רבי אפרים מרגנסבורג

ערך זה זקוק לעריכה: ייתכן שהערך סובל מפגמים טכניים כגון מיעוט קישורים פנימיים, סגנון טעון שיפור או צורך בהגהה, או שיש לעצב אותו.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה.

רבי אפרים בר' יצחק בר' אברהם מרגנסבורג (כונה לרוב רבינו אפרים; 1110–1175) היה מבעלי התוספות ומראשוני תלמידיו של רבנו תם, התגורר בגרמניה. חיבר את הפיוט המפורסם על עקדת יצחק – "אם אפס רבע הקן".
מכונה גם "רבי אפרים הגדול", "רבי אפרים הגיבור" (תוספות על מסכת פסחים, דף לו עמוד א ד"ה במקום ושו"ת מהרש"ל סימן כט), "ר' אפרים הצרפתי", "ר' יקיר" ו"ר' אפרים מאלמניא [גרמניה]".

לעיתים לא הבחינו בינו לבין רבנו אפרים מקלעת בני חמאד, תלמידו של הרי"ף, המכונה גם הוא "רבינו אפרים".[1]

למד בישיבתו של רבי יצחק בן אשר הלוי והיה חבר בית הדין של רבי יצחק בן מרדכי. בצעירותו היה תלמידו של רבינו תם בצרפת. נאלץ לעזוב את שפיירא, שבה ישב זמן מה, בעקבות מחלוקת עם חכמי העיר, ר' שמריה משפיירא ור' אברהם בר' שמואל החסיד, בנושא פת שנחמץ בשמרי יין של נכרים.[2][3] ייתכן שמשפיירא עבר לוורמייזא, וגם בה ערער על מנהגי הקהילה.[4]

חיבר תוספתות על כמה מסכתות, ספר בשם "ארבעה פנים" (מוזכר גם בשם "חיבור ר' אפרים"), שהיה כנראה ספר חידושים על סדר נזיקין ותשובות רבות (קטעים ממנו מובאים בספרי הפוסקים). כן חיבר פיוטים וסליחות רבות. בין פיוטיו הסליחה לעשרה בטבת "אבותי כי בטחו",[5] והפיוט "אם אפס רובע הקן". בפיוטיו ניתן למצוא הדים לגזירות רגנסבורג (1137) ולמסע הצלב השני (1146-1147). קרוב לוודאי שנקבר ברגנסבורג.

בנו ר' משה חיבר כנראה את הפיוט "מגיני וקרן ישעי" שסימנו "משה בר' אפרים". בנו של ר' משה, ר' יהודה, היה קשור לחוג החסידים, וכדי להבדילו מר' יהודה בר' משה אחר, נקרא "בן בנו של רבנו אפרים". ייתכן שהיה לו בן שנקרא גם הוא ר' אפרים, והוזכר בתוספות (תלמוד בבלי, מסכת פסחים, דף לו עמוד א, ד"ה במקום: "רבי אפרים בר אפרים הגיבור"). יש משערים שנולד אחרי פטירת אביו ('ילקוט המאירי' פסחים שם).

לקריאה נוספת

הערות שוליים

  1. ↑ חיד"א, שם הגדולים, ערך רבינו אפרים תלמיד הרי"ף
  2. ↑ תוספות על תלמוד בבלי, מסכת עבודה זרה, דף לד עמוד א, ד"ה דורדיא, פסקי אור זרוע על עבודה זרה, סימנים קפ"ב–קפ"ג
  3. ↑ אפרים אלימלך אורבך, בעלי התוספות: תולדותיהם, חיבוריהם, שיטתם, הוצאת מוסד ביאליק, תש"ם, עמ' 200–201
  4. ↑ אורבך, עמ' 201
  5. ↑ מעשה בפזמון שכלל לא עלה על דעתו של המשורר
This article is issued from Hamichlol. The text is licensed under Creative Commons - Attribution - Sharealike. Additional terms may apply for the media files.