחון במשך 12 שנה. זוכת אות "נשים במשפט" על תרומתה רבת ההשפעה על מערכת הביטחון בישראל[1]. קידמה והובילה חקיקת חוקים ביטחוניים רבים.

ביוגרפיה

צביה גרוס נולדה בברלין, שבגרמניה ב-1938 ועלתה עם משפחתה לארץ ישראל במאי 1939, באחת הספינות האחרונות שעזבו את גרמניה לפני מלחמת העולם השנייה.

אביה חיים-דב (ערמון) קסטנבאום[2] הקים את חוג הרמב"ם[3] בתל אביב, אמה שושנה הייתה עובדת סוצאילית.

למדה לתואר ראשון בספרות והיסטוריה באוניברסיטה העברית בירושלים, ועבדה כמורה בתיכון לספרות והיסטוריה. לאחר תקופה קצרה פנתה צביה גרוס ללימודי משפטים באוניברסיטת תל אביב, ולאחר התנסות קצרה כעורכת דין פרטית במשרד עם שותפה ללימודי המשפטים עמי גניגר[4] ובמשרד גרוס היא הצטרפה בשנת 1982 למחלקה המשפטית של משרד הביטחון ועבדה שם כ-25 שנה. בין השנים 1995 ל-2007 כיהנה כיועצת המשפטית למערכת הביטחון.

במשרד הביטחון

במסגרת תפקידיה במשרד הביטחון ייעצה גרוס לשרי הביטחון, מנכ"לי משרד הביטחון וכלל המערכת הביטחונית בסוגיות חוקתיות-מינהלתיות, מסחריות-כלכליות ובינלאומיות. כחלק מעבודתה היא עמלה על שמירת האיזון בין זכויות אדם לבין הלחימה בטרור, עבדה רבות מול התעשיות הבטחוניות , והיתה חברה מובילה בצוותים הבין-משרדיים להפיכת התע"ש ורפאל מיחידות סמך של משרד הביטחון לחברות ממשלתיות.[1][5]

גרוס הייתה מעורבת בפתירת המשבר הביטחוני החריף בין ישראל לארצות הברית בשנת 2005 סביב מכירת מטוסים ללא טייס לסין. המחלוקת פרצה סביב מכירת מל"טים לסין ב 1999, לטענת ארצות הברית ללא ידיעתה. מה שהחל כמשבר אמון אישי הדרדר למשבר בין שתי המדינות שהוביל לסנקציות רבות כלפי ישראל. גרוס היתה חברה מובילה במשלחת הישראלית למשא ומתן בין הפנטגון למשרד הביטחון.[6] גם אחרי תום כהונתה המשיכה להיות אשת הקשר עם ארצות הברית סביב משבר הנשק עם סין. על פעילותה במשבר הנשק היא זכתה לתודה אישית ממזכיר המדינה האמריקאי רמספלד.

כחלק מפתרון המשבר בין ישראל לארצות הברית הובילה גרוס את חקיקת חוק הפיקוח על ייצוא נשק.[7]

כמו כן, ניסחה יחד עם שמואל אבן את ההצעה לחוק צה"ל במסגרת מחקרה במכון למחקרי ביטחון לאומי,[8] לקחה חלק בדיונים סביב התיקונים לחוק יסוד: הצבא[9], בחקיקת חוק התאגידים הבטחוניים[10] ועוד חוקים משמעותיים ורפורמטיביים רבים.

בשנת 2007 קיבלה מטעם לשכת עורכי הדין את "אות נשים במשפט" על תרומתה רבת ההשפעה על מערכת הביטחון בישראל.[1][11]

תפקידים נוספים

חברה בוועדת טישלר לבחינת מודל צבא הקבע [12]

חברה בוועדת ליבנה, שעסקה במבנה הארגוני של מערכת הגנת העורף, 2011-2012 [13]

חברת ועדת מרידור לגיבוש תפיסת הביטחון של ישראל, 2005-2006 [14]

חברה בועדת ברוורמן לרפורמה במערך המילואים, 2005 [15]

חברה בועדת בן-בסט לרפורמה בשירות החובה, 2006 [16]

חברה בוועדה לאסדרת מקצועות הגנת הסייבר מטעם משרד ראש הממשלה, 2013 [17]

חברת הועדה לבחינת הפיקוח על גל"צ, 2011

חברת בית הדין לאתיקה לערעורים של מועצת העיתונות[18]

חברת דירקטוריון רפאל מטעם המדינה בין השנים 2008-2014 [19]

חברת דירקטוריון בסנו מאז 2007

חברת הועד המנהל של ארגון שבי"ל - שקיפות בינלאומית 2008-2010

חיים אישיים

צביה גרוס מתגוררת בתל אביב, היא נשואה לפרופ' יוסף גרוס ואם לשלושה – רז, ורדית ואייל גרוס.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. 1 2 3 "סללנו את הדרך הראשונה והצלחנו", גלובס, ‏2007-05-29
  2. ↑ 2491 | Encyclopedia of the Founders and Builders of Israel, www.tidhar.tourolib.org
  3. ↑ חיים דב ערמון, geni_family_tree
  4. ↑ "אתם שם, אני כאן". הארץ (בעברית). 22 בפברואר 2005. בדיקה אחרונה ב-7 במרץ 2020. 
  5. ↑ Zvia Gross, forumdvorah (באנגלית)
  6. ↑ מחריף המשבר הביטחוני עם ארה"ב: דורשת מישראל להגביר פיקוח על יצוא נשק ומחמירה את הסנקציות, www.haaretz.co.il
  7. ↑
    שגיאות פרמטריות בתבנית:קישור כללי
    פרמטרי חובה [ כותרת ] חסרים         {{{כותרת}}}, www.makorrishon.co.il
  8. ↑ הצעה לחוק צה"ל, inss.org.il, ‏יוני 2008
  9. ↑
    שגיאות פרמטריות בתבנית:קישור כללי
    פרמטרי חובה [ כותרת ] חסרים         {{{כותרת}}}, main.knesset.gov.il
  10. ↑ http://fs.knesset.gov.il/16/law/16_ls_ptk_73703.doc
  11. ↑ דו"ח פעילות לשכת עורכי הדין בישראל סקירת המנכ"ל, 2006-2007, israelbar.org.il, ‏אוקטובר 2007
  12. ↑ ועדת טישלר: להוריד את גיל הפרישה כדי ליצור "צבא צעיר", גלובס, ‏2012-08-19
  13. ↑ אין לעורף מי שיגן עליו, www.haaretz.co.il
  14. ↑ שיף, זאב (24 באפריל 2006). "דו"ח ועדת מרידור: חשש שמדינות מזרח-תיכוניות יצטיידו בגרעין בעקבות איראן". הארץ (בעברית). בדיקה אחרונה ב-7 במרץ 2020. 
  15. ↑ הרפורמה במערך המילואים - מסקנות והמלצות, aka.idf.il, ‏2004
  16. ↑ הכוח והאדם, ynet, ‏2010-05-14
  17. ↑ אסדרת מקצועות הגנת הסייבר במדינת ישראל, pmo.gov.il
  18. ↑ "מועצת העיתונות: "כלכליסט" לא הפר כללי אתיקה, אך לפי התקנון היה עליו לכבד אמברגו". TheMarker. בדיקה אחרונה ב-7 במרץ 2020. 
  19. ↑ רפאל מערכות לחימה - דין וחשבון על חברות ממשלתיות, www.mof.gov.il, ‏31/12/10
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רישיון cc-by-sa 3.0
This article is issued from Hamichlol. The text is licensed under Creative Commons - Attribution - Sharealike. Additional terms may apply for the media files.