רבי שלום ברנדר

אין תמונה חופשית

רבי שלום הכהן ברנדר (ה'תרע"ב, 1912 - י"ז בכסלו ה'תש"ס, 26 בנובמבר 1999) היה רב וראש ישיבה חסידי, ראש ישיבת בעלז בירושלים.

ביוגרפיה

נולד בירוסלב לרב דוד ברנדר, למדן חסידי. למד בתלמוד תורה מקומי, ואחר כך בעיר דוברומיל אצל סבו הרב יעקב יהושע ברנדר. בשנת ה'תרפ"ז (1927) נסע ללמוד ב"קלויז" בעיר טארנא, שם למד אצל הרב יחיאל מיכל הולנדר מחבר שו"ת "אמרי כהן". בתקופת לימודיו שם התכתב עם רבנים ידועים כמו הרב הולנדר, הרב נחום ווידנפלד מדומברובה ורבי יוסף רוזין. בתקופה זו גם התקרב לחסידות בעלז והחל לנסוע בקביעות לאדמו"ר שישב בעיירה בלז.

לאחר שנים ספורות בטארנא, חזר לירוסלב והעביר בה שיעורים בתלמוד לבחורים צעירים ממנו, עד פרוץ מלחמת העולם השנייה. בקיץ 1940 גורש יחד עם מאות אלפי יהודים אחרים באזורי הספר, לסיביר. הוא נקלע למחוז בודייבה באירקוטסק ועבד בגולאג עד תום המלחמה.

ב-1946 הגיע לפולין, שם נישא לבתו של הרב פינחס אנגלנדר והם התגוררו זמנית בקרקוב, שם התיידד עם רבי משה יצחק גווירצמן מייסד חסידות פשעווארסק. ב-1948 קיבל אשרת יציאה מהמדינה ונסע עם אשתו לצרפת, וכמה חודשים מאוחר יותר לאנטוורפן שבבלגיה שבה התרכזה קבוצה של חסידי בעלז. הוא מצא את כתב היד של פירושו של מהר"י קורקוס לספר זרעים ממשנה תורה לרמב"ם, שהיה בעותק יחיד בספריית ישיבת חכמי לובלין שהתפזרה בימי השואה; הוא מסר את הפירוש לשבתי פרנקל שהדפיס אותו במהדורת הרמב"ם של הוצאת שבתי פרנקל[1].

ב-1950 נענה לקריאת האדמו"ר רבי אהרן רוקח מבעלז ועלה לישראל לכהן כראש ישיבת בעלז, שהוקמה בירושלים באותה שנה. בתפקידו זה תרם להשתקמות חסידות בעלז בישראל לאחר מלחמת העולם השנייה, הוא גם נודע במסורות הרבות שהעביר מאדמו"רי החסידות בדורות קודמים.

עם פטירתו של האדמו"ר מבעלז ב1957 תמך בהכתרתו העתידית של האדמו"ר הנוכחי הרב ישכר דוב רוקח שהיה אז ינוקא. אך בתקופה שלאחרי ההכתרה רבים מחסידי בעלז ראו בו גורם המתנגד להנהגת האדמו"ר, והצרו את צעדיו. כתוצאה מכך פרש מראשות ישיבת בעלז ועבר ב-1971 לגור בבני ברק. שם הקים בה כולל אברכים בשם "קדושת אהרן" שבו הושם דגש על לימוד סדר קדשים. הוא העביר שיעורים כמעט מדי יום, וכך גם בלילה האחרון לפני פטירתו ביום שישי, י"ז בכסלו ה'תש"ס, 26 בנובמבר 1999.

משפחתו

ספריו

קישורים חיצוניים

ספריו

הערות שוליים

  1. ↑ הרב דוד אברהם מנדלבוים, ישיבת חכמי לובלין, ח"א, בני ברק תשנ"ד, עמ' רצד.
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רישיון cc-by-sa 3.0
This article is issued from Hamichlol. The text is licensed under Creative Commons - Attribution - Sharealike. Additional terms may apply for the media files.