קווה שפרן

קווה שפרן
Kave-S DSC0342.jpg
שפרן בדצמבר 2016

קווה שפרן (נולד ב-13 באוקטובר 1980) הוא עיתונאי, איש רדיו וטלוויזיה ישראלי. בנוסף, הוא משמש כמאמן בתחומים של הופעות בתקשורת ולפני קהל ושפת גוף.

ביוגרפיה

קווה שפרן הוא בנו של הרב יגאל שפרן, פרופסור לאתיקה רפואית. גדל בשכונת קריית משה בירושלים, למד בתלמוד תורה מורשה ולאחר מכן בישיבת ירושלים לצעירים ובישיבה התיכונית בחיספין [דרוש מקור].

שפרן החל את עבודתו העיתונאית בתקשורת בגלי צה"ל. בתום שירותו הצבאי ולאחר מספר תפקידים בתחנה הצבאית מונה שפרן לכתב והפרשן המדיני של התחנה, במקומו של רביב דרוקר.

שפרן מגיש בערוץ הכנסת את הפינה השבועית "מעבר למילים" שעוסקת בניתוח שפת גוף והופעותיהם של פולטיקאיים[1].

הגיש בערוץ הראשון את "סודות שפת הגוף"[2]. במקביל מגיש בימי שישי בגלי צה"ל את הפינה "קווה לטוב" עם שמעון פרנס על יהדות אקטואלית ושירה עברית.

בשנת 2005 לאחר ההתנתקות התפטר שפרן מתפקידו בגלי צה"ל, וכן מסוכנות הידיעות AP שבה עבד.

בשנת 2006 התמנה שפרן להקים בצה"ל את בית הספר הצבאי לתקשורת והיה מפקדו הראשון למשך שלוש שנים. בית הספר נבנה בבסיס גלילות ומופקד על לימודי התקשורת של קציני צה"ל השונים ואנשי חטיבת דובר צה"ל. שפרן היה אחראי על הכשרת הקצונה הבכירה בצה"ל וראשי מערכת הביטחון להופעה בציבור ובתקשורת בשגרה ובחירום באמצעות אימוני עמידה מול מצלמה, סימולציות ותרגילים[3].

בשנת 2010 הצטרף שפרן לתחנת הרדיו גלי ישראל ובמשך שלוש שנים הגיש שם מידי בוקר תוכנית אקטואליה יומית "ישראל הבוקר עם קווה שפרן"[4].

בשנת 2013 עלתה לשידור יומי בערוץ הראשון סדרת האנימציה "שגית המושגית"[5] שיצר וביים שפרן ובה הסברים לילדים על מושגים בסיסיים, בדיבובה של השחקנית דון לני-גבאי.

בנוסף שפרן מאמן באופן פרטי להופעות ולמתן ראיונות בתקשורת ובפני מצלמה, והוא מרצה לתקשורת המונים ולשפת גוף. בפברואר 2020 הקים את חברת "להופיע להשפיע" שעוסקת בנושא.

בפברואר 2020 יצא לאור ספרו "סודות נתניהו"[6].

קווה שפרן נישא במרץ 2014 לעיתונאית דקלה אהרן. הם הורים לשלוש בנות.

פרסומים בולטים

בשנת 2003 במסיבת עיתונאים עם נשיא ארצות הברית ג'ורג' בוש הציג לו שפרן שאלות בנושא שחרור ג'ונתן פולארד אך הנשיא האמריקני סירב לענות, בעקבות כך קיבל צל"ש מהמטה לשחרור יונתן פולארד[7].

בשנת 2005 בתקופת ההתנתקות התפרסם לאחר שכתב מאמר שבו תקף את בכירי התקשורת הישראלית על הדרך שבה סיקרו את תוכנית ההתנתקות של ראש הממשלה אריאל שרון[8]. המאמר צוטט רבות על ידי אנשי הימין שמחו נגד התקשורת באותה תקופה ונלמד במחלקות לתקשורת באקדמיה. שפרן ערך סדרה של ראיונות נוקבים ובוטים עם ראש הממשלה אריאל שרון בנושא ההתנתקות.

מאוחר יותר באותה שנה ראיין שפרן את בנימין נתניהו בדרכו לישיבת הממשלה. תוך כדי הריאיון שהועבר בשידור חי בגלי צה"ל, החל מקטורנו של נתניהו להעלות עשן בשל סיגר בוער שהוחבא בכיסו[9]. במקרה אחר פורסם כי משרד החוץ סירב להמשיך לשתף עמו פעולה משום ששפרן קיבל לידיו מסמכים מסווגים[10].

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ↑ מעבר למילים באתר YouTube
  2. ↑ סודות שפת הגוף באתר רשות השידור
  3. ↑ רתם קלינה, קווה שפרן יאמן את הקצינים, באתר nrg‏, 27 ביולי 2006
  4. ↑ קווה שפרן יגיש את משדר הבוקר של גלי ישראל באתר חדשות מחלקה ראשונה (News1), ב-18 בנובמבר 2010
  5. ↑ "שגית המושגית" באתר רשות השידור
  6. ↑ סודות נתניהו, באתר כנרת זמורה-ביתן דביר
  7. ↑ צל"ש לכתב המדיני של גל"ץ באתר מטה פולארד, 3 ביולי 2003
  8. ↑ קווה שפרן, כולנו ישנים במטוס ראש הממשלה, באתר העין השביעית, 1 במאי 2005
  9. ↑ מזל מועלם, נתניהו הבחין בכתבים, החביא את הסיגר בכיס והמקטורן החל לבעור בשידור חי, באתר הארץ, 30 במאי 2005; "אל תחמיצו: כשנתניהו עלה באש, והרצוג נחלץ לעזרתו", שידור האירוע בגלי צה"ל
  10. ↑ לי-אור אברבך‏, משרד החוץ נגד קווה שפרן, באתר וואלה! NEWS‏, 14 בספטמבר 2005
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רישיון cc-by-sa 3.0
This article is issued from Hamichlol. The text is licensed under Creative Commons - Attribution - Sharealike. Additional terms may apply for the media files.