צ'ן נינג יאנג
צ'ן נינג יאנג | ||
---|---|---|
![]() | ||
לידה | 1 באוקטובר 1922 (98) | |
ענף מדעי | פיזיקה | |
ארצות מגורים | סין, ארצות הברית | |
פרסים והנצחה |
פרס נובל לפיזיקה (1957), פרס רמפורד (1980), המדליה הלאומית למדעים (1986) מדליית בנג'מין פרנקלין (1993), מדליית אלברט איינשטיין (1995) | |
תרומות עיקריות | ||
הפרת זוגיות, תאוריית יאנג-מילס, משוואת יאנג-בקסטר |
- זהו שם סיני; שם המשפחה הוא יאנג.
צ'ן-נינג פרנקלין יאנג (בכתב סיני מסורתי: 楊振寧; בסינית מפושטת: 杨振宁; בפין-יין: Yáng Zhènníng; נולד ב-1 באוקטובר 1922)[1] הוא פיזיקאי אמריקאי, יליד סין, העוסק בפיזיקה סטטיסטית ובפיזיקת חלקיקים. ב-1957, קיבל יחד עם צונג-דאו לי פרס נובל לפיזיקה על עבודתם בנושא אי שימור הזוגיות של הכוח הגרעיני החלש.
ביוגרפיה
יאנג נולד באנחווי בסין, אביו, יאנג וו-צ'ין (楊武之) היה מתמטיקאי ואמו לו מנג-הו (羅孟華) עקרת בית. למד ביסודי ובתיכון בבייג'ינג, ב-1937 משפחתו עברה לחפיי בעקבות מלחמת סין-יפן השנייה. ב-1938 עברו לקונמינג בירת מחוז יונאן, שם שכנה ה"אוניברסיטה הלאומית המאוחדת של דרום המערב", איחוד של מספר אוניברסיטאות שהתקיים בזמן המלחמה. באותה שנה הצטרף יאנג לאוניברסיטה זו. ב-1942 קיבל תואר ראשון, עבודת התזה שלו לתואר הראשון הייתה על יישום של תורת החבורות עבור ספקטרום פליטה. ב-1944 קיבל תואר שני ובעקבותיו אושר לו מימון לימודים בארצות הברית, מקרן שהקדישה חלק מהכספים הסיניים שקיבלה בעקבות מרד הבוקסרים לתמיכה בסטודנטים סיניים. החל מ-1946 למד באוניברסיטת שיקגו, בין השאר אצל אדוארד טלר, וב-1948 קיבל תואר דוקטור. שימש כשנה עוזר מחקר של זוכה פרס נובל אנריקו פרמי. ב-1949 עבר למכון למחקר מתקדם והחל תקופה פורה של שיתוף פעולה עם צונג-דאו לי. ב-1966 עבר לאוניברסיטת סטוני ברוק וכיהן כראש המכון לפיזיקה תאורטית שכיום נקרא על שמו. בשנת 1999, בגיל 77, פרש מהאוניברסיטה.
נבחר כחבר ל: החברה הפיזיקלית האמריקאית, האקדמיה הסינית למדעים, אקדמיה סיניקה, האקדמיה הרוסית למדעים, החברה המלכותית ועוד. קיבל תואר דוקטור לשם כבוד מאוניברסיטת פרינסטון (1958), אוניברסיטת מוסקבה (1992), האוניברסיטה הסינית של הונג קונג (1997) ועוד.
יאנג ביקר בסין ב-1971, בפעם הראשונה לאחר התקררות יחסי ארצות הברית-סין, בעקבות הביקור עשה מאמצים רבים לעזור לקהילת הפיזיקה הסינית לשקם את המחקר לאחר ההרס שנגרם במהלך מהפכת התרבות בסין. לאחר פרישתו מאוניברסית סטוני ברוק חזר לסין ומשמש שם כנשיא כבוד של אוניברסיטת צינחוה וכפרופסור במרכז למחקר מתקדם שם.
חייו האישיים
נישא לצ'י-לי טו ב-1950 וממנה יש לו שני בנים ובת. טו נפטרה ב-2003. בסוף 2004 נישא לוונג פן. קיבל אזרחות אמריקאית ב-1964. מתגורר כיום בסין, והחל מ-2005 מוגדר כתושב קבע בה.
פרסים
- פרס נובל לפיזיקה (1957)
- פרס רמפורד (1980)
- המדליה הלאומית למדעים (1986)
- מדליה והרצאת זיכרון על שם אוקסר קליין (1988)
- מדליית בנג'מין פרנקלין (1993)
- פרס באוור (1994)
- מדליית אלברט איינשטיין (1995)
- פרס ניקולאי בוגוליובוב (1996)
- פרס לאנס אונסגר (1999)
- הפרס הבינלאומי על שם המלך פייסל (2001)
קישורים חיצוניים
- צ'ן נינג יאנג, באתר פרס נובל (באנגלית) המזהה לא מולא ולא נמצא בוויקינתונים, נא למלא את הפרמטר.
