רבי יוסף אלקארה

הרב יוסף אלקארה (1769 - 4 בספטמבר 1849, י"ז באלול התר"ט) היה מגדולי רבני תימן, הרב הראשי וראש בתי הדין בתימן במשך 40 שנה עד לפטירתו.

הרב יוסף נולד בצנעא, בירת תימן, ולמד אצל ראש רבני תימן המהרי"ץ. אחר כך לימד בבתי המדרש "בית אלאוסטא" ו"בית אלכוחלאני". ב-1809 נתמנה לראב"ד במקום הרב אברהם צאלח(בנו של מהרי"ץ).

הרב יוסף הלך בכל דרך רבו מהרי"ץ. חיבר את הספר "זבחי אלקים" על הלכות שחיטה, שהיה נפוץ מאד בתימן, תשובות בהלכה ופסקי דין רבים המפוזרים בידי יחידים, עד כדי כך שנמצא חיבור על ספר זה בשם "ברכת הזבח" אשר עדיין לא הודפס.

רבי יחיא בדיחי שיבח אותו בלשון^[1]: "מי יבוא בדורנו זה אחר האדון רבינו יוסף נר"ו, הוא השליט הוא המשביר. ומי בודק אחר דבריו...".

הרב יוסף החשיב רבות את מוסדות הלימוד ולימוד התורה ונתן לבו עליהם. כמו כן קבע ישיבה בביתו בכל לילה כשתי שעות לפני עלות השחר כדי ללמד גמרא עם רש"י ותוספות. הרב יוסף שלט בתלמוד כולו ואת רוב סוגיות התלמוד עם פירוש רש"י היה מעביר בעל פה.

בין תלמידיו המפורסמים היו הרב חיים קורח, הרב שלום חבשוש, הרב שלמה צאלח, ושלושת בניו שהיו גדולי תורה בפני עצמם, הרב סלימאן אלקארה שנבחר אחריו לראב"ד, הרב יחיא והרב אברהם.

לקריאה נוספת

• מאמר "צדיק מה פעל" לרב משה רצאבי, המודפס כמבוא לשו"ת "פעולת צדיק", פרק ג'.
• "סערת תימן" לרב עמרם קורח, עמ' כ"ז-כ"ח.

הערות שוליים