רבי חנניה יום טוב ליפא טייטלבוים
רבי חנניה יום טוב טייטלבוים אדמו"ר חסידות סיגט | ||
---|---|---|
![]() | ||
מצבתו של האדמו"ר רבי חנניה יום טוב ליפא טייטלבוים | ||
לידה | ו' בסיוון ה'תקצ"ו סיגט, רומניה | |
פטירה | כ"ט בשבט ה'תרס"ד סיגט, רומניה | |
חסידות | חסידות סיגט | |
מקום קבורה | סיגט, רומניה | |
מקום מגורים | טעטש רומניה | |
מקום פעילות | טעטש | |
תחומי עיסוק | התנגדות לציונות | |
הקודם | הייטב לב | |
הבא | רבי חיים צבי טייטלבוים | |
תחילת כהונה | ה'תרמ"ג | |
סיום כהונה | כ"ט בשבט ה'תרס"ד | |
חיבוריו | קדושת יום טוב | |
מספר בשושלת | הרביעי | |
בת זוג | חנה אשכנזי (זיווג שני) | |
אב | רבי יקותיאל יהודה טייטלבוים | |
אם | רחל אשכנזי | |
צאצאים | רבי חיים צבי טייטלבוים, רבי יואל טייטלבוים (ויואל משה), אסתר מייער, העסיא טייטלבוים (זיווג ראשון) הורביץ (זיווג שני), שרה שפירא (זיווג שני) | |
רבי חנניה יום טוב ליפא טייטלבוים (ו' בסיוון ה'תקצ"ו - כ"ט בשבט ה'תרס"ד). היה האדמו"ר הרביעי לשושלת חסידות סיגעט בהונגריה (כיום רומניה). מחבר ספר "קדושת יום טוב".
ביוגרפיה
נולד לרחל, בתו של רבי משה דוד אשכנזי מהעיר טאלטשווא, ולרבי יקותיאל יהודה טייטלבוים.[1]
בשנת ה'תרכ"ד התמנה לרבה של העיר טעטש שם כיהן תשע עשרה שנים. בשנת ה'תרמ"ג התמנה לרבה של העיר סיגט. היה מוכר באידאולוגיה החריפה שלו נגד הציונות, אחת מאמרותיו המפורסמות:
[דרוש מקור]
"אסור להצטרף אליהם בכל דרך שהיא, והוא ראוי להישאר רחוק מהם ואנשים שלהם.
גם אם הוד מלכותו הסולטאן הטורקי, או כל השליטים של כל המדינות, מחליט לתת רשות לעם ה 'ללכת על אדמתם ועל נחלתם, ארץ אבותיהם, ארץ הקודש, כפי הגאולה 2 התחיל בימי עזרא - אנחנו אומרים שאם הגאולה לא באה מהקב"ה גואל עצמו, כמו יציאת מצרים, אז ה' אינו חפץ בו, זה לא הדרך לגאולה האמיתית, שהובטח על ידי הנביאים.
ואני חושב שכל חז"ל שיש להם אמונה חזקה ובלתי מעורערת בתורה ובמסורת היה אומר את אותו הדבר. אנחנו אפילו לא רואים תרחיש כזה הגאולה הפוגה זמנית או מהגלות. ההיבט השלילי שלה היו עולים על החיובי, על חכמי התלמוד לימדו אותנו מנבא לנו את הגאולה העתידית לא תהיה כמו הגאולה לפי עזרא, באמצעות החלטות של השליטים הארציים."[דרושה הבהרה]
משפחה
הרב טייטלבוים היה נשוי בנישואים ראשונים לרייצא, בתו של הרב מנשה רובין מחסידות רופשיץ. מאחר שלא הולידה לו ילדים, קיבל היתר מאה רבנים למסור לה גט באמצעות שליח ולהתחתן שוב. ב-1878 נשא את דודניתו חנה, בת הרב יואל אשכנזי מזלוטשוב.[2]
ילדיו:
- הרב חיים צבי טייטלבוים (ה'תר"ם - ו' בשבט ה'תרפ"ו) ממלא מקום אביו בסיגט.
- הרב יואל טייטלבוים (י"ז בטבת ה'תרמ"ז - כ"ו באב ה'תשל"ט) (סאטמאר).
- אסתר (ג' באלול ה'תרמ"ד - ז' בחשוון ה'תש"ג), אשת רבי חנוך העניך מסאסוב.
- העסיא (ה'תרל"ט - ד' באלול ה'תש"ב).אשת רבי ניסן טייטלבוים. ובזיווג שני אשת רבי חיים מאיר יחיאל הורוביץ
- שרה, בנישואים שניים אשתו של הרב דוד שפירא (ה' בשבט ה'תרל"ז - כ"ט בשבט ה'תרפ"ד (בוקובסקי).
לקריאה נוספת
- דער הייליגער קדושת יום טוב, די... לעבן’ס געשיכטע פון... רבינו חנני’ יום טוב ליפא, אב"ד... סיגעט..., שלמה יעקב גלבמן, קריית יואל, תשס"א (תולדות חייו ביידיש)
קישורים חיצוניים
- אבל גדול ליהודים!, קול מחזיקי הדת, 26 בפברואר 1904
- The Rabbis Speak Out, NKUSA