רבי צדוק הכהן מלובלין

רבי צדוק הכהן רבינוביץ' - רובינשטיין מלובלין
לידה קורלנד
חסידות איזביצה ראדזין, לובלין
מקום מגורים לובלין
מקום פעילות לובלין, פולין
תחומי עיסוק קבלה, תשובה, חסידות, גמרא, אמונה, נבואה
הקודם רבי יהודה לייב איגר
הבא רבי אברהם משה ויינטרוב ממרקישוב
תחילת כהונה ה'תרמ"ח
סיום כהונה ה'תר"ס
רבותיו רבי מרדכי יוסף ליינר, רבי יהודה לייב איגר
חיבוריו ראו בהמשך
מספר בשושלת 2
אב רבי יעקב הכהן רבינוביץ' רבה של העיר קריזבורג
צאצאים אין

רבי צדוק הכהן רבינוביץ' - רובינשטיין מלובלין (כ"ג בשבט ה'תקפ"ג - ט' באלול ה'תר"ס). מגדולי עמודי המחשבה בעולם ההגות החסידי. הגותו מאופיינת בשילוב של למדנות תורנית ופרשנות חדשנית עם תורות הקבלה והחסידות. כל חייו היה תלמיד לרבו הגדול שיסד את חסידות איזביצה ראדזין האדמו"ר רבי מרדכי יוסף ליינר, וכן היה תלמיד חבר למייסד חסידות לובלין רבי יהודה לייב איגר, נכדו של רבן של כל בני הגולה רבי עקיבא אייגר. ובנוסף עסק גם בספרי חסידות ברסלב וחסידות חב"ד.

ביוגרפיה

נולד בעיר קריזבורג לרב הקהילה הרב יעקב הכהן (ממשפחת רבנים מתנגדים) ולאמו, מצאצאי השל"ה. התייתם מאביו בגיל שש, וגדל בבית דודו, אחי-אביו, הרב יוסף הכהן רבינוביץ רבה של קריניק ומחבר ספר "כפות זהב". באותה תקופה נודע כ"עילוי מקריניק", ותשובה אליו נתפרסמה בספרו של הפוסק רבי יוסף שאול נתנזון מחבר ספר "שואל ומשיב".

למד בישיבה בלובלין ונתפרסם בכישרונו ובהתנהגותו.

בראשונה נשא לאשה את בתו של ר' שמואל הירש מוולאדווקה. בעקבות שמועת שווא חפץ היה לגרשה, אך היא לא הסכימה וטענה שהיא חפה מפשע. הוא החל לאסוף חתימות לקראת היתר מאה רבנים בכדי לישא אשה שנייה, אולם לבסוף הסכימה אשתו להתגרש.

מסעו לבקשת ההיתר, הביאו להיפגש עם רבים מגדולי דורו (בתוכם רבי יצחק אלחנן ספקטור מקובנה) ואדמו"רים שונים בפולין ובאוקראינה. בין הצדיקים שאמר לצרף להיתרו, נמנה האדמו"ר רבי מרדכי מצ'רנוביל. כאשר שמע הרבי מצ'רנוביל את המעשה, אמר כי הוא מסכים לחתום, אולם הזהירו שבעקבות גירושיו חרף רצון אשתו, לא יפקד בבנים. למרות זאת עמד רבי צדוק בדעתו וצירף גם את חתימתו לחתימת הרבנים המתירים, ואכן לא היו לו ילדים עד יום מותו. חסידים מספרים כי כל ימי חייו הצטער הוא על הגירושין החפוזים, וייתכן שספר "פוקד עקרים" שכתב רומז לנסיונותיו לפעול לביטול הגזירה.

רבי צדוק נישא בלובלין בשנית למרת חנה דבורה פרידנטל לה היה נשוי כ-40 שנה. לאחר פטירתה נישא בשלישית לרבנית משפרוב (בתו של רבי פנחס משטקשין ונכדת רבי משה בידרמן).

במהלך חיפושיו, הגיע אל רבי מרדכי יוסף ליינר, האדמו"ר מאיזביצה ראדזין. כפי המקובל, בהיותו באיזביצה נרדם וחלם חלום אותו הוא מזכיר בספרו דברי חלומות על נשמות הדור האחרון שהם נשמות דור המדבר, ואותו חלום גרם לרבי צדוק להישאר באיזביצה ולקנות את דרכו הייחודית בחסידות. שם גם החל את התקרבותו לחסידות. בסופו של דבר הפך להיות הוגה, לומד ומלמד מתורת החסידות. היה תלמידו של רבי מרדכי יוסף ליינער, מחבר הספר מי השילוח.