- פרופסור עדי ארמוני, העולם שבתוך המראה, באתר "מדע גדול, בקטנה", 22 בנובמבר 2017
הערות שוליים
- ↑ בינג אנג לי, יופן דנג, ביוגרפיה של יאנג, הסבר של בלבול תאריכי הלידה
זוכי פרס נובל לפיזיקה | ||
---|---|---|
1901-1925 | רנטגן (1901) • לורנץ, זימן (1902) • בקרל, פ' קירי, מ' קירי (1903) • ריילי (1904) • לנארד (1905) • תומסון (1906) • מייקלסון (1907) • ליפמן (1908) • מרקוני, בראון (1909) • ואלס (1910) • וין (1911) • דאלן (1912) • אונס (1913) • לאואה (1914) • ה' בראג, ל' בראג (1915) • לא חולק (1916) • ברקלה (1917) • פלאנק (1918) • שטארק (1919) • גיום (1920) • איינשטיין (1921) • בוהר (1922) • מיליקן (1923) • סיגבאן (1924) • פרנק, הרץ (1925) | |
1926-1950 | פרן (1926) • קומפטון, וילסון (1927) • ריצ'רדסון (1928) • ברויי (1929) • רמאן (1930) • לא חולק (1931) • הייזנברג (1932) • שרדינגר, דיראק (1933) • לא חולק (1934) • צ'דוויק (1935) • הס, אנדרסון (1936) • דייוויסון, תומסון (1937) • פרמי (1938) • לורנס (1939) • לא חולק (1940-1942) • שטרן (1943) • רבי (1944) • פאולי (1945) • ברידג'מן (1946) • אפלטון (1947) • בלקט (1948) • יוקאווה (1949) • פאוול (1950) | |
1951-1975 | קוקרופט, וולטון (1951) • בלוך, פרסל (1952) • זרניקה (1953) • בורן, בותה (1954) • לם, קוש (1955) • שוקלי, ברדין, בראטיין (1956) • יאנג, לי (1957) • צ'רנקוב, פרנק, תם (1958) • סגרה, צ'מברליין (1959) • גלייזר (1960) • הופסטדטר, מסבאואר (1961) • לנדאו (1962) • ויגנר, גופרט-מאייר, ינסן (1963) • טאונס, באסוב, פרוכורוב (1964) • טומונאגה, שווינגר, פיינמן (1965) • קסטלר (1966) • בתה (1967) • אלוורז (1968) • גל-מאן (1969) • אלפוון, נל (1970) • גאבור (1971) • ברדין, קופר, שריפר (1972) • אסאקי, גיאור, ג'וזפסון (1973) • רייל, יואיש (1974) • בוהר, מוטלסון, ריינווטר (1975) | |
1976-2000 | ריכטר, טינג (1976) • אנדרסון, מוט, ולק (1977) • קפיצה, פנזיאס, וילסון (1978) • גלאשו, סלאם, ויינברג (1979) • קרונין, פיץ' (1980) • בלומברגן, שולוב, סיגבאן (1981) • וילסון (1982) • צ'נדארסקאר, פולר (1983) • רוביה, מיר (1984) • קליצינג (1985) • רוסקה, ביניג, רורר (1986) • בדנורץ, מולר (1987) • לדרמן, שוורץ, שטיינברג (1988) • רמזי, דמלט, פאול (1989) • פרידמן, קנדול, טיילור (1990) • דה-זֶ'ן (1991) • שרפק (1992) • הלס, טיילור (1993) • ברוקהאוז, שול (1994) • פרל, ריינס (1995) • לי, אושרוף, ריצ'רדסון (1996) • צ'ו, טנוג'י, פיליפס (1997) • לפלין, שטורמר, צוי (1998) • ט'הופט, ולטמן (1999) • אלפרוב, קרמר, קילבי (2000) | |
2001-היום | קורנל, קטרלה, וימן (2001) • דייוויס, קושיבה, ג'אקוני (2002) • אבריקוסוב, גינזבורג, לגט (2003) • גרוס, פוליצר, וילצ'ק (2004) • גלאובר, הול, הנש (2005) • מאת'ר, סמוט (2006) • פר, גרונברג (2007) • נאמבו, קובאיאשי, מסקאווה (2008) • קאו, בויל, סמית' (2009) • גיים, נובסלוב (2010) • פרלמוטר, שמידט, ריס (2011) • הרוש, וינלנד (2012) • אנגלר, היגס (2013) • אמאנו, אקסאקי, נאקאמורה (2014) • קג'יטה, מקדונלד (2015) • ת'אולס, הולדיין, קוסטרליץ (2016) • וייס, באריש, תורן (2017) • אשקין, מורו, סטריקלנד (2018) |

רישיון cc-by-sa 3.0