קרמוס

קרמוס
נתונים כלליים
מייסדים ישראל טאוב
תאריך הקמה 1953
תאריך פירוק ?
משרד ראשי חולון
ענפי תעשייה קרמיקה

"קרמוס" היה מפעל לקרמיקה אמנותית, שפעל בחולון כחלק מתעשיית הקרמיקה בישראל.

היסטוריה

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו למכלול והשלימו אותו.

"קרמוס" הוקם בשנת 1953 על ידי ישראל טאוב. טאוב הפעיל קודם לכן מפעל דומה בשם "ארנו", שפעל ברמת גן.[1] מאוחר יותר היה טאוב יועץ למפעל קרמיקה כפר מנחם.[2] המפעל ייצר כלי בית עם עיטורים, כגון קערות וכדים, בשיטה של יציקה. סגנון הכלים היה מודרני וגאומטרי והם קושטו בדימויים מופשטים או בדימויים מן הפולקלור הישראלי. בשנת 1979 פתח המפעל חנות למכירה ישירה של תוצרתו, לצד מוצרי יבוא.[3]

לקריאה נוספת

הערות שוליים

  1. ↑ ראו: 3 חודשי מאסר על אי-תשלום מס-קניה, על המשמר, 27 במאי 1956
  2. ↑ ראו: קרמיקה דקוראטיבית כפר מנחם, על המשמר, 30 בדצמבר 1966
  3. ↑ ראו: מכירה ישירה של מוצרי קרמיקה, מעריב (עיתון), 21 בפברואר 1979
תעשיית הקרמיקה בישראל
בית החרושת לקרמיקה של בית היתומים שנלר (1895) • בית החרושת של יוסף ברלוביץ • בית החרושת ללבנים של יחיאל מיכל שטיינברג (1923) • כד וספל (1934) • פלקרמיק (1934) • קדר (1934) • נעמן (1939) • חרסה (1946) • קרנת (1950) • לפיד (1951) • ברבור (1953) • קרמוס (1953) • גופר קרמיקה (1956) • קרמיקה כפר מנחם (1965)
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רישיון cc-by-sa 3.0
This article is issued from Hamichlol. The text is licensed under Creative Commons - Attribution - Sharealike. Additional terms may apply for the media files.