רבי יצחק פייגנבוים

הרב יצחק הכהן פייגנבוים
תמונת הרב פייגנבוים
לידה	1828 ה'תקפ"ח
פטירה	22 במאי 1911 (בגיל 83 בערך) כ"ד באייר ה'תרע"א
מקום פעילות	ורשה, פולין פולין
רבותיו	מנחם מנדל מקוצק, יצחק מאיר אלתר, האבני נזר

רבי יצחק פייגנבוים (ה'תקפ"ח - כ"ד באייר ה'תרע"א) היה רב פולני-חסידי ששימש כאב"ד ורשה.

ביוגרפיה

רבי יצחק נולד בשנת תקפ"ח בעיירה שילעץ, פרבר ורשה, לאביו הרב ישראל איסר פייגנבוים ולאמו חנה גיטל לבית פיינליכט. משפחתו הייתה מצאצאי רבי יום טוב ליפמן הלר, בעל ה'תוספות יום טוב'. בילדותו למד אצל מלמדים חשובים והיה נחשב לעילוי ביחס לבני גילו. בגיל 13 התקבל לישיבתו של ה'חידושי הרי"ם' מגור, שהתגורר אז בורשה. בגיל 18 נישא למינדל, בת דודו הרב נפתלי פיינליכט. היה נוסע לרבי מנחם מנדל מקוצק וספג ממנו את שיטתו בחסידות. לאחר פטירת הרבי מקוצק נסע ל'חידושי הרי"ם' ואף היה לומד עם נכדי הרבי. פטירת רבו זה, בכ"ג באדר ה'תרכ"ו, הייתה מכה גדולה עבורו, והוא התקשה למצוא רב חדש^{[דרוש מקור]}.

כהונתו כרב

בשנת ה'תרכ"ח (1868) התמנה לדיין בורשה ע"י הרב דב בר מייזלש והמשיך להתגורר בשילעץ. בשנת ה'תר"ל נפטר הרב מייזלש והחל מאבק קשה בין החסידים למתנגדים בעיר על זהות מחליף מקומו. בתחילה מונה הרב יעקב גזונדהייט שהיה מעדת המתנגדים, אך לאחר מלחמת החסידים הוא נאלץ לוותר על כסא הרבנות. במשך זמן רב התקשו לבחור ברב שהיה מקובל על שני הצדדים עד שעלה שמו של הרב פייגנבוים שהתחבב ע"י כל העדות. הרב פייגנבוים התמנה לראב"ד ורשה ועבר לעיר עצמה לרחוב גזיבוב. כחלק מתפקידו היה נציג רשמי של יהודי העיר ומעורב בכל המגעים עם השלטונות. עם תחילת כהונתו ייסד בביתו ישיבה. בתקופה זו החל להימנות על חסידי סוכטשוב וביקר רבות אצל רבי אברהם בורנשטיין שהעריכו מאוד.

בשנת ה'תרמ"ב (1882) הוציא לאור חתנו, הרב יעקב יוסף אייבשיץ, את ספרו של זקנו הרב יהונתן אייבשיץ, "אורים ותומים". הספר יצא מחדש עם הערות והגהות הרב פייגנבוים והספר נחשב למהדורה המדויקת ביותר של ספר זה"^[1]. מלבד פעולתו היום יומית הוציא הרב פייגנבוים ירחון לענייני הלכה בשם "שערי תורה"^[2]. הירחון החל להופיע בשנת ה'תרס"ג והופיעו בו רוב גדולי הדור. הרב פייגנבוים כתב את מאמר הפתיחה בכל גליונות הירחון עד לפטירתו, שמונה שנים לאחר ייסודו.

תמיכתו בציונות

כמו רבים משושלת פשיסחה, הרב פייגנבוים תמך בישוב ארץ ישראל והיה תומך נלהב של תנועת חובבי ציון, על אף מתנגדיה הרבים מקרב הרבנות האורתודוכסית. עם יסוד חברה של חובבי ציון בורשה היה שותף פעיל בכל האסיפות והישיבות. הוא אף השתתף בחברת "מנוחה ונחלה" שרכשה בארץ את אדמת רחובות ורכש חלקות אדמה בעצמו. הרב גם נהג לשתות יין דווקא מתוצרת כרמל מזרחי בסעודות בהן היה נדרש לכוס של ברכה. בשנת ה'תר"ס (1900) פרסת גילוי דעת בעיתון הצפירה בו הוא מצהיר בתמיכתו בתנועה הציונית.^[3]

פטירתו

לעת זקנותו חדל מעסקי הציבור ועבר לאוטווצק שבפרברי ורשה, למד תורה בביתו והגיה את כתביו הרבים. בכ"ד באייר ה'תרע"א (1911) נפטר הרב פייגנבוים בגיל שמונים ושלש. הלוויתו עברה ברחבי ורשה וכל חנויות היהודים היו סגורות בעת הלוויה. הלוויה הובילה אל בית העלמין היהודי בוורשה, שם נטמן. בהלוויתו השתתפו רבנים רבים מיהדות פולין.

משפחתו

לרב פייגנבוים היו 8 ילדים – 3 בנים ו-5 בנות.

• הרב יעקב שלמה – הוציא בשנת תרנ"ה, יחד עם אחיו ישראל איסר, את הספר "מלבושי יום טוב" של זקנם הרב יום טוב ליפמן הלר, על ספר "הלבוש" של הרב מרדכי יפה.
• הרב ישראל איסר – שימש כראש השוחטים בורשה והמשיך לערוך את הירחון "שערי תורה" עד להרצחו בשואה.
• הרב משה
• פרידה – נישאה לרב יעקב יוסף אייבשיץ
• בלומה – נישאה לרב מרדכי שמואל גוטלעזר
• חנה גיטל – נישאה לרב אברהם נחום הלברשטט
• צביה – נישאה לרב יעקב קופל וייסברג
• שרה – נישאה ר' יעקב חיים רוזנויין

כל המשפחה, למעט הרב יצחק, בנו של הרב ישראל איסר, נרצחה בשואה. הרב יצחק שימש כרב בהאג והוציא את תורת אביו וסבו לאור.

הערות שוליים