רבי דוד ועקנין
| דוד ועקנין רבי | ||
|---|---|---|
 | ||
| שער ספרו "וידבר דוד" | ||
| לידה |  | |
| פטירה | 1897 | |
| השכלה | תלמוד, הלכה | |
| מקום מגורים |
| |
| שנות הפעילות | המאה ה-19 | |
| תחומי עיסוק | רב, אב בית דין | |
| שם השושלת | ועקנין | |
| אב | רבי יעקב ועקנין | |
-he.svg.png.webp)
אין תמונה חופשית
רבי דוד ועקנין (? - י"ז שבט תרנ"ז; 1897) היה רב ואב בית הדין של הקהילה הספרדית בעיר טבריה.
ביוגרפיה
נולד לרב יעקב ועקנין בעיר דמנאת שבמרוקו. על פי מסורת המשפחה שם המשפחה נגזר מן השם אבן עקנין ומגיע עד לרבי יוסף אבן עקנין, מרבני פאס. בצעירותו נישא לג'והרה ממשפחת גבאי וכיהן כדיין בקזבלנקה
בשנת תרל"א עלה לארץ ישראל והתיישב בטבריה. בשנת תרל"ה מונה לחבר בבית הדין בטבריה וכשנה לאחר מכן מונה לאב בית הדין בעיר.
נפטר בי"ז שבט תרנ"ז ונטמן בבית הקברות העתיק בטבריה (סמוך לקברו של רבי חיים אבולעפיה).
ספרו שו"ת וידבר דוד נדפס בשנת תרפ"ז (1927) על ידי שלושת בניו, בהסכמת רבני ירושלים הרב אברהם יצחק הכהן קוק והרב יוסף חיים זוננפלד. מהדורה חדשה של הספר נדפסה בירושלים תשס"ט על ידי נינו הרב יוסף יצחק שלוש.
צאצאיו
- בנו הבכור רבי יעקב - שימש כשד"ר עבור כוללות רבי מאיר בעל הנס. בתקופת מלחמת העולם הראשונה נקלע לעיר אז'אקסיו שבחבל קורסיקה, צרפת ושימש שם כרב הקהילה היהודית.[1] שימש בהמשך כחבר בית הדין בטבריה.
- רבי שמעון - חבר בית הדין בטבריה ומחבר הספרים "דורש סמוכים", "דבר השוה" ו"נאה דורש".[2]
- רבי מאיר - נודע כרבה הראשי האחרון של טבריה העתיקה.
לקריאה נוספת
- הרב פנחס ועקנין, אמרי פנחס (תשס"ו) עמ' 23 והלאה
הערות שוליים
- ↑ שו"ת וידבר דוד, סימן יא.
- ↑ ראו אודותיו חכם שמעון ועקנין באתר החכם היומי
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רישיון cc-by-sa 3.0
רישיון cc-by-sa 3.0
This article is issued from Hamichlol. The text is licensed under Creative Commons - Attribution - Sharealike. Additional terms may apply for the media files.