רבי חיים אריה לייבוש הורוביץ

רבי חיים אריה לייבוש הורביץ (בכתיב יידי הורוויץ) (ח' בסיוון ה'תרי"א – י"ב בכסלו ה'תרס"ה) למדן ומחבר ספרים מחכמי גליציה, רבה של קרקוב.

ביוגרפיה

נולד בברודי לאביו רבי שאול הורוויץ רבה של טיסמניץ, בנו של רבי משולם ישכר הורוויץ מסטניסלב, בצעירותו גדל על ברכי סבו ולמד אצלו.
בטבת תרכ"ח נשא את צפורה בת מיכאל ציפרס מנגידי וראשי קהילת קרקוב, חתנו של רבי משה יעקב הוכגלרנטר מקרקוב, (בנו של רבי חיים הוכגלרנטר בן רבי יוסף הוכגלרנטר מזמושץ').
בשנת תרל"ז ייסד בקרקוב תלמוד תורה כללי, בו למדו גם לימודי חול בניגוד למקובל בקהילות היהודיות עד אז, בכדי שאלו המעוניינים בלמודים אלו, לא יאלצו ללמוד בבתי ספר פולניים. יוזמה זו נתקלה בהתנגדות חזקה מצד השמרנים בקהילה.

רבנות

בשנת תרל"ט נבחר לרבנות ז'ולקייב מול רבי אברהם בנימין קלוגר שנתמך על ידי החסידים, ורבי יצחק חיות בנו של רבי צבי הירש חיות, אך החסידים בעיר לא קבלו את בחירתו, בשל התלמוד תורה הכללי שייסד בקרקוב למורת רוחם של החסידים שם, ומחלוקת קשה פרצה בקהילת ז'ולקייב.
בחשוון תרמ"א הגיע רבי חיים לייבוש לז'ולקייב, ובבואו נערכו הפגנות כנגד רבנותו. סמוך לבואו העביר רבי חיים לייבוש מתפקידם את שלשת השוחטים של העיר שפעלו כל העת כנגד בחירתו, וניסו להפוך את הגלגל לטובתו של המתחרה רבי אברהם בנימין קלוגר, והביא מעיר אחרת שוחט חילופי, מעשה זה עורר סערה גדולה והקים עליו את זעמם של חסידי בעלז, ובעיתון החרדי בגליציה קול מחזיקי הדת, אף פורסם מאמר חריף כנגדו בשל כך.
בחורף תרמ"ה התמודד רבי חיים לייבוש על רבנות העיר, לאחר פטירתו של רבי שמעון סופר רבה של קרקוב באדר תרמ"ג, אולם החסידים התנגדו למינויו עקב פרשת התלמוד תורה, ותמכו ברבי עקיבא קורניצר חתנו של רבי שמעון כרב העיר, עד לשנת תרנ"ט אז היה לרב הרשמי של הקהילה.
רבי חיים לייבוש נודע בעסקנותו ובפעליו לטובת הקהילה, ופעמיים הוזמן לראיון אצל הקיסר פרנץ יוזף.
רבי חיים לייבוש השתדל רבות לטובת פליטי הפוגרומים ברוסיה של שנת תרס"ג.
הביע אהדה לחובבי ציון.
בשנת תרס"ג כאשר התכנסה אסיפה עולמית של רבנים בקרקוב ביזמתו של הרב אהרן מנדל מקהיר, נבחר רבי חיים לייבוש לעמוד בראשה, אולם הוא הואשם כי השתמש במעמדו כיושב ראש האסיפה בכדי לחבל בהצלחתה עקב חששו מתיקונים בדת שהיא עלולה להכריז^[1].

פולמוס העירוב

בשנת תרמ"ח הדפיס רבי חיים לייבוש את ספרו 'תקון עירובין' במגמה להתיר את הטלטול בשבת בקרקוב, על אף שעמודי העירוב הוסרו.
כנגד ההיתר יצא בחריפות רבה רבי מנחם מנדל קרנגל תלמיד חכם וביבליוגרף בעל שם, שהדפיס ספר נגדי בשנת תרנ"ב בשם 'תורת עירובין', רבי חיים לייבוש הדפיס בתגובה קונטרס בשם 'מודעה רבה', והרב קרנגל חזר והדפיס תגובה נגדית בשם 'ביטול מודעה'.
בדעתו של רבי חיים לייבוש תמכו: סבו רבי משולם ישכר הורוויץ מסטניסלב, אביו רבי שאול הורוויץ מטיסמניץ, רבי חיים אלעזר וקס, ודייני העיר, רבי חיים נתן דמביצר, רבי יוסף לדרברגר, ורבי קלונימוס גוטווירטה.
בדעתו של הרב קרנגל תמכו רבי עקיבא קורניצר, ורבנים נוספים ביניהם: רבי יצחק שמלקיס, רבי יחזקאל שרגא הלברשטאם, רבי שלום מרדכי שבדרון, רבי יצחק אלחנן ספקטור, ורבי יעקב וידנפלד מהרימלוב, שלא הסכים לפרסם את דעתו לאיסור כנגד דעתו של רבו מנוער רבי משולם ישכר הורוויץ.

פטירתו

רבי חיים לייבוש נפטר במוצאי שבת י"ב בכסלו תרס"ה, אבל כללי הוכרז בקרקוב וגם התיאטרון העירוני שבת לרגל המאורע.
ביום שני נערכה הלווייתו בהשתתפות רבבות, הספידוהו אחיו רבי פנחס מברדשין ובניו הרבנים.
מצבתו חודשה על ידי אגודת אהלי צדיקים בי"ב בכסלו תשע"ח^[2].

ספריו

• זכרון משה הספד על משה מונטיפיורי נדפס בקרקוב בשנת תרמ"ה.
• תקון עירובין על תקנת העירוב לקראקא נדפס בשנת תרמ"ח.
• מודעה רבה תגובה לספרו של הרב קרנגל על איסור העירוב.
• קול נהי קינה על מותו של יורש העצר האוסטרי.
• חיי אריה שו"ת ודרשות שני חלקים נדפס בשנת תר"נ.
• עזרת נדחים קורא להצלתם של עשרות ילדים יהודים אסופים ושתוקים שהועברו למוסד וקיים חשש להמרת דתם. נדפס בפודגורז'ה שנת תרס"ד.

תלמידיו

• הרב משה שמואל בלייכר ראש בית הדין של קרקוב אחרי מלחמת העולם הראשונה.
• גם רבי אהרן לוין נסמך על ידו להוראה.

צאצאיו

• בנו רבי מיכאל (בשנת תרנ"ז הוציא לאור יחד עם אחיו רבי אלעזר משה, את הספר הלכות קטנות לרבי יעקב חאגיז עם הגהותיהם).
• בנו רבי אלעזר משה (חתן רבי מרדכי צבי בן רבי אברהם ינר).
• בנו רבי צבי הירש מדרזדן.
• חתנו רבי קלמן ברגלס מבוכניה.

לקריאה נוספת

מאיר וונדר אנציקלופדיה לחכמי גליציה בערכו.

קישורים חיצוניים

• רבי חיים לייבוש הורוויץ באתר אידישע וועלט.
• חיי אריה באתר אוצר החכמה.
• חיי אריה באתר היברו בוקס.
• תקון ערובין באתר אוצר החכמה.
• עזרת נדחים באתר אוצר החכמה.

הערות שוליים