רבי עזריאל טאובר

הרב עזריאל טאובר
הרב עזריאל טאובער
אין תמונה חופשית
לידה 1938 (83 בערך)
תרצ"ט
סערדאהעלי הונגריה
פטירה י"ג ניסן תשע"ט
מאנסי
מדינה ארצות הברית
סיבת המוות דום לב
מקום קבורה בית החיים ויז'ניץ במאנסי
מקום מגורים מאנסי
פעילות בולטת מרצה ובעל דרשן
ידוע בשל הרצאות במסגרת ארגון "שלהבת"
שנות הפעילות שלושים
שותף רבי שמשון פינקוס

הרב עזריאל טאובר (תרצ"ט - י"ג בניסן תשע"ט) היה מגיד מישרים, מרצה ואיש עסקים חסידי, מייסד ארגון ושננתם וממייסדי ארגון 'שלהבת'.

ביוגרפיה

הרב טאובר נולד בסערדאהעלי (הונגריה), כבן בכור להרב אהרן ורוזה (לבית גשטטנר[1]) טאובר. בתחילת מלחמת העולם השנייה נמלטה המשפחה לפרשבורג צ'כוסלובקיה[דרושה הבהרה], לאחר שניצלו בשואה עברה המשפחה למחנה העקורים פרנוואלד ומשם לאנטוורפן ולאחר מכן עלו לארץ ישראל. לאחר כמה שנים עברה המשפחה להתגורר בארצות הברית.

בבחרותו למד רבי עזריאל בישיבתו של רבי חיים מיכאל דב ויסמנדל מנייטרא בארצות הברית. הוא נישא לבת רבי אבא חייא הירש ראב"ד סערעד, לאחר חתונתו עבר להתגורר בעיר מונסי.

לפרנסתו עסק בתחום הנדל"ן וזכה להצלחה בתחום.

פעילות ציבורית

הקים מכספו מוסדות תורה רבים. בין השאר הקים את כולל חושן משפט (שהיה ראשון מסוגו בזמנו) ו"מכון להוראה"[2] בעיר מונסי, בהם למדו מאות מורי הוראה ותלמידי חכמים. כמו כן הקים את המוסד לבעלי תשובות "אור שמח" במונסי[3] וכן את ישיבת "שער אפרים"[4].

בנוסף מימן מכיסו הפרטי בניית בנינים תוך התניה שלא לכתוב את שמו על גבי הבניין. וכן תרם רבות למוסדות וארגונים, ובין השאר היה מממן סמינרים של ארגון ערכים. הערכות לא רשמיות שפורסמו לאחר פטירתו דיברו על כך שבחייו פיזר למעלה מ-100 מיליון דולר לצדקה[5].

את דרכו כמגיד מישרים ומרצה החל בארגון ערכים, לאחר מכן הקים יחד עם רבי שמשון פינקוס את ארגון "שלהבת" הפועל לחיזוק יהודים, אף שאינם חרדים, בענייני אמונה וביטחון. במשך שנים נהג להרצות יחד עם הרב פינקוס במקומות שונים בארץ ובעולם. לאחר פטירת הרב פינקוס היה מארגן את שבתות החיזוק "שלהבת" בארץ ובארצות הברית, יחד עם תלמידו הקרוב וכותב ספריו, הרב ישראל קליין. עם השנים הצטרף לארגון גם בנו הרב יחזקאל טאובר. כמו כן מוציא ארגון שלהבת עלון חיזוק שבועי המבוסס על תורתו, בעריכת הרב שמואל פולק (עורך העלון אז נדברו)[6].

הרב טאובר היה מרצה בעברית אנגלית וביידיש. רוב דרשותיו עסקו בנושאי מחשבה אמונה וביטחון. כמו כן הרבה להרצות בנושאי בנין הבית-היהודי ושלום בית והעביר סדרות של הרצאות בנושא לחתנים ולאברכים.

כשנתיים לפני פטירתו חלה במחלת הסרטן, שאת קיומה הסתיר מסובביו[7]. לאחר סדרת טיפולים הבריא, אך לאחר כמה חדשים נפטר מדום לב[8].

בנו הוא המשפיע הרב בערל טאובר.

ספריו

  • סדרת הספרים "פרקי מחשבה" (תשס"ד-תשס"ה)
  • "החיים לפניך" גישה להשגת אושר ולמציאת משמעות בחיים על יסוד עקרונות התורה (תשמ"א)
  • "מאפילה לאורה" על השואה ועל התעלות מתוך יסורים (תשנ"ב)
  • "כחודו של מחט" שיחות נפש המאירים את תפקיד האדם בעולמנו (תשנ"?)
  • "ברכת הבית" הערות והארות על מסכת חלה (תשנ"ח)
  • "הערכה והגשמה עצמית" (תשע"ג)
  • "כי שאל נא" שו"ת (תשע"ט)
  • "With cords of love" (תשע"ו)

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ↑ אחותו של רבי נתן גשטטנר.
  2. ↑ בראשות אחיו רבי יחיאל.
  3. ↑ Levaya of HaRav Ezriel Tauber ZATZAL, Founder of Ohr Someach in Monsey באתר the yeshiva world
  4. ↑ עד שתהא ׁשלהבת עולה מאליה, אשר ויטמן בעיתון כל השבוע
  5. ↑ הגאון החסיד רבי עזריאל טאובר זכר צדיק לברכה, באתר תולדות ושורשים
  6. ↑ עלון שלהבת
  7. ↑ בשיעור שמסר לאחר שהבריא סיפר שהחליט לא לספר לאיש ולוותר על התפילות שהיו ודאי נערכים לרפואתו כי הרגיש לדבריו שזו תקופה שהוא נמצא בחדר יחוד עם הקדוש ברוך הוא
  8. ↑ הרב י. פולק על הגאון הצדיק ר' עזריאל טאובר זיע"א, באתר דרשו
This article is issued from Hamichlol. The text is licensed under Creative Commons - Attribution - Sharealike. Additional terms may apply for the media files.