קריסטלינה גורגייבה

קריסטלינה גורגייבה
Кристалина Георгиева
שם מלא קריסטלינה איבנובה גורגייבה-קינובה
מדינה בולגריה בולגריה
לידה 13 באוגוסט 1953 (67)
הרפובליקה העממית של בולגריה סופיה, הרפובליקה העממית של בולגריה
השכלה האוניברסיטה לכלכלה לאומית ועולמית
בן זוג קינו קינוב
יושבת ראש קרן המטבע הבינלאומית
תקופת כהונה 1 באוקטובר 2019 - מכהנת (שנה ו־18 שבועות)
הקודם בתפקיד כריסטין לגארד
נשיאת קבוצת הבנק העולמי (ממלאת מקום)
תקופת כהונה 1 בפברואר 2019 - 8 באפריל 2019 (9 שבועות ו־4 ימים)
הקודם בתפקיד ג'ים יונג קים
הבא בתפקיד דייוויד מלפס
מנכ"לית קבוצת הבנק העולמי
תקופת כהונה 2 בינואר 2017 - 1 באוקטובר 2019 (שנתיים ו־38 שבועות)
הקודם בתפקיד ג'ים יונג קים
הבא בתפקיד התפקיד בוטל
תחת נשיא הבנק העולמי ג'ים יונג קים
הנציבה האירופית לתקציב ולמשאבי אנוש
תקופת כהונה 1 בנובמבר 2014 - 31 בדצמבר 2016 (שנתיים ו־8 שבועות)
הקודם בתפקיד ז'צ'ק דומיניק
הבא בתפקיד גונתר אטינגר
תחת נשיא הנציבות האירופית ז'אן-קלוד יונקר
הנציבה האירופית לשיתוף פעולה בינלאומי ופיתוח
תקופת כהונה 9 בפברואר 2010 - 1 בנובמבר 2014 (4 שנים ו־38 שבועות)
הקודם בתפקיד קרל דה גוט
הבא בתפקיד Neven Mimica
תחת נשיא הנציבות האירופית ז'וזה מנואל ברוזו
הנציבה האירופית לסיוע הומניטרי וניהול משברים
תקופת כהונה 9 בפברואר 2010 - 1 בנובמבר 2014 (4 שנים ו־38 שבועות)
הקודם בתפקיד קרל דה גוט
הבא בתפקיד קריסטוס סיליאנידיס
תחת נשיא הנציבות האירופית ז'וזה מנואל ברוזו

קריסטלינה איבנובה גורגייבה-קינובה (בבולגרית: Кристалина Иванова Георгиева-Кинова; נולדה ב-13 באוגוסט 1953) היא כלכלנית בולגרייה ויושבת ראש קרן המטבע הבינלאומית. היא נכנסה לתפקיד יושבת ראש מועצת המנהלים של הקרן ב-1 באוקטובר 2019 כמחליפתה של כריסטין לגארד, לאחר שמילאה שורה של תפקידים בכירים בבנק העולמי ובנציבות האירופית. היא צפויה להחזיק בתפקיד חמש שנים. גורגייבה היא יושבת הראש הראשונה של הקרן שהגיעה ממדינות הגוש המזרחי[1] והראשונה שמגיעה משוק מתעורר לפי הגדרות הקרן.

בשנת 2020 הופיעה בטיים 100, רשימת 100 האנשים המשפיעים השנתית של מגזין טיים.[2]

השכלה וקריירה אקדמית

גורגייבה נולדה בסופיה. סבה, איבן קרשובסקי, היה עיתונאי מהפכן שלקח חלק במאבק של מחתרות בולגריות נגד שלטון האימפריה העות'מאנית במאה ה-19.

גורגייבה קיבלה תואר שני בכלכלה פוליטית וסוציולוגיה ב-1976 ודוקטורט בכלכלה ב-1986 מהאוניברסיטה לכלכלה לאומית ועולמית. הדוקטורט שלה עסק במדיניות הגנה סביבתית וצמיחה כלכלית בארצות הברית.

בשנים 1977–1993 הייתה פרופסורית באוניברסיטה לכלכלה לאומית ועולמית בסופיה. הייתה עמיתת מחקר בבית הספר לכלכלה של לונדון בשנים 1987–1988, פרופסורית אורחת באוניברסיטה הלאומית של אוסטרליה ב-1991, חוקרת אורחת במכון הטכנולוגי של מסצ'וסטס בשנים 1991–1992 והרצתה באוניברסיטאות שונות בנושאים הקשורים בכלכלות מתפתחות ובכלכלה סביבתית.

