רבי אריה לייב שפירא
רבי אריה לֶייבּ שפירא (ידוע בכינוי: ר' לייבלי קובנר; תקמ"ז, 1787 - י"ח בשבט ה'תרי"ג,[1] 26 בינואר 1853[2]) היה רבה של קובנה ואב בית הדין הראשון שלה.
תולדות חייו
נולד בעיר איבניץ למשפחת רבנים מתנגדים מיוחסת. אביו, רבי מנחם זונדל (בן שלמה), היה רב העיר. אמו, גיטל,[3] הייתה בתו של רבי אליעזר שפירא, אב"ד ורב העיר לובץ'. סבו הרב אליעזר שפירא היה בנו של רבי אריה לייב שפירא (וילנה), אב"ד וילנה בתקופת הגר"א, מחבר הספרים "נחלת אריאל" ו"מעון אריות" על מסכת סופרים.
אביו נפטר בהיותו בן שמונה והוא גדל בבית סבו בלובץ', ואימץ את שם משפחת הסב. בצעירותו למד אצל רבי מנשה מאיליה ונחשב תלמידו המובהק. נמנה עם קבוצת התלמידים הראשונה של ישיבת וולוז'ין והיה מגדולי תלמידיו של רבי חיים מוולוז'ין.
בשנת תקע"ה (1815), בהיותו בן פחות משלושים, נתמנה כרב בעיירה ושילישוק. בשנת תקע"ז (1817) התמנה כרב באיליה, לאחר שרבו רבי מנשה ויתר על רבנות העיר עבורו. כעבור מספר שנים התמנה כרבה של סמרגון, בה ישב כשתים עשרה שנה, ולאחריה כיהן כרב בקלווריה. בשנת תר"ט 1849 התמנה לרבה של קובנה, ושימש בה ברבנות עד מותו בשנת תרי"ג (1853). בתקופה זו התפרסם שמו והוא נחשב אחד מגדולי הרבנים שהנהיגו את היהדות החרדית בליטא.
התנגדותו לתנועת המוסר
בתקופת כהונתו של הרב שפירא ברבנות קובנה החלה להתפתח תנועת המוסר, שמחוללה היה רבי ישראל ליפקין מסלנט, תלמידו המובהק של הרב יוסף זונדל מסלנט. בראש ההתנגדות לשיטת המוסר ולפעולותיו של רבי ישראל עמד רבי אריה לייב ועמו הרב מרדכי אליאשברג (רבה של בויסק בלטביה, קודמו של הרב קוק) ורבנים נוספים. ההתנגדות לשיטת המוסר באה לידי ביטוי במאבק תעמולתי. ועל כך כותב אטקס: "ברור כי ההתנגדות לא הופנתה כלפי עצם תביעתו של ר' ישראל לטיפוח ה'יראה', אלא כנגד העובדה שערך ה'יראה' הפך למוקד אשר מסביבו צומחת התלכדות חברתית חדשה".[4]
עזבונו התורני
רבי אריה לייב שפירא לא הניח אחריו חידושי תורה בכתובים. כמה מתשובותיו נדפסו בספר "אפריון דוד". הלכה בשמו מצטט ר' ישראל מאיר הכהן מראדין בספרו "משנה ברורה", הלכות ספר תורה.
צאצאיו
ר' לייבל'ה הותיר אחריו שישה בנים מפורסמים:
- רבי מנחם זונדל שפירא, רבה של איליה, אביו של רבי חיים יעקב שפירא, דיין בקובנה ואב"ד בירושלים
- רבי שלמה שפירא - רבה של פערם
- רבי נח חיים אברהם שפירא - רבה של סמרגון (רבו של הרב קוק כשלמד שם)
- רבי לוי שפירא, רבה של נובו-אלכסנדרובסק
- רבי רפאל שפירא - ראש ישיבת וולוז'ין
- רבי משה שמואל שפירא - רבה של בוברויסק
- חתנו רבי משה שלמה גינצבורג מאיליה
מתלמידיו
- רבי אלעזר משה הורוויץ - רבה של פינסק, מגדולי ליטא, מחבר "אהל משה" והגהות בש"ס וילנא
- רבי ראובן לוין - רבה של דננבורג, מחבר "ראש לראובני"
| תקופת חייו של רבי אריה לייב שפירא על ציר הזמן |
|---|
 |
לקריאה נוספת
- משה צינוביץ, עץ חיים, תל אביב תשל"ב, עמ' 110–114.
- משה זעירא, רבותינו שבגולה ירושלים תשנ"ו, ח"א עמ' 15-28.
- עמנואל אטקס, ר' ישראל סלנטר וראשיתה של תנועת המוסר, ירושלים תשמ"ד, עמ' 210, 213.
- הרב חיים קרלינסקי, הגאון רבי אריה ליב שפירא זצ"ל, בתוך: מוריה, גיליון ג'-ד', ניסן תשד"מ, 1984, עמ' צ"ה - ק"א.
- ספר אהל אבות גבורת אריה תולדותיו ודברי תורתו של מרן הגאון רבי אריה ליחב שפירא זצ"ל אב"ד קאוונא תשע"ה עמודים ל"ה- קל"א.
קישורים חיצוניים
- 'שפירא, ר' אריה־לייב ב"ר מנחם־זונדל („ר' לייבלה מקובנה”)', בתוך: דב ליפץ (מרכז המערכת), נתן גורן [ואחרים] (מערכת), יהדות ליטא, כרך ג, ספר א: "אישים", תל אביב: עם הספר, תשכ"ז, עמ' 100–101 (ספר יזכור לקהילת ליטא, בספריית העיר ניו יורק, תמונה 1298–1299).
- 'שפירא, ר' זלמן־סנדר ב"ר יעקב', בתוך: דב ליפץ (מרכז המערכת), נתן גורן [ואחרים] (מערכת), יהדות ליטא, כרך ג, ספר א: "אישים", תל אביב: עם הספר, תשכ"ז, עמ' 101 (ספר יזכור לקהילת ליטא, בספריית העיר ניו יורק, תמונה 1299).
- הספד על ר' אריה ליב שפירא, מתוך: ציון לנפש, יוהניסבורג תרט"ז