רבי חיים אברהם דובער לוין

יש לשכתב ערך זה. הסיבה לכך היא: נקודת מבט חב"דית, וכן ניסוח לא אנציקלופדי.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה.

רבי חיים אברהם דובער הכהן לוין (בחב"ד מכונה גם המלאך) היה מחסידיו של רבי שלום דובער שניאורסון האדמו"ר מחב"ד, ומלמד בלובביץ'. בעקבות סכסוך עזב את ליובאוויטש, נסע לארצות הברית והקים קהילה שכונתה "המלאכים".

הפולמוס

רבי אברהם דובער בא לעיירה לובביץ' לבקשתו של ה"נגיד" מנחם מאניש מוניסזון, כמלמד לבנו לייב ולצעירים נוספים. הוא חינך את תלמידיו להיבדלות ממשפחתם, מחבריהם, למעט בדיבור, באכילה ובשינה. בין רבי אברהם דובער לרבי לוי יצחק שניאורסון שררו יחסי ידידות קרובים[1].

רבי יוסף יצחק שניאורסון, שהיה בנו של האדמו"ר מלובביץ' באותה תקופה, התנגד לדרכו הקנאית והסגפנית של רבי אברהם דובער, והביע את ביקורתו בפניו. בתגובה, התלונן רבי אברהם דובער על רבי יוסף יצחק בפני האדמו"ר רבי שלום דובער שניאורסון, על כך שראה אצלו בביתו עיתונים. בעקבות זאת עזב רבי אברהם דובער את לובביץ' והחל מסתובב ברוסיה.

בארצות הברית

לאחר מלחמת העולם הראשונה נסע לארצות הברית והחל מקבץ סביבו בחורים, הוא המשיך בדרכו החינוכית והטיף להם לפרישות. לעיתים היו תלמידיו עוזבים את בני משפחתם ושוהים בבית מדרשם שבויליאמסבורג מספר שבועות. הוא אסר עליהם ללמוד דברי תורה מאדמו"רי חב"ד שאחרי הצמח צדק. שיטתו זו זכתה בתחילה לתמיכה מצד ראשי הישיבות שסברו שהיא תמנע מבחורים להצטרף לחב"ד (על ידי רבי ישראל ג'ייקובסון) ומאידך יישארו בדתם, אך לאחר מכן זכה לביקורת קשה מראשי הישיבות שהיו אז בארצות הברית כאשר נוכחו שהשיטה יצרה אי-סדר מיותר בישיבות.

היה גר בברונקס. שימש כחבר אגודת חסידי חב"ד ("אגו"ח") בארצות הברית. בתקנות ה"חבריא" שלו, מופיע סעיף בה מתחייבים לתרום עבור ישיבת תומכי תמימים.

זוגתו בזיווג שני, הייתה אחותו של ה"משפיע" וה"חוזר" בליובאוויטש, רבי משה רוזנבלט ("מאשע דער חוזר").

נפטר בחג השבועות תרח"צ. לאחר פטירתו היו מתלמידיו שהגיעו לחב"ד, היו שעברו לחסידות סאטמר והיו שנשארו עם בנו רבי רפאל ונכדיו למשפחת פאהלער. לרבי רפאל זלמן היו קשרים עם רבי מנחם מנדל שניאורסון.

מגדולי תלמידיו היה רבי יעקב שור, אחיו של רבי גדליה שור ראש ישיבת תורה ודעת.

מכתביו

  • אוצר אגרות קודש, ירושלים תשי"ב. פעם רביעית עם הוספות מרובות, ניו יורק תשע"ב.

לקריאה נוספת

  • יצחק הרשקוביץ, המלאך - שערי השגות, משנתו דרכו ופרקי חייו, בני ברק תשע"ז.

הערות שוליים

  1. ↑ המלאך, אדר תשע"ו, עמוד ש"א
הבסיס לדף באדיבות חב"דפדיה,
קרדיט, GFDL
This article is issued from Hamichlol. The text is licensed under Creative Commons - Attribution - Sharealike. Additional terms may apply for the media files.