רבי יוחנן טברסקי מרחמסטריווקא (השני)
| רבי יוחנן טברסקי האדמו"ר מרחמסטריווקא | ||
|---|---|---|
| לידה | אב ה'תר"ס, רחמסטריבקה | |
| פטירה | כ' בכסלו ה'תשמ"ב, ירושלים | |
| מקום קבורה | אוהל אדמו"רי רחמסטריווקא בהר הזיתים | |
| מקום מגורים | רחמסטריבקה, ירושלים | |
| מקום פעילות | ירושלים | |
| הקודם | אביו, רבי דוד טברסקי | |
| הבא | רבי ישראל מרדכי טברסקי, רבי חי יצחק טברסקי, רבי דוד טוורסקי | |
| תחילת כהונה | תש"י | |
| סיום כהונה | תשמ"ב | |
| מספר בשושלת | שישי | |
| בת זוג | אסתר רבקה | |
| אב | רבי דוד טברסקי (הראשון) מרחמסטריווקא | |
רבי יוחנן טברסקי (אב ה'תר"ס - כ' בכסלו ה'תשמ"ב) היה האדמו"ר מרחמסטריווקא בירושלים.
ביוגרפיה
נולד ברחמסטריבקה (אז האימפריה הרוסית, כיום אוקראינה), לרבי דוד טברסקי ולרבנית שפרה (בת רבי אברהם יהושע העשיל טברסקי). למד אצל אביו. בתחילת המהפכה הקומוניסטית, בשנת ה'תר"פ, נתפס במהלך הפוגרומים ונתלה על עץ, וברגע האחרון עבר שם נער צעיר שצעק לעבר הפורעים: ה"אדומים" (הבולשביקים) מגיעים, והפורעים נסו על נפשם. רוקח שהתגורר בסמיכות מקום הוריד את הנער המעולף מחבל התליה וטיפל בו, עד ששבה אליו רוחו[1]. בשנת ה'תרפ"ו עלתה משפחתו, בראשות הסב רבי מנחם נחום, לארץ ישראל. למד בישיבת שפת אמת של חסידות גור.
לאחר פטירת אביו, בשנת ה'תש"י, מונה לממלא מקומו. הוא הקים את ישיבת מאור עיניים לזכרו של אבי השושלת רבי מנחם נחום מטשרנוביל בעל ספר "מאור עיניים". בתשכ"ז, לאחר מלחמת ששת הימים ושחרור הכותל המערבי, נהג לפקוד אותו הרבה. הוא נהג בפשטות ובמאור פנים עם תלמידיו. נודע כמתמיד. בתקופתו החלה להיווצר חצר בחסידות רחמסטריווקא, לאחר שבשני הדורות הקודמים של האדמו"רים בירושלים, לא התפתחה חצר סביב האדמו"רים.
משפחתו
בחמשה עשר באב תרפ"ח נישא לרבנית אסתר רבקה, בתו של גבאי הצדקה רבי נחמן יוסף וילהלם, שחמיו היה בן למשפחת אזולאי, המתייחסת לחיד"א. ילדיהם:
- בנו הגדול, רבי ישראל מרדכי, מילא את מקומו בישראל.
- רבי דוד טברסקי, האדמו"ר הנוכחי מרחמסטריווקא.
- הרב נחמן יוסף טברסקי, ממשפיעי חב"ד בקראון הייטס.
- רבי חי יצחק, ממלא מקומו בבורו פארק. חתנו של רבי יעקב יוסף טברסקי האדמו"ר הקודם מסקווירא.
- רבי זאב (כ"ה באייר תשנ"ד), מראשי ישיבת מאור עיניים. חתן רבי לוי יצחק קלוגהויפט מסטרעליסק לונדון.
- רבי דוד, רב ומו"צ החסידות. חתנו של רבי אברהם אלטר פולק מברגסאז.
- רבי נחמן יוסף, חתן רבי מרדכי הגר מויז'ניץ מונסי.
- רבי אלתר משה, חתן האדמו"ר ממכנובקא.
- חתנו רבי מרדכי טברסקי[2], בן אחיו רבי חי יצחק.
- חתנו רבי מאיר יצחק אייזיק רוזנבוים, האדמו"ר מנדבורנה בירושלים.
- חתנו הרב אהרן גרינצווייג, שימש כמוהל מוסמך ועבד בשירות בית ההחלמה בטלז סטון[3].
- חתנו רבי יצחק אייזיק ויינברג[4], בן רבי אברהם האדמו"ר מסלאנים
- חתנו הרב שמואל דוד שניאורסון (משגיח בישיבת טשעבין), בן הרב יוסף משה שניאורסון ראש ישיבת טשעבין.
- הרב חיים משה (ט"ז באלול תשמ"ט).
- רבי שלמה, ר"מ בישיבה קטנה 'מאור עיניים'.
- הרב יצחק פנחס, מנכ"ל המוסדות.
- רבי מנחם נחום (י"ד בחשוון תשס"ג) מנהל ישיבת מאור עיניים. חתנו של הרב שמחה בונים דוד סופר מחבר ספר "עיטור סופרים".
- בנו הרב נחמן יוסף, ממנהלי הישיבה.
- בנו הרב יצחק יהודה, ממנהלי ישיבת מאור עיניים, חתנו של רבי נפתלי הלברשטאם.
- בנו הרב מרדכי אהרן, חתן דודו רבי חי יצחק.
- חתנו רבי יעקב דן שטרן, האדמו"ר מסטריקוב ירושלים.
- חתנו רבי יחיאל מיכל טברסקי, האדמו"ר מסקווירא בורו פארק
- חתנו הרב יצחק דוד הלברשטאם, בנו של רבי ברוך מגורליץ
- חתנו הרב יחיאל בקר, בן רבי תנחום האדמו"ר מאוז'ורוב
- חתנו הרב ישראל חיים שוחט, בן רבי ברוך שוחט האדמו"ר מקרלין סטולין
- הרב יהושע העשיל (-ד' בתמוז תשס"ו). חתן הרב יהודה אריה דייטש.
- הרב יעקב, חתן רבי מרדכי מסקווירא פלטבוש. מחותנו של רבי דוד, האדמו"ר הנוכחי מרחמסטריווקא.
- הרב נחום, חתן דודו רבי חי יצחק.
- הרב מתתיהו, רב החסידות בביתר.
- בתו אשת רבי יצחק מאיר פלינטשטיין מקופיטשניץ, נפטרה בצעירותה בשנת ה'תשכ"ה.
- הרב אברהם דב, חתנו של רבי מרדכי הגר מויז'ניץ מונסי.
לקריאה נוספת
- יצחק אלפסי, אנציקלופדיה לחסידות - אישים, בערכו.
הערות שוליים
רישיון cc-by-sa 3.0