קפיצת הדרך

		חסר בערך זה אספקלריה תורנית. המידע המצוי בערך זה כתוב מנקודת מבט של חול ללא אספקלריה תורנית מספקת.
		אנא אל תסירו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה.	עריכה

קפיצת הדרך היא מעבר מהיר ביותר ממקום למקום, בדרך נס.

משמעות הביטוי

לפי הבנה פשטנית של המושג, פירוש המילה "קפיצה" בביטוי זה היא "ניתור", דהיינו שהמהלך בדרך "קופץ" פתאום. עם זאת, לפי מילון אבן-שושן, משמעות המילה בהקשר זה, כפי השימוש הנפוץ בגמרא, היא "סגירה, קימוץ, הידוק".^{[hebrew 1]}לפי פירוש זה לא העובר מנתר, אלא דרכו עוברת שינוי טופולוגי המקרב את שני קצותיה זה לזה.

במקורות היהדות

קפיצת הדרך מופיעה בברייתא בתלמוד הבבלי (מסכת סנהדרין, דף צה עמוד א), האומרת כי "שלושה קפצה להם הארץ: אליעזר עבד אברהם, ויעקב אבינו ואבישי בן צרויה". לפי הגמרא שם, קפיצת הדרך סייעה לעבד אברהם להגיע מארץ ישראל לארם נהריים בראש שיירה של עשרה גמלים בתוך יום אחד.

גם בתלמוד הירושלמי (מסכת מעשר שני, פרק ה', הלכה ב') מופיע סיפור על רועה מארץ ישראל שרץ אחר שורו ומצא עצמו בבבל.

רב האי גאון דן ארוכות בהפרכתן של אמונות כי אנשים שאינם נביאים יכולים לגרום למעשי ניסים על ידי שימוש ב"שמות הקדושים". בתשובתו לחכמי קירואן, התייחס למסורתם של יהודי ספרד כי "מר רב נטרונאי גאון זצ"ל בקפיצת הדרך בא אליהם מבבל", וכותב "שמא אדם רמאי נזדמן להם ואמר אני נטרונאי".

בסיפורי חסידים קפיצת הדרך משמשת כמוטיב נפוץ, ובפרט מספרים על הבעל שם טוב שזכה לקפיצת הדרך. כך, למשל, מספר ש"י עגנון, בספרו "ימים נוראים": "פעם אחת במוצאי יום כיפור נסע הבעש"ט ז"ל כדרכו בקודש על ידי שם של קפיצת הדרך. פרחו הסוסים וטסו עם העגלה כחץ מקשת."

בספרות העברית החדשה

קפיצת הדרך היא מוטיב מרכזי בסיפורו של יהודה לייב גורדון, הנקרא בשם זה.^[1]

סיפורו הקצר של ש"י עגנון, "מעשה העז" (פורסם בשנת 1921), הוא עיבוד למעשייה עממית העוסקת בעז שמצאה מערה המאפשרת קפיצת הדרך מפולין לארץ ישראל, כך שהמסע נמשך "שעה או שתים, ואולי יום או יומים". גם בסיפור "בלבב ימים" (פורסם בשנת 1934) מספר חנניה: "פעם אחת רצה אותו גזלן בעל התפילין להוליכני דרך מחילה אחת לארץ ישראל".

בספרות העולם

הרעיון של תנועה פלאית כזו חביב על סופרי מדע בדיוני ולעיתים הם מוסיפים לה נופך מדעי כגון שימוש בחור תולעת.

קישורים חיצוניים

ביאורים

הערות שוליים