רבי יעקב פופרש

הרב יעקב פופרש כ"ץ (בערך ת"ל - ה'תק"ב, 1742) היה אב"ד וראש ישיבה בפרנקפורט, מחבר השו"ת 'שב יעקב'.
ביוגרפיה
נולד בערך בשנת ת"ל בפראג לרבי בנימין הכהן פופרש (פאפערש), מאוחר יותר רבה של טריביש, מעהרין. בצעירותו שימש רבי יעקב כדיין וחבר הרבנות בפראג.
בשנת תנ"ח (1698) נתמנה לרב בקובלנץ. בשנת תע"ח (1718) נבחר לכהן כאב"ד בהלברשטאדט, ובמהלך נסיעתו לשם עכבוהו בפפד"מ, בה נפטר בשנה הקודמת רבי אברהם ברודא, ונבחר שם לכהן כאב"ד וראש הישיבה, תפקיד בו כיהן כ-24 שנה, ושם נפטר ונקבר בכ"ב שבט תק"ב (1742).
נשא ונתן בהלכה עם גדולי דורו כרבי יהודה מילר. בישיבתו בפרנקפורט למדו רבי יוסף שטיינהארט, חתנו רבי נפתלי צבי קצנלבוגן, רבי דוד טבלי, רבי אלחנן אשכנזי (מחבר פירוש 'סדרי טהרה' על שולחן ערוך הלכות נידה) וגדולי תורה רבים אחרים. השביע את הרמח"ל בפני בית דין שלא ילמד ולא יכתוב בתורת הקבלה כשהאחרון עבר בפרנקפורט בדרכו מפאדובה לאמסטרדם.
"ספרים הרבה אין קץ חיבר על ים התלמוד חידושי הלכה ותוספות ופוסקים ראשונים ואחרונים ושו"ת ודרשות ולימודים, כולם צבורים ומונחים ועומדים באכסדרה דבי רב מי יתן ויכתבון מיליו ויצאו לאורה"[1].
לאחר פטירתו, בשנת תק"ב (1742) הוציאו שני בניו, יהודה לייב וזאב וולף, לאור עולם את חיבורו הידוע שו"ת שב יעקב. החיבור הפך לספר מרכזי בספרות ההלכה והוא מצוטט רבות, בין השאר בפירוש 'פתחי תשובה' על השולחן ערוך.
אחריו נתמנה לרבה של פפד"מ רבי יעקב יהושע פלק מקראקא (מחבר הפני יהושע).
קישורים חיצוניים
- רבי יעקב כץ פופרש, שב יעקב, פפד"מ, תק"ב, באתר HebrewBooks

רישיון cc-by-sa 3.0
- ↑ רבני פרנקפורט, ירושלים תשל"ב, עמ' 303-304