קורנפורוס
קורנפורוס | ||
---|---|---|
- | ||
![]() ![]() | ||
מיקומו של קורנפורוס בקבוצת הרקולס | ||
נתוני תצפית | ||
קבוצת כוכבים | הרקולס | |
שמות נוספים | β בהרקולס, רוטיליקוס, HD 148856 | |
סוג | ענק צהוב | |
בהירות | 2.77[1] | |
נטייה | 22.6″ 29′ 21°- | |
מאפיינים פיזיים | ||
בהירות מוחלטת | 0.38- | |
מרחק | 139 שנות אור | |
רדיוס | 17[2] רדיוסי שמש | |
מסה | 3.32[3] מסות שמש | |
עוצמת הארה | פי 120 מהשמש | |
טמפרטורה | 4,887[2] K | |
מהירות סיבוב | 4.8[3] ק"מ/שנייה | |
מערכת | ||
כוכבים נלווים | קורנפורוס B |
קוֹרְנֶפוֹרוֹס (מיוונית - נושא אלה) או β בהרקולס, נקרא לפעמים גם רוּטִילִיקוּס (שיבוש של המילה הלטינית "Titillicus" - בית שחי) הוא הכוכב הבהיר ביותר בקבוצת הכוכבים הרקולס עם בהירות מדרגה 2.77, הנמצא במרחק של כ-140 שנות אור ממערכת השמש. למרות שהוא הכוכב הבהיר בקבוצה, הוא קיבל את ציון באייר β בהרקולס בעוד שהציון α בהרקולס ניתן לכוכב המייצג את ראשה של הדמות.
תכונות
קורנפורוס הוא ענק צהוב מסוג ספקטרלי G7 III, מסתו היא קצת יותר מ-3 מסות שמש ורדיוסו כ-17 רדיוסי שמש. טמפרטורת פניו כ-4,900 קלווין והוא מאיר בעוצמה של פי 120 מעוצמת ההארה של השמש באור נראה, אך מכיוון שהטמפרטורה שלו נמוכה בקרוב ל-1,000 קלווין מטמפרטורת השמש, חלק גדול יותר של קרינתו היא בתחום התת-אדום כך שעוצמת הארתו הכוללת היא מעט יותר גדולה ועומדת על פי 150 מעוצמת ההארה של השמש.[2]
את קורנפורוס מקיף בן זוג עמום בהרבה עם בהירות מדרגה 6.5 במרחק זוויתי של 62 אלפיות של שניית קשת[4] השקול לכ-0.4 יחידה אסטרונומית, אך המסלול הוא מאד אליפטי כך שהמרחק משתנה בין 0.18 יחידה אסטרונומית ו-0.62 יחידה אסטרונומית בזמן הקפה של 410.5 ימים.[5] מנתוני המסלול ניתן להעריך שמסתו של בן הזוג העמום היא מעט פחות ממסת שמש אחת,[4] אך בשל המרחק הקטן והפרש הבהירות הגדול לא ניתן לדעת את שאר תכונותיו של בן הזוג.
קישורים חיצוניים
- קורנפורוס באתר של ג'ים קלר
הערות שוליים
- ↑ SIMBAD: Kornephoros
- 1 2 3 A. Massarotti, D. W. Latham, R. P. Stefanik & J. Fogel: Rotational and Radial Velocities for a Sample of 761 HIPPARCOS Giants and the Role of Binarity, The Astronomical Journal, Vol. 135, Iss. 1, p. 209 (2008)
- 1 2 N. Pizzolato, A. Maggio & S. Sciortino: Evolution of X-ray activity of 1-3 Msun late-type stars in early post-main-sequence phases, Astronomy & Astrophysics, vol. 361, p. 620 (2000)
- 1 2 X. P. Pan, M. Shao, M. M. Colavita, B. E. Hines, J. T. Armstrong, C. S. Denisson, M. Vivekanand, D. Mozurkewich, R. S. Simon & K. J. Johnston: The Visual Orbit, the Stellar Diameter and the Magnitude Difference of the Spectroscopic Binary β Herculis, Bulletin of the American Astronomical Society, Vol. 22, p. 1335 (1990)
- ↑ A. H. Batten, J. M. Fletcher & P. J. Mann: Seventh catalogue of the orbital elements of spectroscopic binary systems, Publications of the Dominion Astrophysical Observatory Victoria, Vol. 15, p. 168-9 (1978)

רישיון cc-by-sa 3.0