צריפין

שער יפו בצריפין

צריפין (באופן רשמי: מחנה ידין) הוא מחנה צבאי של צה"ל בשטחן של ראשון לציון ובאר יעקב, הכולל בתוכו מספר בסיסים. המחנה גובל במזרח בכביש 44, במערב בראשון לציון (שיכון המזרח) ובדרום בבאר יעקב.

שם המחנה הרשמי נקרא על שם יגאל ידין, הרמטכ"ל השני של צה"ל.

ההתיישבות ההיסטורית

מקור השם "צריפין" הוא ביישוב עברי שהתקיים באזור החל מהמאה הראשונה לפנה"ס. שמו של היישוב רומז לענף הצורפות, בו עסקו אנשי היישוב. האזור כולו נקרא באותה העת "גיא החרשים". היישוב צריפין מוזכר במקורות העבריים במשנה במסכת מנחות (י, ב) ובתלמוד הבבלי במסכת מנחות (ס"ד, ע"ב). בתקופה הערבית שכן במקום הכפר הערבי צרפנד אל-עמאר (صرفند العمار) שנחרב במבצע ברק.

המחנה הצבאי

סרפנד, כיבוש הבסיס 1948
סרפנד, כיבוש הבסיס 1948

מחנה צריפין הוקם בשנת 1917 כבסיס של הצבא הבריטי בשם "סרפנד", על שם הכפר הערבי הסמוך צרפנד אל-עמאר. בשנת 1936 הוקם בסמוך מחנה המעצר סרפנד, בו נעצרו פעילי מחתרות[1].

למחרת הכרזת העצמאות ב-15 במאי 1948 בשעה 9 בבוקר עזבו הבריטים את מחנה צריפין, אחד ממחנות הצבא הגדולים והמרכזיים שהוקמו בארץ, והכניסו דרך השער המזרחי ("שער ירושלים") את חיילי הלגיון הערבי. מיד עם השתלטותם על המחנה החלו חיילי הלגיון להמטיר אש על ראשון-לציון הסמוכה. המחנה נכבש על ידי חיילי חטיבת "גבעתי" במהלך מלחמת העצמאות, בקרב שנערך בתאריך 18-19 במאי 1948.

במהלך מלחמת העצמאות היה במקום מחנה שבויים לערבים שנתפסו בקרבות, מחנה השבויים נסגר בקיץ 1949[2].

הבסיס שימש במשך שנים רבות כמחנה בו התרכזו בסיסי האימונים והדרכה בהם נערכו קורסים רבים של צה"ל (בראשם בסיסי ההכשרה הראשיים לבנים ולבנות בה"ד 4 ובה"ד 12, בהתאמה) ובסיסי מפקדי החילות (כגון קצין תותחנים ראשי, קצין קשר ראשי ועוד). עבור הסגל וחניכי הקורסים המתקדמים הוקם "בית קולנוע צריפין", ליד מרכז מסחרי שהקימו הבריטים ב-1924.

בשנות ה-50 הייתה במקום מעברה אשר ברבות הזמן עברו ממנה תושביה אל יישובי הסביבה, בעיקר ללוד.

שטחה של צריפין סופח לשטחה של באר יעקב בשנת 1960. במהלך השנים שחלפו הלכה ראשון לציון והתקרבה לבסיס בשל בניית שכונות חדשות וכיום גובלות שכונתיה המזרחיות של העיר בצדו המערבי של המחנה. מצב זה הביא את צה"ל להכנת תוכנית "עיר הבה"דים" בנגב שבמסגרתה יפונה חלק גדול של הבסיס (בעיקר בסיסי ההדרכה) ובכסף שיתקבל ממכירת הקרקע יכוסו חלק מעלויות ההקמה שלה. פינוי הבסיס החל בשנת 2015 כאשר רוב פינוי הקרקעות יועבר אל העיר ראשון לציון.[3]

למחנה שלושה שערים:

במרכז המחנה נמצאת אנדרטת גדוד 42 וחורשת זיכרון לגדוד 42 של חטיבת קרייתי.

ביציאה הצפון-מזרחית מהמחנה המכונה "שער יפו", ליד בית החולים "אסף הרופא", אירע בי"ב באלול תשס"ג (9 בספטמבר 2003) הפיגוע בתחנת האוטובוס בצריפין, בשעה שמחבל מתאבד פוצץ את עצמו בתוך מבנה תחנת ההסעה לחיילים ורצח 9 ישראלים, מתוכם שמונה מחיילי הבסיס ומבסיס בה"ד 7 הסמוך שהמתינו בתחנה בדרכם לחופשה.

בסיסים, מחנות-משנה ומתקנים צבאיים בצריפין

בסיסי צה"ל ששכנו בצריפין בעבר

  • בה"ד 6 (בית הספר ללוגיסטיקה) - עבר לעיר הבה"דים בסוף ינואר 2016.
  • בה"ד 10 (בית הספר לרפואה) - עבר לעיר הבה"דים בסוף אוגוסט 2015.
  • בה"ד 11 (בית הספר לשלישות) - עבר לעיר הבה"דים ביולי 2015.
  • בה"ד 13 (בית הספר למשטרה צבאית) - עבר למחנה קדום בשומרון במאי 1969.
  • בה"ד 20 (בית הספר לחימוש) - עבר לעיר הבה"דים ביולי 2016.

בית הלוויות הצבאי

בתחילת 2007 הוחלט להקים בית לוויות חדש בבסיס הרבנות הצבאית, בית לוויות ראשון מסוגו שהחליף מבנה בריטי ישן שבו היה בעבר "בית הלוויות הצבאי הישן" סמוך אל מחנה דורי בשטח בית החולים תל השומר - לטיהור ולהכנת גופות לטקס קבורה צבאי. הרבנות הצבאית יזמה את הקמת המתחם על מנת להקל על גישתן של המשפחות השכולות לטקס וכדי לאפשר עריכת קבורה צבאית הולמת ומכובדת.

מתקנים לא-צבאיים

נוסף על הבסיס הצה"לי שוכנים במקום בית החולים אסף הרופא, מחסנים של הסוכנות היהודית וכן אזור תעשייה, שוק סיטונאי (שהוקם ב-2006 כחלופה זמנית לשוק הסיטונאי בתל אביב) ובית ספר אורט.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ↑ האצ"ל בחיפה ה"אדומה", יהודה לפידות, אתר 'דעת'
  2. ↑ חודשה תנועת הרכבת חיפה-ת"א, חרות, 22 באוגוסט 1949
  3. ↑ אריק בנדר, בחזרה לצריפין: הבסיס הזניח של הבריטים שהפך לתחנת חובה של כל חייל, מעריב, 29 במרץ 2015
This article is issued from Hamichlol. The text is licensed under Creative Commons - Attribution - Sharealike. Additional terms may apply for the media files.