רבי מרדכי עטייא

מרדכי עטייא
רבי
לידה 1690
ה'ת"ן
דמנאת
פטירה 1746 (בגיל 56 בערך)
ה'תק"ו
מדינה השושלת העלווית, האימפריה העות'מאנית
השכלה תלמוד בבלי
מקום מגורים דמנאת, מרקש, איזמיר
מקום פעילות מרקש, איזמיר
שנות הפעילות ראש המאה ה-18
השתייכות אחרונים
תחומי עיסוק ריש מתיבתא
רבותיו רבי יצחק דילוייה, רבי שלמה עמאר ורבי אברהם אזולאי
בני דורו רבי חיים אבולעפיה (השני), רבי יצחק הכהן רפפורט, רבי דוד חזן (בעל חוזה דוד)
חיבוריו מר דרור
אב רבי יצחק

רבי מרדכי עטייא (ה'ת"נ-1690 - ה'תק"ח-1746), מחבר הספר "מר דרור", היה ר"מ בעיר מרקש שבמרוקו ובעיר איזמיר שבטורקיה, בראש המאה ה-18.

ביוגרפיה

רבי מרדכי עטייא נולד לכל המאוחר בשנת ה'ת"נ (1690), בעיר דמנאת שבמרוקו, ובה הוא קיבל את ראשית חינוכו. בגיל בר מצווה נשלח על ידי אביו רבי יצחק לעיר מרקש, בה הוא למד בישיבה שבראשה עמדו שלושה מחכמי העיר: רבי יצחק דילוייה, רבי שלמה עמאר ורבי אברהם אזולאי. עם השנים הוא שימש ר"מ בישיבה במרקש, לצד רבותיו.

נדודיו וטלטוליו

בתקופתו הכביד אסמאעיל מלך מרוקו את עול המסים,[1] מה שפגע קשות בלומדי התורה שתורתם אומנותם. לדבריו, גורמים יהודים הטילו מס גבוה על תלמידי החכמים. בעקבות כך הוא נאלץ להגר ממרוקו,[2] כשפניו מועדות לארץ ישראל, אל העיר חברון. בהקדמתו הוא מספר על תקופה של סבל שבה הוא נאלץ לנדוד ממקום למקום, ובמהלך הנדודים הוא נתקל בשודדים שגזלו ממנו את כל ממונו, והוא נותר עני וחסר כל.

באיזמיר

לאחר תקופת הנדודים הוא השתקע בעיר איזמיר שבטורקיה, ונבחר לכהן שם ר"מ. בתקיד ההוראה הוא נתקל בבעיה שמקורה בהבדלי השפה שהיו בינו לבין תלמידיו, ולכן הוא החליט לכתוב להם את חידושיו בעברית רבנית, שפה שהייתה מובנת להם. בספרו הוא יזכיר דברי תורה ששמע משניים מהחכמים באיזמיר: רבי דוד חזן, מחבר הספר "חוזה דוד" ושותף בבית הדפוס באיזמיר, ו"הגביר" רבי יהודה מורסייא.

ספרו: מר דרור

עם השנים נאספו תחת ידיו כתבים רבים, המבארים מסכתות רבות, והוא החליט להדפיסם. בסיוע גיסו האמיד שלמה הכהן, תושב העיירה יזיל היסאר, הסמוכה לאזמיר, הוא הדפיס את ספרו על התלמוד, תחת השם "מר דרור", הרומז על שמו מרדכי. הספר יצא בשנת ה'ת"ץ (1730), בבית הדפוס באיזמיר, עם הסכמותיהם של החכמים הראשיים של איזמיר: רבי חיים אבולעפיה ורבי יצחק הכהן רפפורט, שהעריכו את צניעותו ואת פעילותו החינוכית. לא את כל כתביו הוא זכה להדפיס, שכן, בהקדמה הוא מצהיר כי יש בידיו כתבים למסכתות נוספות ואף מספר דרשות שאותם הוא מקווה להדפיס, אך לא עלה בידו לממש את תקוותו.

לא ידוע הרבה על הרב עטייא, אך ספרו המבאר כ-12 מסכתות זכה לתפוצה רחבה ביהדות ארצות האסלאם, עליה יעידו האזכורים הרבים שלהם הוא זכה. כמו כן, הוא זכה לחיבה יתירה בין חלק מן החכמים, אשר חלקו לו שבחים מופלגים. על ראש ישיבת פורת יוסף, רבי עזרא עטייה העידו שחיבב מאוד את חידושיו, ואף טען כי ייתכן שיש ביניהם קשר משפחתי.[3]

פטירתו

עת פטירתו בלתי ידועה, אך מאזכורים המצרפים לשמו את ברכות החיים והמתים, ניתן לשער כי הוא נפטר בשנת ה'תק"ו (1746).

ראו גם

לקריאה נוספת

  • "מבוא" ל-מר דרור, אור המערב, ה'תשע"ח

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. על תקופת מולאי איסמעיל ועל הכבדתו במסים, ראו עוד: דברי הימים של פאס עמ' 104 והלאה (ת"א תשנ"ג); שו"ת משפט וצדקה ביעקב א סימנים עח צב; כרם חמר ב ס' קמז - קסה; שו"ת רבי יהודה בן עטר קלד - קמח; נר המערב בפרקים יא יב יג; הירשברג תולדות היהודים באפריקה הצפונית ב 260 - 277.
  2. תופעה זו, של נדודים בשל לחצי המסים, חזרה על עצמה אצל רבי שלום בוזגלו, מחכמי מרקש, וכפי שהוא מדווח בהקדמה לספרו כסא מלך (אמסטרדם תקכ"ט).
  3. הרב עזרא בצרי "מבוא" ל-מר דרור מהדורת צילום, "מכון הכתב", ה'תשנ"ו. לסקירה מפורטת על האזכורים של הספר מר דרור, השפעתו וההערכה כלפיו, ניתן לקרוא ב"מבוא" לספר מר דרור, פרק ט, מהדורה חדשה ומוערת, אור המערב, ה'תשע"ח.
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רישיון cc-by-sa 3.0
This article is issued from Hamichlol. The text is licensed under Creative Commons - Attribution - Sharealike. Additional terms may apply for the media files.