רבי אברהם יעקב פרידמן (השני)

רבי אברהם יעקב פרידמן האדמו"ר מסדיגורה
לידה	ח' באב ה'תרמ"ד
פטירה	ה' בטבת ה'תשכ"א תל אביב
חסידות	חסידות סדיגורה
מקום קבורה	תל אביב
מקום מגורים	סדיגורה, וינה, תל אביב
מקום פעילות	סדיגורה, וינה, תל אביב
הקודם	אביו רבי ישראל פרידמן
הבא	אחיו רבי שלמה חיים פרידמן
תחילת כהונה	י"א בתשרי ה'תרע"ג
סיום כהונה	ה' בטבת ה'תשכ"ט
רבותיו	אביו רבי ישראל פרידמן מסדיגורה
חיבוריו	אביר יעקב
מספר בשושלת	5
בת זוג	בלומה רייזל העשיל
אב	רבי ישראל פרידמן מסדיגורה
אם	בת שבע פרידמן
צאצאים	אין

קברו בבית הקברות נחלת יצחק

רבי אברהם יעקב פרידמן (כונה האביר יעקב על שם ספרו) (ח' באב תרמ"ד – ה' בטבת תשכ"א), היה האדמו"ר הרביעי מסדיגורה ונינו של רבי ישראל פרידמן מרוז'ין. לאחר השואה עלה לארץ ישראל והיה בין אדמו"ריה הבולטים של תל אביב.

ביוגרפיה

נולד לרבי ישראל מסדיגורה (בן רבי אברהם יעקב מסדיגורה בנו של רבי ישראל מרוזי'ן) מאשתו השנייה, בת שבע, בערב תשעה באב, והוכנס לברית מילה בט"ו באב. אביו השקיע רבות בחינוכו, והפקיד את זקני החסידים ללמדו את אורחות החסידות, ומינה את החסיד משה דוד גוטמן, ששימש כגבאי אצל רבי אברהם יעקב הראשון מסדיגורה, שישהה עמו מדי יום בצהרים ויספר לו מסיפורי הצדיקים. היה לומד בנעוריו בכל יום מהשעות המוקדמות של הבוקר ועד חצות הלילה, ונכנס להיבחן על לימודיו אצל אביו.

בהיותו בן אחת-עשרה שנים התארס עם בלומא רייזל, בתו של רבי יצחק מאיר מקופיטשניץ, והחתונה הייתה בי"ז באב תרס"ב בקופיטשניץ. בי"ג בתשרי תרס"ז נפטר אביו, וחלק גדול מהחסידים הכתירוהו כרבם, על אף שהיה בן 23 שנים בלבד. שבע וחצי שנים אחר כך, בפרוץ מלחמת העולם הראשונה, נדד יחד עם רוב אדמו"רי בית רוז'ין לווינה ושהה בה במשך 22 שנים. לאחר האנשלוס, אילצו הנאצים אותו ורבנים נוספים לטאטא את רחובות העיר וינה כדי להשפילם. באותו זמן הבטיח שאם יעלה לארץ ישראל יטאטא את רחובותיה, ואכן כשגר בתל אביב היה מטאטא קטע מהמדרכה שסמוכה לביתו מדי בוקר, ורק כשראה שחסידיו מבחינים במעשיו, הפסיק. חסידיו פעלו להשגת ויזה לארץ ישראל, ומיד בבואו לארץ, בכ"ג באלול תרצ"ח קבע את ביתו בתל אביב, בנמקו שבעיר זו אין נשמעים פעמוני כנסיות. גידל שתי אחייניות שלו, בנות גיסו רבי אברהם יהושע השיל, בת שבע (לימים אשת הרב אהרן דוד פלינטשטיין) ובת נוספת לימים אשת הרב אהרן למברגר.

נפטר בה' בטבת תשכ"א, ונטמן בבית הקברות נחלת יצחק שבגבעתיים, בלי להותיר אחריו צאצאים. במגוריו בתל אביב גידל את הרב יצחק מאיר פלינטנשטיין בנה של אחייניתו בת שבע, כיום הוא ממלא את מקום זקנו כאדמו"ר מקופיטשניץ, ובעקבות כך בית מדרשו בירושלים נקרא על שם רבי אברהם יעקב מסדיגורה. נכד נוסף של גיסו, הרב מרדכי אוירבך (חתן הרב אהרן למברגר, ובנו של רבי שלמה זלמן אוירבך) מכהן ברבנות בית מדרשו בתל אביב.

דברי תורתו כונסו אחרי פטירתו על ידי האדמו"ר רבי יצחק מאיר פלינטנשטיין מקופיטשניץ לספר "אביר יעקב", מהדורה ראשונה ירושלים תשכ"ד, ומהדורות רבות נוספות. כמו כן יצא לאור ספר מתולדותיו בשם "אביר המלכות".

פעילותו הציבורית

רבי אברהם יעקב נמנה בין ראשוני ראשי אגודת ישראל, ועוד קודם לכן יסד יחד עם אדמו"רים נוספים לבית רוז'ין את "אגודת החרדים" בצ'רנוביץ. משך שנים רבות נמנה בין חברי מועצת גדולי התורה ומשך תקופה קצרה כיהן כנשיאה. ושאף לאחדות בין כל שומרי התורה, והיה מרבה לנאום בדבר חשיבות קירובם של חברי תנועת המזרחי^{[דרוש מקור]}. היה מחווה את דעתו בכל הנושאים שעמדו על סדר היום הציבורי, וראה את הדבר כחובתו האישית.

עמדתו ביחס להקמת המדינה

כאדמו"רים אחרים מאדמו"רי בית רוז'ין - ראה בהקמת המדינה השגחה משמים ואתחלתא דגאולה, ובישיבות מועצת גדולי התורה בתש"ז דרש מדינה יהודית ציונית על פי תורה ('מקטוביץ ועד ה' אייר' - יחסי אגודת ישראל והמדינה). הוא הרבה לבקש ששומרי מצוות ירבו לעלות לארץ כדי לעצב את דמותה הרוחנית על יסודות התורה, ובנאומו בכנסייה הגדולה הרביעית, בשנת תשי"ד, אמר שמן הראוי שכל יהודי העולם יתיישבו בארץ ישראל. במיוחד חיבב את הר הכרמל והיה שוהה שם מספר שבועות מדי שנה.

לקריאה נוספת

• אביר יעקב, מכון שפתי צדיקים, תשכ"ד.
• אריה בנקרוט, אביר המלכות, ירושלים, תשס"ד (2 חלקים)

קישורים חיצוניים

• אשר זלקא ראנד (עורך), "הרב ר' אברהם יעקב פרידמאן שליט"א", תולדות אנשי שם ח"א, ניו יורק, תש"י, עמ' 103, באתר HebrewBooks
• חיבת ארץ ישראל של האדמו"ר מסדיגורה, בית יעקב, גיליון 79–80, כסלו תשכ"ו, באתר HebrewBooks
• הרב אליעזר מלמד, האדמו"ר מתל אביב
• עבדי יעקב - מתולדות חייו של הרה"ק בעל "אביר יעקב" מסדיגורא זי"ע.