ראם (אגדה)
רְאֵם (בארמית: אורזיליא) הוא יצור המתואר רבות במדרש והאגדה היהודית.
הוא מוזכר שמונה פעמים בתנ"ך. הרבה פעמים כמשל ומטאפורה לחוזק וגבורה הוד והדר.
כְּתוֹעֲפֹת רְאֵם לוֹ
בְּכוֹר שׁוֹרוֹ הָדָר לוֹ וְקַרְנֵי רְאֵם קַרְנָיו בָּהֶם עַמִּים יְנַגַּח
וְיָרְדוּ רְאֵמִים עִמָּם וּפָרִים עִם-אַבִּירִים
וַיַּרְקִידֵם כְּמוֹ-עֵגֶל לְבָנוֹן וְשִׂרְיֹן כְּמוֹ בֶן-רְאֵמִים
אין קשר בין ראם זה לחיה הנקראת כך היום (ראם).
הראם היה חיה טהורה[1] הראם מתואר באגדה היהודית כיצור ענק בעל קרניים. גודלו העצום של היצור ניכר בדבריו של רבה בר בר חנה, באגדות המפורסמות שלו, בהן מספר כי ראה ראם בן יומו שהגיע לגודלו של הר תבור.[2] גם דוד המלך, על פי המדרש, ראה ראם בגודל של הר.[3]
במדרש מובא שבכל תקופה חי רק זוג אחד של ראמים: הזכר בקצה אחד של העולם והנקבה בקצהו השני.[4] בגיל שבעים הם נפגשים לראשונה. לאחר פגישתם נושכת הנקבה את הזכר למוות. הריונה נמשך אחת-עשרה שנה. בשנה האחרונה אין היא מסוגלת ללכת, אלא רק מתגלגלת מצד לצד ושפע הרוק שיורד מפיה משקה את השדות שסביבה ומצמיח עשב למחייתה. לבסוף, כאשר היא ממליטה שני ראמים, זכר ונקבה, היא נופחת את נשמתה. מיד פונה הראם הזכר מזרחה ואילו הנקבה - מערבה. רק כעבור שבעים שנה הם עתידים להיפגש.[5]
הערות שוליים
- ↑ אוצר המדרשים (אייזנשטיין) קרני ראמים עמוד 504
- ↑ תלמוד בבלי מסכת בבא בתרא דף עג עמוד ב (ראו פירוש רש"י)
- ↑ מדרש תהילים (בובר) מזמור כב.
- ↑ http://www.hebrewbooks.org/pagefeed/hebrewbooks_org_37174_225.pdf
- ↑ http://www.hebrewbooks.org/pagefeed/hebrewbooks_org_39289_16.pdf