זמן רב סירב רבי צדוק לקבל על עצמו רבנות, על אף הצעות מרובות (בהם רבנות העיר לובלין), ורק לאחר הסתלקות רבה של לובלין הרב יהודה לייב איגר, בשנת ה'תרמ"ח, נענה להפצרותיהם של ראשי החסידים וקיבל על עצמו את עול ההנהגה. רוב חייו חי חיי עוני והתפרנס בדוחק רב מחנות קטנה של בגדים משומשים שניהלה אשתו. אף לאחר שעלה על כס הרבנות, והחל לקבל משכורת מהקהילה, סירב רבי צדוק להשתמש בכסף לטובתו, והשקיע את כל כספו בקניית ספרים למען הקמת ספרייה תורנית עיונית גדולה, אותה הקים בביתו. תחום ההתמחות העיקרי של הספרייה היה כתבי יד. רבי צדוק נודע כבר סמכא בזיהוי והכרת כתבי יד, דבר שמשך אליו תלמידי חכמים וחוקרים שרצו לקבל מידע על תארוך ואמִתיות הכתבים שבידם. ביתו, על הספרייה שבתוכו, נשרף בשואה.

מסופר כי מידי יום ביומו לא היה טועם כלום עד שהיה מסיים מסכת בתלמוד הבבלי (ומקיים סעודת מצווה לכבוד ה"סיום")[1].

תקופת חייו של רבי צדוק הכהן מלובלין על ציר הזמן
תקופת הזוגותתנאיםאמוראיםסבוראיםגאוניםראשוניםאחרוניםציר הזמן

‏

חיבוריו

אוהל קברו של ר' צדוק הכהן מלובלין

את חיבורו הראשון כתב רבי צדוק בגיל 17 (בשנת ה'ת"ר), באותן שנים כתב עוד חיבורים, ונדפסו מכתב ידו. בנוסף כתבו תלמידו את דרשותיו ומהם הדפיסו את הסדרה פרי צדיק וסיפחו לה קונטרסים מכתב ידו.

חידושים ופלפולים רבים שכתב רבי צדוק נשארו בכתב-יד ורובם הגדול אבד בימי השואה. כמו כן, נותרו ממנו כתבים משנת ה'ת"ר (1839) העוסקים באסטרונומיה, הנדסה ואלגברה.

מפתחות לכתביו - מפתח עניינים ומפתח ספרים, בעריכת אבא צבי ניימאן, ירושלים תשנ"א. מהדורה שנייה, תשס"ו.

הרב אליעזר מלמד הוציא לאור את רוב הספרים שנכתבו על ידי רבי צדוק במהדורה חדשה מפוסקת, עם השלמת והרחבת מאמרי חז"ל, תוכן ומפתחות. במהדורה זו צורפו החוברות לספרים בשונה מהמהדורות הקודמות (תשמ"ח - תשס"ח, ישיבת בית אל, מכון הר ברכה).

ספרים מלוקטים וערוכים מתורתו:

ד. ורנר, אוצר המחשבה של ר' צדוק הכהן מלובלין - לקט ערוך מכל ספריו לפי נושאים[2].

אברהם שבתי ליפשיץ, הגדה של פסח פרי צדיק - לקט ערוך מספריו על הגדה של פסח[3]

הרב חיים הירש, חי גואלי - תורת הגאולה של ר' צדוק הכהן מלובלין

לקריאה נוספת

  • הרב אברהם יצחק ברומברג - תולדות רבי צדוק הכהן מלובלין - בתוך הסדרה מגדולי התורה והחסידות
  • אלטר אלישע פקשר, הכהן: מסכת חייו, פעליו, הליכותיו... של... רבינו צדוק הכהן, מלובלין, מכון שם עולם, בני ברק תשס"ד.
  • הרב גרשון קיציס (עורך), מאת לצדיק: קובץ מאמרים על רבי צדוק הכהן ומשנתו , הוצאת 'בית', 2005.
  • עוזיאל פוקס, הערות ביקורתיות בכתבי האדמו"ר ר' צדוק הכהן מלובלין, בתוך: כתלנו, יג, ע' 564, ירושלים תש"ן.
  • Rabbi Dr. Alan Brill, Thinking God: The Mysticism of Rabbi Zadok HaKohen Yeshiva University Press, 2002

קישורים חיצוניים

שיעורים ומאמרים על משנתו

עבודות מחקר

הערות שוליים

  1. ↑ ראו הרב שמואל הלוי וואזנר (בשיחה מקיץ תשנ"ט), קובץ חיזוק, ארגון דרשו, ירושלים, תשס"ג, כרך ד, עמ' מז.
  2. ↑ מכון מאורות דעת, ירושלים תשמ"א.
  3. ↑ ירושלים, תשמ"ז
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רישיון cc-by-sa 3.0
This article is issued from Hamichlol. The text is licensed under Creative Commons - Attribution - Sharealike. Additional terms may apply for the media files.