רבי אריה לייב מבנדר
רבי אריה לייב מבענדר (ה'תקל"ב - ה'תרי"ד) היה תלמיד רבי ברוך ממז'יבוז', ותלמיד רבי אברהם יהושע העשיל מאפטא, רבה של בענדר, ומייסד חסידות בענדר.
ביוגרפיה
רבי אריה לייב נולד בשנת תקל"ב לרבי שמעון שלמה גוטרמן[1] המגיד מסאווראן[2]. נשא לאשה את מרת לאה בתו של רבי אברהם מקוריסטשוב שהיה חתנו של רבי מנחם נחום מצ'רנוביל בעל ה'מאור עינים'[3].
לאחר נשואיו עבר לגור בסמוך לחותנו שהתגורר בפראהבישט.
לאחר הסתלקות גיסו רבי שלום שכנא בי"ד בתשרי תקס"ג, נסע אל רבו רבי ברוך ממז'יבוז' אשר היה במחיצתו עד הסתלקות רבי ברוך.
לאחר הסתלקות רבי ברוך בי"ח בכסלו תקע"ב עבר אל רבי אברהם יהושע העשיל מאפטא, שהתגורר במעזביז.
בשנת תקע"ד הוכתר כרב העיר בענדר[4].
בשנת תקצ"ח, לאחר הסתלקות אחיו רבי משה צבי מסאווראן, שהשפיע עליו ועל אזור בענדר רבות, החלו תושבי האיזור להתייחס אל רבי אריה לייב כרבי, ונפתחה בה חצר חסידית גדולה, שהתקיימה עד השואה[5].
רבי אריה לייב נפטר בג' בתמוז תרי"ד כשהוא בן 80, ונקבר בבית העלמין המקומי בבענדר. על פי המסופר, בשנת תש"י שלטונות העיר בענדר, רצו לחרוש את בית העלמין הישן ולבנות עליו בתי מגורים חדשים. לאחר הפעלת לחצים מצד החסידים, הוסכם כי הרוצה לפנות קברים מבית העלמין יורשה לפנותם למקום מיוחד שהוקצה לכך. כאשר ימים ספורים לאחר מכן כמה מהחסידים פנו לפנות את קברו של רבי אריה לייב, נוכחו לראות את גופתו שלימה עם התכריכים שנראו כחדשים[6].
משפחתו
- אחיו רבי משה צבי מסאווראן
- בנו רבי שמעון שלמה
- בנו רבי שלום שכנא
- בנו רבי ברוך
- בנו רבי צבי
- חתנו רבי אליהו פנחס פולונסקי, אב"ד קאלניבלאט
- חתנו רבי משה
- חתנו רבי אפרים זלמן, אב"ד ביאלא.
לקריאה נוספת
- הרב יוסף ירוחם פישל הגר, צבי לצדיק, בפרק העוסק ברבי אריה לייב מבענדר.
הערות שוליים
- ↑ נפטר בכ"א באייר תק"נ או תקפ"ב.
- ↑ היה מיוחס לרבי שמשון ורטהיימר אב"ד וינה ומתלמידיו של המגיד ממזריטש.
- ↑ אודות השידוך מובא דברי האדמו"ר מסאווראן ששמע מאביו בעל ה'רמזי דברים'
- ↑ אודות רבנותו ראה ב'בארות המים' באר שבע פרק לד ע' נה וברשימה שבבאר לחי ראי ע' קעה אות ג
- ↑ בארות המים באר לחי ראי ע' קעה ברשימה אות ו'. באר שבע פרק ל ע' נב
- ↑ על פי עדות ר' אפרים זלמן לרנר ששמע מפי ר' יוסף שניידר שהיה מהמתעלקים [דרושה הבהרה]בדבר אחדים רשומים על גבי ספר תהלים דפוס אמשטרדם