רבי אליעזר סופינו

רבי אליעזר סופינו
לידה ה'תי"ג
פטירה ג' בכסלו ה'תק"ז
ירושלים
מקום מגורים פיסא באיטליה
תפקידים חכם חוקר חסיד ומקובל
חיבוריו "נופת צופים"

רבי אליעזר ב"ר יעקב סופינו (ה'תי"ג - ג' בכסלו ה'תק"ז, 5 בדצמבר 1747), חכם חוקר חסיד ומקובל מהעיר פיסא באיטליה, מחבר ספר נופת צופים.

ביוגרפיה

התגורר באיטליה בעיירות סיינה ליוורנו ופיסא, כפי הנראה נולד בפיסא, לאביו רבי יעקב (שנפטר בשנת ה'תס"ד).

בצעירותו למד בליוורנו, בישיבתו של רבי שמואל די פאס. נשא אשה באיטליה, ממנה נולדו לה בן ושתי בנות, אחת מהן היתה רחל כהן אשת רבי מהללאל הכהן.

עלה לירושלים ונפטר בה ביום ג' בכסלו ה'תק"ז.

תשובותיו בהלכה

התכתב בהלכה עם רבי יוסף סגרי ורבי גור אריה פינצי. הוזכר בחיבה על ידי רבי יוסף אירגאס (בעל שו"ת דברי יוסף)[1] "ושם היה אהובינו המשכיל אליעזר סופינו".

תשובה בהלכה שכתב בשנת ה'תצ"ב לרבי יהודה עייאש מאלג'יר הובאה בשו"ת בית יהודה (סימן אס).

כתב קונטרס בחודש כסלו ה'תצ"ט בענין אמירת ואברהם זקן בספר תורה בשבוע החופה בשבת חתן. בשו"ת דבר שמואל[2] ישנה תשובה מיוחדת אליו על דבר דקדוק לשון מהר"י איסכנדרי[3] בצורת האות ח' בספר תורה.

החיד"א, שזכה להיות מתלמידיו, מביא בספריו דברים רבים בשמו[4].

פולמוס שבת החתונה

חיבר קונטרס בן 13 עמודים על עניין שבת החתונה. עותק יחידי (Unicom) ממנו[5] שרד ונתגלה בספריית מכון שוקן שעל יד בית המדרש לרבנים באמריקה לאחר כמאתיים ושישים שנה, במסגרת מחקר על ספרי שו"ת נדירים בראשותו של שמואל גליק.

ספר קטן זה לא זכה בשעתו לתשומת לבם של תלמידי החכמים בישיבות איטליה, בשל כך שתוכנו היה הסבר לפסיקתו, להתיר לחתן לקרוא ב"שבת שלאחר החתונה" את פרשת ואברהם זקן, ולשנות מסדר הקריאה הרגיל. מנהג עתיק שהתבטל שנים רבות קודם לכן.

רבי מרדכי הכהן בספרו "גורלו של ספר" מפרט את השתלשלות האירועים סביב ספר זה: "ספר קטן אחד שחובר והובא לדפוס לפני כמאתיים שנה ובעוד טרם ראה אור עולם בין החיים נגזרה עליו גזירת כליה... הספר נשרף זאת לא מפני שחשדו את המחבר במינות, אפיקורסות או שבתאות, אלא בשל מנהג שאינו מעיקרי היהדות שנהוג בכמה מקהילות הספרדים ב"שבת שלאחר החתונה", שהיה שנוי במחלוקת בין המחבר לעמיתיו הרבנים. הקצף יצא על הספר שהעלימוהו ועל מחברו שהשתדלו להסתיר שמו ולא להשאיר לו זכר...".

על סופו של האירוע כתב בשו"ת תורת משה (סימן נא) "וזכה רבי אליעזר בן יעקב ומשנתו קב ונקי... וזכתה תורתו לתפוצה רבה ואהדה".

על המצבה

על מצבתו נכתב "נברשתא דדהבא ה"ה החכם השלם הדיין המצוין הרב הכולל חסידא קדישא ישיש ונשוא פנים המקובל האלוקי מורינו הרב רבי אליעזר סופינו...".

קישורים חיצוניים

לקריאה נוספת

הערות שוליים

  1. ↑ בתשובה בכתב יד מיום י"ג בסיון ה'תס"ט.
  2. ↑ לרבי שמואל אבוהב, סימן שכ"ז
  3. ↑ בטור אורח חיים (סימן ל"ז)
  4. ↑ ראה פתח עינים חלק א' (פסחים נ"ו, א', דף נ"ח עמוד א).
  5. ↑ מתוך חיבור שנדפס באמשטרדם בשנת תק"ב (1742) לערך
This article is issued from Hamichlol. The text is licensed under Creative Commons - Attribution - Sharealike. Additional terms may apply for the media files.