קבר עתניאל בן קנז

קבר עתניאל בן קנז
מערת הקבר
תאריך הילולה	פוקדים את הקבר בתשעה באב
עיר	חברון
בית הקברות	מערת קבר עתניאל בן קנז
מיקום	מערב חברון
קואורדינטות	31°31′35″N 35°05′58″E / 31.526375°N 35.099481°E / 31.526375; 35.099481
ידוע כסגולה	לידיעת התורה, ישועות
(למפת הר חברון מוגדלת)   קבר עתניאל בן קנז (למפת הר חברון רגילה)   קבר עתניאל בן קנז (למפת ישראל רגילה)   ירושלים תל אביב חיפה ראשון לציון אשדוד באר שבע נתניה אילת קריית שמונה בית שאן קצרין טבריה עפולה חדרה נהריה עכו כרמיאל אשקלון מצפה רמון ערד עזה יריחו ירדן סוריה לבנון סיני (מצרים) הים התיכון נצרת לוד רהט הים האדום קבר עתניאל בן קנז (למפת ישראל מוגדלת)   ירושלים תל אביב חיפה ראשון לציון אשדוד באר שבע נתניה אילת קריית שמונה בית שאן קצרין טבריה עפולה חדרה נהריה עכו כרמיאל אשקלון מצפה רמון ערד עזה יריחו ירדן סוריה לבנון סיני (מצרים) הים התיכון נצרת לוד רהט הים האדום קבר עתניאל בן קנז

קבר עתניאל בן קנז הוא מבנה הנמצא בחברון, סמוך לכיכר השוטר, ובקומתו הראשונה מערת קבורה חצובה ובה עשרה כוכים. מסורת יהודית מצביעה על המקום כקברו של עתניאל בן קנז. על פי המסורת המוסלמית מיוחס הקבר ל"א-נבי חברון" מייסד העיר.

בתנ"ך אין התייחסות מפורשת למקום קברו של עתניאל בן קנז, אולם הוא היה חתנו של כלב בן יפונה, שקיבל את העיר חברון לנחלה^[1] ואפשר להניח שנקבר בנחלתו בחברון.

לדברי אנשי היישוב היהודי בחברון, מתחם הקבר נקנה על ידי יהודים במאה ה-19^[2], בספר "קהילת חברון" מתואר "בל"ג בעומר אחרי הצהרים היו יוצאים לטייל בשדות והולכים לקברו של עתניאל בן קנז..."^[3]. הקבר נעזב לאחר מאורעות תרפ"ט כשהיהודים עזבו את חברון. לאחר מלחמת ששת הימים עבר האזור לשליטת ישראל, שאפשרה כניסה חופשית הן לישראלים והן לפלסטינים. בהסכם חברון נמסר האזור לשליטת הרשות הפלסטינית, שמנעה כניסת אזרחים ישראלים לקבר. מאז מבצע חומת מגן צה"ל שולט למעשה בשטח, ומתאפשרת כניסת יהודים וישראלים מספר פעמים בשנה, באבטחת צה"ל, בין השאר בתשעה באב וחול המועד של סוכות ופסח.

• 
  כוך הקבר

לקריאה נוספת

• נעם ארנון, חברון 4000 שנה ועוד 40.

קישורים חיצוניים

• תמונות הקבר - אתר היישוב היהודי בחברון

הערות שוליים