קוריאן אייר
| קוריאן אייר 대한항공 | ||||
|---|---|---|---|---|
 כיתוב תמונה | ||||
 | ||||
| איירבוס A380 של החברה | ||||
| נתונים כלליים | ||||
| סיסמה | מצוינות בטיסה (Excellence in Flight) | |||
| תאריך הקמה | 1962 | |||
| מיקום המטה | סיאול | |||
| נתוני חברת תעופה | ||||
| ||||
| בסיס פעולה מרכזי | נמל התעופה של אינצ'ון
נמל התעופה סיאול גימפו | |||
| בסיס פעולה משני | נמל התעופה בוסאן גימהה
נמל התעופה הבינלאומי ג'יו | |||
| מועדון הנוסע המתמיד | SKYPASS | |||
| צי מטוסים | 165 + 75 בהזמנה | |||
| מספר יעדים | 127 | |||
| ברית חברות תעופה | SkyTeam | |||
| www.koreanair.com | ||||
קוריאן אייר (בקוריאנית: 대한항공) היא חברת התעופה הגדולה בקוריאה הדרומית. בסיסה הראשי נמצא בנמל התעופה אינצ'און בסיאול.
היסטוריה
קוריאן אייר נוסדה בשנת 1962 על ידי ממשלת קוריאה הדרומית כדי להחליף את חברת "קוריאן נשיונל איירליינס". טיסתה הבינלאומית הראשונה של החברה התקיימה באפריל 1972 בקו ללוס אנג'לס. קוריאן אייר הייתה החברה האסיאתית הראשונה שהשתמשה במטוסי איירבוס.
ב-29 בנובמבר 1987 פוצץ מטוס בטיסה 858 של קוריאן אייר לאחר שסוכנים צפון קוריאנים שהתחזו לאזרחי יפן השאירו על סיפונו תיק יד ובו שתי פצצות.
ב-1 בספטמבר 1983 הופלה טיסה 007 של קוריאן אייר על ידי מטוסי קרב סובייטים לאחר שהטיסה נכנסה בשוגג לתחום האווירי של ברית המועצות.
קוריאן אייר מפעילה טיסות לשבע היבשות המיושבות (אסיה, אפריקה, אירופה, דרום אמריקה, צפון אמריקה ואוקיאניה).
צי המטוסים
צי המטוסים של החברה נכון לחודש יוני 2018:[1][2][3]
| כלי טיס | בצי | בהזמנה | נוסעים | הערות | ||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| F | C | Y+ | Y | סה"כ | ||||
| איירבוס A321neo | — | 30 | לא נקבע | תחילת קבלת ההזמנה בשנת 2019 | ||||
| איירבוס A330-200 | 8 | — | 6 | 24 | — | 188 | 218 | |
| איירבוס A330-300 | 21 | — | 6 | 18 | — | 248 | 272 | |
| 6 | 18 | — | 252 | 276 | ||||
| איירבוס A380-800 | 10 | — | 12 | 94 | — | 293 | 399 | |
| 12 | 94 | — | 301 | 407 | ||||
| בואינג 737-800 | 12 | — | — | 12 | — | 126 | 138 | |
| — | 12 | — | 135 | 147 | ||||
| בואינג 737-900 | 16 | — | — | 8 | — | 180 | 188 | |
| בואינג 737-900ER | 6 | — | — | 12 | — | 147 | 159 | |
| בואינג 737-8MAX | — | 30 | לא נקבע | תחילת קבלת ההזמנה בשנת 2019 | ||||
| בואינג 747-400 | 4 | — | 12 | 45 | — | 308 | 365 | |
| 12 | 24 | — | 368 | 404 | ||||
| בואינג 747-8I | 10 | — | 6 | 48 | — | 314 | 368 | |
| בואינג 777-200ER | 14 | — | 8 | 28 | — | 212 | 248 | |
| 8 | 28 | — | 225 | 261 | ||||
| בואינג 777-300 | 4 | — | 6 | 35 | — | 297 | 338 | |
| בואינג 777-300ER | 24 | 6 | 8 | 42 | — | 227 | 277 | |
| 8 | 56 | — | 227 | 291 | ||||
| בואינג 787-9 | 6 | 4 | 6 | 18 | — | 245 | 269 | |
| בומברדיה CS300 | 5[4] | 5 | — | — | 25 | 102 | 127 | |
| צי קוריאן אייר קרגו | ||||||||
| בואינג 747-400ERF | 4 | — | מטען | |||||
| בואינג 747-400F | 1 | — | מטען | |||||
| בואינג 747-8F | 7 | — | מטען | |||||
| בואינג 777F | 12 | — | מטען | |||||
| סה"כ | 165 | 75 | ||||||
פעילות החברה בישראל
בשנים 1995-1997 הפעילה טיסה שבועית אחת מסיאול לתל אביב במטוס 747-400.[5]
החל מאמצע חודש ספטמבר 2008, חידשה החברה את הטיסות הסדירות בין נתב"ג לסיאול, נמל התעופה אינצ'און. החברה מפעילה 3 טיסות שבועיות בקו סיאול-תל אביב. הטיסה בתחילת דרכה הופעלה על ידי מטוס הבואינג 747-400 קומבי בעל שתי מחלקות - עסקים ותיירים, שחלקו האחורי סגור למטען.
כיום, טיסות בעונת הקיץ מבוצעות במטוסי בואינג 777-200ER וטיסות החורף במטוסי איירבוס A330-200.
בנוסף, החברה מפעילה טיסות מטען בקו סיאול-וינה-תל אביב במטוס בואינג 777.
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ↑ "Korean Air Lines Fleet Details and History". planespotters.net. 30 בדצמבר 2016. בדיקה אחרונה ב-30 בדצמבר 2016.
- ↑ "Korean Air fleet and seat maps". Korean Air. בדיקה אחרונה ב-1 ביוני 2018.
- ↑ "Business Jet Services". Korean Air. בדיקה אחרונה ב-18 באוגוסט 2016.
- ↑ "Korean Air set for maiden CS300, to begin ops in early 1Q18". ch-aviation (באנגלית). בדיקה אחרונה ב-24 בדצמבר 2017.
- ↑ חברת התעופה של קוריאה תפסיק באפריל לטוס לארץ, באתר גלובס, 1 בינואר 1997
רישיון cc-by-sa 3.0