ק.א.ל.

ק.א.ל
נתונים כלליים
תאריך הקמה	1976
מיקום המטה	ישראל איירפורט סיטי, ישראל
נתוני חברת תעופה
יאט"א 5C ICAO ICL אות קריאה CAL
בסיס פעולה מרכזי	נמל התעופה בן-גוריון
צי מטוסים	3
מספר יעדים	7
http://www.cal-cargo.com/

ק.א.ל. קווי אוויר למטען היא חברת תעופה ישראלית לשינוע מטענים.

היסטוריה

ק.א.ל. נוסדה ביוני 1976 ביוזמתו של מרדכי הוד במטרה לשבור את המונופול של אל על על הטסת תוצרת חקלאית לייצוא מישראל^[1]. אל על פעלה למנוע את הקמת החברה בלחץ על משרדי הממשלה להטיל מגבלות על רישיון הפעילות של החברה^[2], אך החברה הוקמה ואל על אף הסכימה להחכיר לה מטוסים^[3]. על פי הרישיון שניתן לה, נאסר על החברה לרכוש מטוסים משלה והחברה הייתה חייבת לחכור מטוסים מאל על ורק אם זו סירבה הותר לה לחכור מטוסים אחרים^[4].

באוגוסט 1976 החליטה הנהלת אגרקסקו להשתמש בשירותיה של החברה באופן בלעדי^[5]. החברה החלה לפעול ב-2 בנובמבר 1976 וכניסתה הביאה לירידה דראסטית במחירי הטסת מטען^[6][7]. בשנת 1979 הטיסה החברה כ-80% מהייצוא החקלאי המוטס במחיר של כ-800 דולר לטון^[8]. בשנת 1977 חכרה החברה מטוס של חברת פליינג טייגר, אך חויבה לעשות זאת דרך חברת אל על. עתירת החברה לבג"ץ נגד החיוב נדחתה, מכיוון שנדונה לאחר שהעסקה כבר בוצעה ועל כן העתירה הייתה תאורטית^[9].

לאחר שנה של פעילות עלה על שולחן הממשלה שאלת המשך הפעילות של החברה, שאלה שנגררה במשך חודשים רבים^[10]. החקלאים בקשו שהחברה תקבל רישיון פעולה רחב יותר שיתיר לה לחכור מטוסים גם מחברות אחרות ולא רק מאל על ולטוס לצפון אמריקה. ועדה בראשות דן טולקובסקי קבלה את עמדתם והמליצה שהחברה תצא לדרך עצמאית^[11]. מרדכי הוד, שבינתיים עבר לאל על, ביקש, לעומת זאת, להפוך את החברה לחברת בת של אל על^[12] והממשלה החליטה על הקמת חברה חדשה כשותפות של החקלאים ואל על לצורך הטסת מטענים^[13]. תחילה נעה החברה לכיוון שיתוף פעולה עם אל על^[14] אך במהרה קא"ל המשיכה בדרכה העצמאית תוך חכירת מטוסים זרים על צוותיהם^[15].

בשנת 1983 חכרה החברה מטוס של חברה צרפתית להטסת מטעניה, דבר שהביא להורדת מחירים^[16]. באמצע שנות ה-80 החברה קיימה 11 טיסות שבועיות והעסיקה כ-50 עובדים^[17].

עד שנת 1999 לא היו לחברה מטוסים משלה והיא חכרה מטוס עם צוות ושירותי אחזקה מאל על, למשך ששה חודשי החורף בכל שנה, כאשר כמחצית מהתוצרת מוטסת על ידי קא"ל והחצי השני על ידי אל על, בעוד בקיץ הוטסה כל התוצרת החקלאית על ידי אל על במחיר שתואם בין אל על וקא"ל^[18]. בשנת 1999 רכשה קא"ל 2 מטוסים משלה^[19].

