רבי אברהם מתתיהו פרידמן

דיוקן של רבי אברהם מתתיהו פרידמן

קבר רבי אברהם מתתיהו פרידמן משטפנשט בבית הקברות נחלת יצחק, גבעתיים

רבי אברהם מתתיהו פרידמן (כונה גם: הצדיק משטפנשט; כ"ה בכסלו תר"ז - כ"א בתמוז תרצ"ג), היה האדמו"ר השני משטפנשט.

ביוגרפיה

נולד ביום הראשון של חנוכה, כ"ה בכסלו תר"ז, לרבי מנחם נחום משטפנשט, ונקרא על שם סב סבו, רבי אברהם המלאך, ועל שם מתתיהו החשמונאי. לאחר פטירת אביו, בהיותו בן 22, הוכתר כאדמו"ר והנהיג את החסידות במשך 64 שנים עד לפטירתו. היה ידוע בתואר "הצדיק משטפנשט", או בכינוי הרומני: "מארלה ראבין דין שטפנשט" (Marele Rabin din Stefanesti) - הרב הגדול משטפנשט. נחשב על ידי רבים מיהודי רומניה כצדיק וקדוש. יהודים וגויים באו להתייעץ איתו ולקבל את ברכתו ועצתו. בשמו נקשרו אגדות על ריפוי חולים, פקידת עקרות, והצלת אנשים מירידה מנכסיהם - ניסים למעלה מדרך הטבע.

בזיווג ראשון היה נשוי לבתו של רבי יצחק רייך חתנו של רבי אשר ישעיה מרופשיץ^[1] ובזיווג שני היה נשוי לבתו של דודו רבי יוסף מונזון.

נפטר בכ"א בתמוז תרצ"ג ללא שהשאיר אחריו ילדים. אחיינו רבי מנחם נחום פרידמן מאיצקאן היה אמור לרשת את מקומו באדמו"רות אך נפטר חודש לפניו.

מחסידיו היה רבי חיים זנוויל אברמוביץ, האדמו"ר מריבניץ, חסידיו שבארץ הקימו בית כנסת בצפת שפעל עד לשנת תשט"ו אז נחרב ונעזב, וכיום פועלים מוסדות שטפנשט להחזיר עטרה ליושנה.

לאחר פטירתו, הקים הרב יוסף ברייאר, רב העיר, את "ישיבת בית אברהם" לזכרו. הישיבה פעלה עד השואה^[2].

קברו ברומניה שימש מוקד עליה לרגל לאנשי המקום עד שבשנת תשכ"ט הועלה קברו מרומניה לישראל ונקבר מחדש בבית הקברות נחלת יצחק בגבעתיים.

על שמו נקרא רחוב "הצדיק משטפנשט" בשכונת רמת שלמה בירושלים.

הערות שוליים