רבי אברהם דב אוירבך (ירושלים)
הרב אברהם דב אוירבך (ר' ברל; תרפ"ו, 1926 - כ"ה באדר ב' תשס"ח, 1 באפריל 2008) היה רבה של שכונת בקעה בירושלים וראש ישיבת אור שמח.
תולדותיו
נולד בשכונת שערי חסד לרב חיים יהודה לייב אוירבך. אחיו הבכור הוא הרב שלמה זלמן אוירבך. למד בישיבת עץ חיים. בסוף שנות הארבעים נישא לשרה רבקה פרנק, בתו של הרב זאב פרנק מירושלים ונכדתו של הרב יהודה לייב פרנק.
בשנות השישים, לאחר פטירת הרב עקיבא גרוס[1], רבה הקודם של שכונת בקעה, מונה תחתיו הרב אוירבך. באותן שנים הייתה שכונת בקעה מורכבת ברובה מעולים חדשים מצפון אפריקה ושירותי הדת בה לא היו מפותחים. הרב אוירבך, שנחשב הדמות הרוחנית הדומיננטית בשכונה, התמסר לתפקידו והשפעתו על התושבים הייתה רבה. במשך שנים נהג הרב אוירבך ללכת רגלי בשבתות מביתו בשכונת אונסדורף שבצפון העיר אל שכונת בקעה שבדרומה, ולשהות במחיצת תושבי השכונה.
בשנות השמונים התמנה לכהן כראש ישיבת אור שמח לחוזרים בתשובה. עם היותו בן היישוב הישן, הצליח הרב אוירבך להתחבב על תלמידיו, בהם גם דמויות ידועות מעולם הבידור הישראלי. כמו כן שימש ראש כולל "חכם לב" של הישיבה למקובלים שער השמים, שהוקמה על ידי אביו.
נפטר בשנת תשס"ח, ונקבר בהר המנוחות בירושלים. חתנו הוא הרב יחיאל מיכל שטרן, רבה של שכונת עזרת תורה ומחבר ספרים פורה.
ספרו
- אמרי אברהם: חידושים וביאורים בהלכות נידה
הערות שוליים
- ↑ היה חותנו של הרב איסר פרנקל.
רישיון cc-by-sa 3.0