רבי יצחק יעקב רבינוביץ (ביאלא)
רבי יצחק יעקב רבינוביץ (י"ד בטבת ה'תר"ז - כ"ג באדר ב' ה'תרס"ה), היה האדמו"ר הראשון לשושלת חסידות ביאלא, דור רביעי בן אחר בן ליהודי הקדוש מפשיסחא ומחבר הספרים "דברי בינה" ו"ישרי לב".
תולדות חייו
נולד בשידלובצא שבפולין, כצעיר בניהם של רבי נתן דוד רבינוביץ האדמו"ר משידלובצא והרבנית דבורה פעריל.
נישא לרבנית רחל לביאה, בתו היחידה של רבי יהושע מאוסטרובא מחבר הספר "תולדות אדם", הנקרא בפי חסידי פולין ה"נועם אלימלך הקטן", ונכדת רבי שלמה לייב מלענטשנא.
אחר פטירת חותנו בכ"ח בניסן ה'תרל"ג, שהיה אדמו"ר לאלפי חסידים, התמנה לממלא מקומו בעיר ביאלא פודולסק. בכמה ערים בפולין נפתחו שטיבלך של חסידי ביאלא, בפטירתו מנתה החסידות כחמשת אלפים בתי אב.
נפטר בכ"ג באדר ב' ה'תרס"ה, ונקבר לצד חותנו בבית הקברות היהודי בוורשה.
דרכיו
רבי יצחק יעקב היה תלמיד חכם וכותב פורה, הוא השאיר אחריו ארבעים ארגזי כתבי יד, והייתה לו התכתבות ענפה עם רבי יצחק אלחנן ספקטור מקובנה.
אף שהנהיג עדה גדולה, נוהג היה לנסוע להסתופף בצילם של אדמו"רים אחרים.
רבי יצחק יעקב היה מתנגד חריף לציונות.
נודע בקשר המיוחד שלו לשבת קודש. על מעשים רבים שעשה במשך השבוע, היה דן הלכתית אם הדבר מותר בשבת. הוא גם חיבר ספר מיוחד על שבת בשם "ישרי לב".
סיפורים על דמותו
מסופר שאביו רצה מאד שיהיה לו בן הקרוי על שם זקנו, רבי יעקב יצחק מפשיסחה המכונה "היהודי הקדוש". שלושה בנים נולדו לו קודם שנולד רבי יצחק יעקב, ובכל פעם שנולד לו בן ניגש לעריסתו, הסתכל בפניו ואמר: "עדיין לא נולד". כשנולד לו בנו הקטן הסתכל בפניו ואמר "זה הוא" וקרא את שמו "יצחק יעקב"[1].
כמו כן מסופר כי רבי יחזקאל מקוזמיר קראו "רבי" בילדותו, וכשביקר עם אביו אצל ה"דברי חיים" מצאנז והוא בן שבע שנים בלבד קם הרבי מצאנז והושיבו על כסאו[2].
מסופר כי רבי יהודה אריה ליב אלתר בעל ה"שפת אמת" מגור, שלח אליו קויטל, ורבי יצחק מנשכיז פירש עליו את מאמר חז"ל "השותה מים לצמאו מברך שהכל נהיה בדברו"[3] באופן כזה: השותה מים - "אין מים אלא תורה"[4], הוא רבי יצחק יעקב הלומד תורה לשמה, אומר - הקדוש ברוך הוא - עליו: שהכל נהיה בדברו - על פי דברו ייעשה כל דבר"[5].
ספריו
לאחר פטירתו הוציאו בניו לאור את ספריו דברי בינה על התורה והמועדים, וישרי לב על ענייני שבת. הספרים הם מכתב ידו ומכתבי החסיד רבי משה הערש ממזריטש. בשנת תשנ"ח הוציא "מכון גנזי מהרי"ץ" את הספרים בהדפסה חדשה, עם הקדמה ארוכה בשם "ספר מלחמות ה'" מאת נינו האדמו"ר בן ציון רבינוביץ מביאלא, ובה ביאור לשיטתו.
בספריו הוא מדגיש שההתעלות מעל ההנאות החומריות איננה מידת חסידות, אלא יסוד התורה, המצוות וההתקרבות לעבודת ה'.
מרבית כתביו נעלמו בשנות השואה.
ילדיו
- רבי נתן דוד מפארציווא, בצלו הסתופפו מרבית חסידי אביו.
- רבי מאיר שלמה יהודה ממעזריטש
- רבי אברהם יהושע העשיל מלובלין
- רבי ירחמיאל צבי משדליץ
- הרבנית מאטיל, אשת רבי אהרן מנחם מנדל גוטרמן מרדזימין
- הרבנית חנה, אשת רבי יוסף צבי קאליש מסקרנביץ
- רחל גיטל, שנפטרה בצעירותה
לקריאה נוספת
- ברכה משולשת, הרב מרדכי סוקולובר
- רבותינו מאורי הגולה, מגמ"ה ירושלים תשס"א
- תפארת אבות, הוצאת האדמו"ר מביאלא בני ברק
קישורים חיצוניים
- מאיר איידלבוים, לתולדות חסידות ביאלה, באתר "דעת", סיני ס"ג, תשכ"ח
הערות שוליים
- ↑ על פי הקדמת בנו ראי"ה מלובלין לספר "דברי בינה"
- ↑ הרב מרדכי סוקולובר, ברכה משולשת, מערכת ה"דברי בינה", ירושלים תש"ס
- ↑ מסכת ברכות דף מ"ד ע"א.
- ↑ מסכת בבא קמא דף פ"ב ע"א
- ↑ תורת רבי נתן דוד עמ' רמ"ה, ירושלים תשנ"ח
רישיון cc-by-sa 3.0