רבי אדם בעל שם

רבי אדם בעל שם הוא דמות המוזכרת בחיבור החסידי ההגיוגרפי "שבחי הבעש"ט". לפי המסופר שם, היה מקובל גדול במאה ה-17 ומנהיגם של הצדיקים נסתרים בתקופה שקדמה לגילוי החסידות, והוא שהעביר את סודותיה לבעל שם טוב.

שאלת קיומו

בין המקבלים את הסיפור, נעשו מספר ניסיונות לזיהויו של "רבי אדם". הרב ראובן מרגליות זיהה אותו עם רבי אברהם דוד משה מרוהטין בעל ה"מרכבת המשנה" על המכילתא, שכונה בשם רבי אד"ם שזהו ראשי תיבות של שמו, וכן לפי מסורות מסוימות הבעל שם טוב ערך אצלו שימוש חכמים[1].

בשנת תשכ"ג (1963) פרסם פרופסור חנא שמרוק שבמאה ה-17 היה בעיר פראג מקובל בשם רבי אדם, שסיפורי נפלאותיו נפוצו ואף נתגלה קונטרס מאותה תקופה על רבי אדם זה[2]. אך בקונטרס לא מוזכר כלל כתבים[3].

מסורת המקובלת אצל חסידי צ'רנוביל היא ש"אדם" הוא כינויו של רבי נחום שוסטק סבו של ראש השושלת רבי מנחם נחום מצ'רנוביל. לחסידי חב"ד, ישנה מסורת שהוא רבי אדם מרופשיץ "תלמידו המובהק של הגאון הצדיק רבי אליהו בעל שם מוורמייזה" ולפי מסורת זו הכירו הבעל שם טוב.

הקשר בין רבי אדם לבעש"ט

ב"שבחי הבעש"ט" כתוב שפעם אחת כשביקר רבי אדם במערה אחת מצא שם כתבים של סודות התורה, לאחר שלמד את הכתבים היה לבעל מופת גדול. לפני מותו ציווה על בנו להעביר את הכתבים לרבי ישראל בעל שם טוב שהיה אז בן ארבע עשרה בלבד, כתוצאה מלימוד בכתבים אלה הפך הנער לבעל ידע רב בקבלה ומעריץ נלהב של רבי אדם בעל שם.

בגניזה החרסונית, שידועה כמזויפת, נטען שנמצאה לכאורה התכתבות בין רבי אדם לבעש"ט מהשנים 1753-1731.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ↑ http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=1111&pgnum=3
  2. ↑ שמרוק, חנא. הסיפורים על ר׳ אדם בעל שם וגילגוליהם בנוסחאות ספר ״שבחי הבעש״ט״. ציון כח (תשכ״ג), עמ׳ 86–105.
  3. ↑ יהושע מונדשיין, ר' אדם בעל-שם, מבוא לשבחי הבעש"ט ירושלים תשמ"ב
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רישיון cc-by-sa 3.0
This article is issued from Hamichlol. The text is licensed under Creative Commons - Attribution - Sharealike. Additional terms may apply for the media files.