רבי אברהם בן אברהם

רבי אברהם בן אברהם היה אחד מגרי הצדק הנודעים בהיסטוריה היהודית. שמו הלועזי בצירוף תואר האצולה שלו – "גרף פוטוצקי" (Graf Potocki) – הפך למושג בפי יהודי פולין. העובדות ההיסטוריות אודות חייו אינן ברורות.

חייו

אברהם בן אברהם נולד לקראת סוף המאה החמישית לאלף השישי בעיר וילנה שבליטא, שהייתה אז חלק מהאיחוד הפולני-ליטאי, כוולנטין פוטוצקי. משפחת פוטוצקי הייתה משפחת אצולה פולנית עשירה ומפורסמת. בעת לימודיו באוניברסיטה בפריז פקד בית מרזח שהיה בבעלות יהודי זקן שהיה מנצל כל רגע פנוי ללימוד תורה, ודרכו התוודע ליהדות וחש צורך להתחבר אליה. למרות האיסור בחוק הפולני על המרת דת מנצרות ליהדות, שהעונש על הפרתו היה מוות, התגייר פוטוצקי, ומאז נקרא, כמו גרים אחרים, "אברהם בן אברהם" (על שם אברהם אבינו, שהיה הראשון שעבר מעבודה זרה לעבודת ה', כשם שהגר עובר מאמונה אחרת אל היהדות).

הגרף פוטוצקי האב שוכנע שבנו מת, ולכן לא חיפש אחריו. לאחר גיורו באמסטרדם חזר לווילנה, ולאחר מכן לעיירה לידא הסמוכה, כדי שלא תתגלה זהותו. כעבור פרק זמן הגיעה השמועה על גיורו למשפחתו, והיא פתחה בחיפושים אחריו כדי להחזירו לחיק הנצרות.

עקב הלשנה של יהודי בעיירה שהסתכסך עמו, נתפס אברהם, נחקר ועונה קשות. הוא הודה מיד כי הנו גר ולא הסכים לחזור בו למרות המחילה, העושר והכבוד המובטח לו אם יכיר בדת הנוצרית. עד הרגעים האחרונים לפני עלייתו למוקד ניסו הכמרים לשכנעו ללא הצלחה.

לפי האגדה הציע לו הגאון מווילנה להצילו על ידי הזכרת שמות קדושים, כלומר שימוש בקבלה מעשית, אך הוא סירב מתוך רצון לקדש שם שמיים.

רבי אברהם הועלה על המוקד בכיכר העיר בווילנה בז' בסיוון תק"ט, יום טוב שני של חג השבועות. הוא קפץ אל האש הבוערת בזעקת "שמע ישראל". הכנסייה הנוצרית, שראתה באירוע ביזיון עבורה, אסרה על קבורת אפרו, ורק לאחר שוחד שנתן אחד מיהודי הקהילה ניתן חלק מאפרו לקבורה בבית העלמין היהודי שם. טרם פטירתו, ביקש הגאון מווילנה להיקבר ליד קברו של רבי אברהם בן אברהם.

החפץ חיים כתב על רבי אברהם בן אברהם:[דרוש מקור]

אם עשרה אנשים היו נוכחים לומר קדיש כאשר גר הצדק אברהם בן אברהם ז"ל הוצא להורג בשריפה, היה המשיח בא מיד.

בן התקופה רבי יעקב עמדין, היעב"ץ, כתב:

מה אירע בימינו לפני איזה שנים בווילנא ראש מדינת ליטא, שנתגייר שר גדול מגזע פאטאצקא ותפשוהו וחבשוהו ימים רבים בחשבם שיחזור לדתם, ואע"פ שהיה יודע כי לא ימלט מעשות בו יסורין קשים ומיתה אכזרית, אם עודנו לא ישוב, והם היו חפצים להצילו ממות ומעונש קשה ומר ממות, שהיה מעותד לו אם יעמוד בדעתו, ולא פנה עליהם ולא לתחנת אמו השררה, לא חשב גזומם, ולא תאות וחשק הנאת עולמם, לא פחד ולא דאג למות בכל היסורים המרים שעשו לו, אחר שהמתינו לו זמן רב , חסו עליו מאד לכבוד משפחתו, והוא לעג לכל פיתויי הכומרים המדברים אליו יום יום כמנהגם ברוב דבריהם ביחוד לשר חשוב כזה שחק להם בזה להם, ובחר מות ארוך וערוך לפניו עם יסורים אכזרים משונים מאוד, מחיי עולם עובר, קבל וסבל הכל מאהבה ומת על ק"ה, תנצב"ה.

— ויקם עדות ליעקב, תקט"ז, דף כ"ה, עמוד ב'

מלבד דבריו אלו של היעב"ץ, אזכורים נוספים מאותה תקופה כמעט ואין. רק במחצית השנייה של שנות ה'ת"ר מופיעים אזכורים רבים למאורע[1]. עקב אי תיעודו ההיסטורי, יש מקרב ההיסטוריונים שטוענים כי אי מתן עדות מכלי ראשון מטיל פקפוק בעובדת קיומו של המעשה.[2]

השם "הגרף פוטוצקי" הפך ברבות הימים לכינוי לאדם בעל עושר רב.

שינויי מנהגים בעקבות הריגתו

הרב שלמה זלמן אוירבך אמר שיש מסורת בשם הגר"א שאין להקפיד בהליכה ארבע אמות לפני נטילת ידיים, כיוון שיש אומרים שלאחר מותו של הגרף פוטוצקי, שמסר נפשו על קידוש השם, נחלשה הקליפה מאוד[3]. אך למרות זאת הוא עצמו היה נזהר שלא ללכת ארבע אמות לפני נטילת ידיים.

ראו גם

לקריאה נוספת

  • דב אליאך, הגאון, ירושלים תשנ"ח, כרך ג עמ' 1090 ואילך.
  • זליג שכנוביץ, אברהם בן אברהם : סיפור היסטורי מחיי הגר צדק מווילנה, הוצאת נצח, 1989. ‬
  • ישראל חיים בן-דוד, גרף פוטוצקי, או, גר הצדק : אגדה דרמתית בחמש מערכות, תל אביב תש"א.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ↑ בסביבות תר"ל נדפס, לכאורה בווילנה, ספר בשם "גרי הצדק", שנחשב לאחר מהראשונים באותה תקופה שמספר על המאורע. בספר לא מוזכר דבר מעניין הגרף פוטוצקי, אלא רק על גר צדק שנהרג על קידוש השם.
  2. ↑
  3. ↑ הרב דוד כוכב באתר פורטל הדף היומי
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רישיון cc-by-sa 3.0
This article is issued from Hamichlol. The text is licensed under Creative Commons - Attribution - Sharealike. Additional terms may apply for the media files.