קרן ברזל

קרן ברזל (באנגלית Iron Beam), היא מערכת הגנה אקטיבית מבוססת על קרני לייזר להגנה מפני רקטות ופצצות מרגמה בטווחים קצרים וכלי טיס לרבות גלשני-אוויר וכלי טיס בלתי מאוישים. המערכת מפותחת על ידי רפאל, והוצגה לראשונה בחודש פברואר 2014 בסלון האווירי בסינגפור . המערכת מבוססת על לייזר מצב מוצק, מתקדם, זול יותר לשימוש ופחות מסוכן לסביבה (בשונה מלייזר כימי שעליו מבוססת מערכת נאוטילוס) בהספק גבוה, ומיועדת לפעול בטווחים קצרים (עד 7 ק"מ) שמתחת לסף היכולת של מערכת "כיפת ברזל". היא מתבייתת על הפצמ"ר באמצעות חיישן תרמי, ויורה קרן לייזר רבת־עוצמה שמשמידה את הפצצה באחת משתי דרכים: על ידי הפעלת הפצמ"ר כשהוא עדיין באוויר, או על ידי השמדת חלקים קריטיים בפצמ"ר שמנטרלים אותה.[1][2]

המערכת תהווה שכבת הגנה חמישית בישראל והנמוכה ביותר - מתחת לארבע השכבות המבצעיות במערך ההגנה הרב-שכבתית של ישראל: "כיפת ברזל" (נגד רקטות קצרות טווח), "קלע דוד" (נגד רקטות בטווחים בינוניים, טילים בליסטיים לטווח קצר וטילי שיוט), וMIM-104 פטריוט כגיבוי לשכבות של "חץ 2" ו"חץ 3" - ליירוט טילים בליסטיים ארוכי טווח בתוך ומחוץ לאטמוספירה.

מאפיינים

לאחר שהמערכת תזהה שיגור של רקטה או פצצת מרגמה, היא תשגר לעברם קרן לייזר רבת עוצמה בלתי נראית לעין, שתפקידה לחמם את הרקטה עד שתושמד ותתפוצץ באוויר או תיפול על הקרקע כנפל. למערכת יש כמה יתרונות, העלות של כל יירוט נמוכה למדי, אין צורך בכוח אדם רב כדי לתפעל את המערכת. קרן הלייזר פועלת בשקט ואינה גורמת לנזק משני.[3] יתרון משמעותי נוסף הוא שלמערכת יש מלאי בלתי מוגבל של יריות ועלות הירי נמוכה מאוד. באוגוסט 2014 העריכו ברפאל שהמערכת תהיה מבצעית בתוך כשנתיים.[1]

פיתוח

לדברי חברת רפאל, במבחנים המערכת פגעה ב-90% מהמטרות. ניתן יהיה להתאים את המערכת כך שכמה קרני לייזר יפגעו במטרה אחת. נדרשו 15 מהנדסים שעבדו במשך 5 שנים כדי לפתח את הטכנולוגיה שמבוססת על לייזר מוצק.[4]

באפריל 2014 אמר מנכ"ל רפאל, ידידיה יערי: "המערכת עברה בדיקת היתכנות ואנחנו כרגע בשלבים של המשך פיתוח. אנחנו אחרי דמו, אבל יש עוד פאזה של פיתוח שצריך לעשות. יש מדגים טכנולוגי שמוכיח שהוא מוריד מעופפים כמו זבובים. יש לו אחוזי פגיעה יפים מאוד".[5]

ב-2015 פורסם כי לפי הערכות מסוימות יחלפו לפחות חמש שנים עד שהמערכת תהיה מערכת מבצעית.[6]

ב-6 בדצמבר 2018, פרופ' יצחק בן ישראל, לשעבר ראש המינהל למחקר, פיתוח אמצעי לחימה ותשתית טכנולוגית במשרד הביטחון, אמר שכבר בתוך שנה צה"ל יוכל להצטייד במערכת, אם יינתנו התקציבים המתאימים. לדבריו לפני כשנה הושגו בישראל פריצות דרך בתחום לייזר מצב מוצק, שאין בעולם תקדים לזה, עם מספיק הספק שיוכל להפיל רקטות. בכך יתאפשר לפתח נשק מבוסס לייזר ליירוט רקטות ופצצות מרגמה.[7]

ב-8 בינואר 2020 חשף משרד הביטחון פריצת דרך בייצור לייזר רב עוצמה, שישמש לפיתוח מערכות הגנה אווירית ויירוט רקטות, בפיתוח משותף של מפא"ת, רפאל - מערכות לחימה מתקדמות ואלביט מערכות. המערכות כוללות גרסה קרקעית נייחת יבילה, גרסה מתנייעת על גבי רכב קרבי משוריין וגרסה אווירית המותקנת על כלי טיס ליירוט טילים מעל גובה העננים. מערכת היירוט תיכנס לניסוי במחצית 2020 ותיקלט בצה"ל כבר בסוף השנה.[8]