קריירה במוסדות בינלאומיים

ב-1992 מונתה ליועצת בנושא מדיניות סביבתית במרכז ומזרח אירופה בבנק העולמי. ב-1993 החלה לעבוד ככלכלנית של הבנק העולמי והחזיקה בתפקידים שונים הנוגעים למדיניות סביבתית באירופה ובאסיה. בשנים 2000–2004 הייתה מנהלת תחום הסביבה והתוותה של הבנק בתחום. לאחר מכן, בשנים 2004–2007 ניהלה את המדיניות הבנק ברוסיה. ב-2008 היא מונתה לסגנית נשיא הבנק העולמי תחת רוברט זוליק.[3]

ב-2010 מונתה לנציבה לשיתוף פעולה בינלאומי, סיוע הומניטרי וניהול משברים בנציבות האירופית, תחת נשיא הנציבות ז'וזה מנואל ברוזו.[3] במסגרת תפקיד זה היא ניהלה את התגובה של האיחוד האירופי בנוגע למשברים הומניטריים ואסונות טבע באירופה וביבשות אחרות. בין השאר היא ניהלה את הסיוע שהאיחוד האירופי העניק להאיטי ולצ'ילה לאחר רעידות האדמה שהיו במדינות אלה ב-2010 ואת הסיוע לפקיסטן ולרומניה בעקבות השיטפונות שאירעו באותה שנה. היא ניהלה גם את תגובת האיחוד האירופי לקונפליקטים בדרפור ובקירגיסטן.

ב-2014 התמנתה גורגייבה לסגנית נשיא הנציבות האירופית לענייני תקציב ומשאבי אנוש בנציבותו של ז'אן-קלוד יונקר.[4] היא הייתה סגנית הנשיא היחידה שלא כיהנה קודם לכן כשרה בממשלה של מדינה אירופאית. במסגרת תפקיד זה היא הייתה אחראית על ניהול התקציב של האיחוד האירופי כלפי הפרלמנט האירופי, הנציבות האירופית ובית המשפט האירופי לביקורת. היא נכנסה לתפקיד בזמן משבר החוב של יוון ומדינות אחרות בדרום האיחוד האירופי. למרות המשבר והביקורת על התקציב הגדול של האיחוד היא השיגה הגדלה של התקציב זמן קצר לאחר כניסתה לתפקיד.

ב-28 באוקטובר 2016 הוכרז שגורגייבה תכהן כמנהלת הראשית (Chief Executive Officer) של הבנק הבינלאומי לשיקום ופיתוח ושל אגודת הפיתוח הבינלאומית, שני מוסדות של קבוצת הבנק העולמי. היא נכנסה לתפקיד זה ב-2 בינואר 2017. במסגרת תפקידה היא ערכה רפורמות שעזרו להגדיל את התקציב של הבנק העולמי לסיוע באזורים מוכי עוני ולהגביר את האיתנות הפיננסית של הבנק.[5] היא קידמה גם את המחויבות של הבנק לשוויון מגדרי בתוך הארגון והציבה יעד ש-50% מתפקידי ההנהלה בבנק העולמי יהיו מאוישים על ידי נשים עד 2020. היעד הושג במהלך 2018. ב-1 בפברואר 2019 מונתה גורגייבה לממלאת מקום נשיא הבנק העולמי לאחר שג'ים יונג קים הודיע שהוא פורש מהתפקיד.

לאחר שכריסטין לגארד הודיעה שתפרוש מתפקיד יושבת ראש מועצת המנהלים של קרן המטבע הבינלאומית כדי להתמודד לתפקיד נשיאת הבנק המרכזי האירופי, הוכרז ב-29 בספטמבר 2019 שגורגייבה היא המועמדת היחידה להחליפה בתפקיד. היא נכנסה לתפקיד זה ב-1 באוקטובר 2019 וצפויה להחזיק בו עד אוקטובר 2024.[6] עם כניסתה לתפקיד אמרה גורגייבה שהאיומים של מלחמת הסחר ושל ירידה בצמיחה העולמית יהיו בראש סדר העדיפויות שלה. היא אמרה ש"במלחמת סחר כולם מפסידים. קובעי המדיניות צריכים להתייחס ברצינות להתחייבויות שלהם לשיתוף פעולה בינלאומי בסחר".[7]

קישורים חיצוניים

ראו מדיה וקבצים בנושא זה בוויקישיתוף.

הערות שוליים

  1. ↑ בלומברג ורויטרס, בראשונה מעולם: נציגה של כלכלה מתעוררת תעמוד בראש קרן המטבע הבינ"ל, באתר TheMarker‏, 25 בספטמבר 2019
  2. ↑ Kristalina Georgieva: The 100 Most Influential People of 2020, Time
  3. 1 2 Vladislav Velev, Kristalina Georgieva – Globetrotting economist, Politico, November 3 2010
  4. ↑ Toby Vogel, Georgieva catches committee mood, Politico, October 2, 2014
  5. ↑ Xin En Lee, Meet the first CEO of the World Bank: She’s made the bank the strongest it’s ever been financially, CNBC Make it, July 13 2018
  6. ↑ Ryan Heath, Meet the most powerful woman in Washington not named Nancy, Politico, October 18 2019
  7. ↑ סוכנויות הידיעות, בכירי הכלכלה העולמית התחייבו להילחם ב"צמיחה הגלובלית החלשה זה עשור", באתר TheMarker‏, 20 באוקטובר 2019
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רישיון cc-by-sa 3.0
This article is issued from Hamichlol. The text is licensed under Creative Commons - Attribution - Sharealike. Additional terms may apply for the media files.