בשנת 2005 הייתה החברה שותפה בהקמת מסוף מטענים נוסף בנמל תעופה בן-גוריון (ביחד עם לאופר תעופה ג.ה.י).

בעלות

עם הקמת החברה, הוד קיבל 49% ממניות החברה והמרכז החקלאי 51%^[20]. בעקבות מעבר הוד לאל על, הועברו מניותיו למועצות הייצור השונות כך שבסביבות 1995 הייתה חלוקת הבעלות 56.65% - ניר שיתופי אגודה ארצית שיתופית להתיישבות עובדים בישראל בע"מ, 17.85% - המועצה לייצור ולשיווק של פרחים, פקעות וצמחי נוי, 7.65% - מועצת הפירות ו-17.85% - המועצה לייצור ושיווק של ירקות^[21]. בעקבות הזרמת כספים על ידי ניר שיתופי הגיעה חלקה של ניר שיתופי לכ-87% בעוד מועצת הצמחים, שאיחדה את מועצות הפירות, הירקות והצמחים, נותרה עם כ-13% מהבעלות בחברה^[22]. בשנת 2006 בקשה התנועה הקיבוצית, שהחזיקה במחצית ממניות ניר שיתופי, למכור את חלקה בחברה לתנועת המושבים, אולם המכירה בוטלה^[23]. בשנת 2010 נמכרה החברה לחברת כנפי חגי של ירום אורן ועופר גלבוע^[24].

הוצאות אבטחה

על פי חוק ביטחון בתעופה האזרחית התשל"ז חייבת קא"ל באבטחת הטיסות שלה. בתחילה נשאה ממשלת ישראל בעלות האבטחה אולם בסוף שנת 1984 הוחלט שהחל מ-1 באפריל 1985 תישא החברה בעלות האבטחה. לאחר שנתברר לחברה שאל על מוסיפה לקבל מימון לאבטחה מהממשלה, ק.א.ל. פנתה לממשלה בדרישה לקבל גם היא מימון אבטחה, דרישה לה הצטרף שר החקלאות. אולם לאור סירובו של שר האוצר, הדרישה נדחתה והחברה עתרה לבג"ץ^[25]. בעוד העתירה מחכה לפסק דין החליטה הממשלה שהחל מינואר 1995 תמומן האבטחה של אל על בשיעור שבין 66-75% ושאר חברות התעופה, כולל קא"ל, יקבלו מימון של 50%. העתירה עצמה נדחתה ברוב דעות על ידי השופטים מישאל חשין ותאודור אור, כנגד דעת נשיא בית המשפט העליון, אהרן ברק, בטענה שיש מקום לתת עדיפות לאל על כמוביל לאומי, לאור המחויבות המוטלות עליה, ולאור העובדה שסבסוד האבטחה עבור קא"ל יהווה בעצם סבסוד נוסף של החקלאות בישראל^[26].

יעדים

במשך כ-20 שנה ביצעה קא"ל את עיקר טיסותיה לקלן בה היא ניהלה מסוף מטענים וממנה הופצה תוצרת חקלאות מישראל לכל רחבי אירופה. עם הקמת נמל התעופה למטענים בלייז', הקימה קא"ל עם אגרקסקו חברת בת לטיפול במטעני קא"ל בלייז'^[27].

• אירופה:
• אוסטריה - וינה
• בלגיה - ליאז'
• נורווגיה -אוסלו
• קפריסין - לרנקה

• צפון אמריקה:
• ארצות הברית - ניו יורק, אטלנטה
• מקסיקו - מקסיקו סיטי

צי המטוסים

קישורים חיצוניים

ראו מדיה וקבצים בנושא זה בוויקישיתוף.

• אתר חברת ק.א.ל. (באנגלית)
• היסטוריית הבטיחות של ק.א.ל., באתר Aviation Safety Network (באנגלית)
• דן ארקין, מישראל מטיסים גם עגבניות ומכוניות, מעריב (עיתון), 16 בדצמבר 1986

הערות שוליים