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. 1 2 דוד רפאלי, בעוד שנתיים: לייזר ישמיד פצצות באוויר, באתר כלכליסט, 27 באוגוסט 2014
  2. ↑ אודי עציון, ‏אנשי הברזל, באתר "ידיעות אחרונות", 22 באוגוסט 2014.
  3. ↑ יובל אזולאי, ‏מערכת חדשה תשגר קרן לייזר לעבר טילים ו"תבשל" אותם, באתר גלובס, 23 בינואר 2014.
  4. ↑ Israel's Rafael unveils 'Star Wars-style' laser missile shield באתר "הארץ" באנגלית
  5. ↑ שירות גלובס, ‏מנכ"ל רפאל על "קרן הברזל": מורידה מעופפים כמו זבובים, באתר גלובס, 2 באפריל 2014
    עמיר רפפורט, "IRON BEAM מורידה פגזים כמו זבובים", באתר nrg‏, 2 באפריל 2014.
  6. ↑ עמי רוחקס דומבה, ‏המרוץ לפיתוח הגנה מפני פצצות המרגמה, באתר "IsraelDefense‏", 3 באוגוסט 2015.
  7. ↑ תוך שנה ישראל תוכל להפעיל מערכת ליירוט רקטות באמצעות לייזר, באתר מעריב השבוע, 6 בדצמבר 2018.
  8. ↑ יואב זיתון, יירוט במהירות האור: הלייזר הישראלי ש"ישנה את המשחק", באתר ynet, 8 בינואר 2020.
הגנה מפני טילים בישראל ישראל
מערך ההגנה הרב-שכבתית של ישראל נגד רקטות וטילים
חץ 3 טיל נגד טילים, מערכת הגנה אקסו-אטמוספירית נגד טילים בליסטיים ובפרט נגד טילים בליסטיים בין-יבשתיים
חץ 2 טיל נגד טילים, מערכת הגנה נגד טילים ארוכי-טווח ובפרט נגד טילים בליסטיים
קלע דוד טיל נגד טילים, מערכת הגנה נגד רקטות וטילי קרקע-קרקע לטווחים בינוניים-ארוכים ונגד טילי שיוט וכלי טיס
יהלום מערכת טילי MIM-104D פטריוט משופרים נגד מטוסים ונגד רקטות וטילים לטווחים בינוניים
כיפת ברזל טיל נגד טילים, מערכת הגנה נגד רקטות וטילים לטווחים קצרים ובינוניים, וכן נגד מטוסים. התצורה הימית מכונה C-Dome.
קרן ברזל מערכת הגנה מקומית מבוססת לייזר נגד פצצות מרגמה ורקטות קצרות-טווח (בפיתוח)
מערכות ההגנה נגד טילים לכלי רכב, כלי טיס וכלי שיט
לכלי טיס לוחמה אלקטרונית • מוץ • נור • מגן רקיע (Flight Guard)
לכלי שיט לוחמה אלקטרונית • ברק 1 • ברק 8 • BARAK-MX • תותח אוטומטי פלנקס (נוקמני)
לכלי רכב מעיל רוח (Trophy APS) • חץ דורבן (Iron Fist) • מעגל איתן
נושאים קשורים
מערכות נלוות מכ"ם אורן ירוק • מכ"ם אורן אדיר • מכ"ם ר"ז EL/M-2084 • צבע אדום
ראו גם מערך ההגנה האווירית של צה"ל • תעשייה בטחונית בישראל • מנהלת חומה • רפאל - מערכות לחימה מתקדמות • התעשייה האווירית לישראל • אלתא מערכות • אמפרסט מערכות
ישראל אמצעי לחימה מתוצרת רפאל - מערכות לחימה מתקדמות
טילים ורקטות אנקור כחול • אנקור כסוף • אנקור שחור • ברק • גיל • גיל 2 • דרבי • לוז • מטאדור • סיימון • ספייק • פופאי • פיתון • שפריר • משגר לוויינים שביט 2 • תמוז • ‏CARPET
עמדות שליטה מרחוק בנשק טייפון • מאג רפא"ל • קטלנית • רואה-יורה
מערכות הגנה אווירית ברק • כיפת ברזל • קרן ברזל • קלע דוד ("שרביט קסמים") • ‏SPYDER • ‏Drone Dome
לויינים אביר • ונוס
רכבי שטח, כלי שיט וכלי טיס גולן • זאב • חצצית • סקיילייט • פרוטקטור • רקון
שונות אזוב • מאמין • מאמין קל • "מעיל רוח"/TROPHY • ספייס • לייטנינג‏ • Sky Shield‏ • THOR - אש קרה
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רישיון cc-by-sa 3.0
This article is issued from Hamichlol. The text is licensed under Creative Commons - Attribution - Sharealike. Additional terms may apply for the media files.