ציטוביאן
| ||||||||||||||||||||||
ציטוביאן (בליטאית: Tytuvėnai, טִיטוּבֶנְאַי. בניב מקומי (דיאלקט זאמוטי): טִיטוֹבֶנַה) היא עיירה במחוז משנה קלם שבמחוז שאולאי במרכז-צפון ליטא. העיירה שוכנת על גדות נהר הדוביסה.
בציטוביאן התקיימה קהילה יהודית ותיקה, עד מלחמת העולם הראשונה גרו בה עשרות משפחות יהודיות שרובן התפרנסו מחקלאות. ב-1915 גורשו יהודי העיירה אך הורשו לשוב אליה עוד באותה שנה. בין מלחמות העולם היגרו רבים מתושבי העיירה, רובם לדרום אפריקה ולארצות הברית ובודדים לארץ ישראל. עם פרוץ מלחמת העולם השנייה היוו יהודי העיירה 17% מאוכלוסייתה, כ-50 משפחות. חשיבותה העיקרית של העיירה הייתה בימי חופשת הקיץ, היא הייתה מוקד משיכה לנופשים בשל היערות הסובבים אותה. בעיירה היו מוסדות חינוך ודת יהודיים אך לא היה בה בית קברות ויהודי העיירה היו משתמשים בבית העלמין של שידלובה לקבורת מתיהם.
אליעזר דגן ניהל את ענייני הקהילה היהודית בעיר ויסד בה ב-1922 את הבנק העממי היהודי.
יוצאי ורבני העיירה
בין רבני העיירה ובניה התפרסמו: הרב צבי יעקב אופנהיים (כיהן בעיירה 1881–1882); הרב אברהם אהרן בורשטין (לפני כהונתו בריטובה); הרב שלמה יעקב שיין, מחבר "אבני שיש"; הרב אליעזר יעקב לוין; הרב אליהו בר' זרחי; הרב יוסף זיו; הרב יעקב קמנצקי (עד שהיגר לטורונטו); הרב ישראל יהושע סגל; הרב שלמה אפרים קרביצקי והרב אברהם עזריאל מדין. שני האחרונים נספו בשואה. נולדו בציטוביאן: זרח ברנט והרב משה שמעון זיוויץ.
לקריאה נוספת
- דב ליפץ (מרכז המערכת), נתן גורן [ואחרים] (מערכת), ציטוביאן (טיטובאנאי), מחוז ראסיין בתוך: יהדות ליטא: כרך ג, ספר ב: "ישובים", תל אביב: עם הספר, תשכ"ז, עמ' 342 טורים 1–2. (ספר יזכור לקהילת ליטא, בספריית העיר ניו יורק, תמונה 1622)
- שם, על חיסול היישוב היהודי בציטוביאן: כרך ד עמ' 341. (ספר יזכור לקהילת ליטא, בספריית העיר ניו יורק, תמונה 2051)
קישורים חיצוניים
- היסטוריה של ציטוביאן, באתר סמוגיטיה (בליטאית)
רישיון cc-by-sa 3.0