רבי שלמה מקרלין

רבי שלמה מקרלין
אדמו"ר מקרלין
לידה 1738
פטירה 1792 (בגיל 54 בערך)
בעיירה לודמיר שבאוקראינה
מקום קבורה בעיירה לודמיר שבאוקראינה
הקודם רבי אהרן הגדול מקרלין
הבא רבי אשר מסטולין
רבותיו המגיד ממזריטש, רבי אהרן הגדול מקרלין
חיבוריו "שמע שלמה" על התורה
מספר בשושלת שני

רבי שלמה הלוי סג"ל מקרלין (תצ"ח, 1738 - כ"ב בתמוז תקנ"ב, 1792) היה תלמידם של המגיד ממעזריטש ורבי אהרן הגדול מקרלין. לאחר פטירת רבי אהרן מקרלין, מילא את מקומו בהנהגת חסידות קרלין. צאצאיו כיהנו כאדמו"רי חסידות לודמיר.

ביוגרפיה

נולד לרבי מאיר בשנת תצ"ח (1738) בטולטשין. היה תלמידם של המגיד ממעזריטש ורבי אהרן הגדול מקרלין. אחר פטירתו של רבי אהרן בשנת תקל"ב (1772) מילא את מקומו בחסידות במרחב הליטאי. נחשב למייסד אסכולת קרלין לעומת אסכולת חב"ד.

רבי שלמה נורה באמצע אמירת כתר בלודמיר על ידי קוזק רוסי בי"ז בתמוז בשבת, בזמן המאבק בין האימפריה הרוסית לפולין (שהביא בסוף לחלוקת פולין השנייה), והוא חי עוד חמישה ימים עד אשר נפטר מפצעיו בכ"ב בתמוז תקנ"ב (1792). צדיקי החסידות ראו בו "משיח בן יוסף" שנהרג על קידוש ה'. גם כתוב בזהר הק'[דרוש מקור] שמי שיהרוג את משיח בן יוסף יקרא בשם המילוס, ואכן, כך נקרא אותו גוי שירה בו. חסידי קרלין נוהגים ביום ההילולא שלו (כ"ב בתמוז), לברך ברכת שהחיינו על פרי חדש, אף על פי שההילולא חלה בימי בין המצרים.

חלק מחסידיו פנו לתלמידו רבי אשר מסטולין [דרוש מקור] וחלקם הלכו לתלמידיו האחרים.

תלמידיו

  • רבי אשר מסטולין (הראשון) (שגדל אצלו לאחר שהתייתם בילדותו).
  • רבי מרדכי מלעכוויטש.
  • רבי אורי מסטרליסק.
  • תלמיד מפורסם נוסף היה רבי יואל מטשפלה, שהיה מראשוני החסידים בליטא, והיה תלמידו של רבי מנחם מנדל מוויטבסק ולאחר מכן של רבי שלמה ולאחר פטירת רבי שלמה פנה לרבי מרדכי מלעכוויטש.
  • רבי שלמה גידל את רבי שלום שכנא מפראהביטש ורבי ישראל חיים מלודמיר (שלימים נהיה חתנו של רבי שלמה) בניו של רבי אברהם המלאך, בנו של המגיד ממעזריטש, ואת רבי יעקב בנו של רבי מנל'ה מקרלין (דודו של רבי אהרן הגדול).

ספריו

שמע שלמה - דרשות וחידושים על פרשיות השבוע[1].

צאצאיו

  • רבי משה מלודמיר חתן רבי יהודה לייב הכהן ובשנית חתן רבי דוד מסטפין
  • רבי דב בער מטולצ'ין חתנו וממלא מקומו של רבי ברוך ממז'יבוז'.
    • רבי שלמה ממלא מקום אביו בטולצ'ין.
    • חתנו רבי אליעזר מראדוויל נכד רבי יוסף מיאמפולה.
  • חתנו רבי ישראל חיים מלודמיר (בנו של רבי אברהם המלאך).
    • רבי דב בר מחווסטוב, חתנו של רבי משה זאב אוירבך בן רבי אברהם דב מחמלניק (חתנו של התולדות יעקב יוסף) וחתן רבי צבי בן הבעל שם טוב
    • חתנו רבי יחיאל מיכל מזוויהל
  • חתנו רבי משה בער בנו של רבי אהרן מזליחוב, (פולנית: Żelechów) ובנו חורגו של רבי אשר מסטולין (שנישא לפייגא אלמנת רבי אהרן)[2]. בזיווג שני נישא לבתו של הרב דוד הלפרין אב"ד אוסטרהא וזסלב.
    • רבי מרדכי מלכוויטש (השני), חתנו של רבי נח מלעכוויטש וממלא מקומו.
    • רבי אשר מלוביצקי (חתנו של בן דודו רבי שלמה מלודמיר)[3]
    • חתנו רבי יעקב אלעזר בן הרב מרדכי מלוצק.
    • ילדיו מזיווג שני; רבי חיים חייקיל חתן רבי שלום שכנא אלטשולר (חתנו של רבי אהרן הגדול מקרלין), רבי ישראל מקוברין-טבריה ורבי יעקב יצחק מטבריה.
  • חתנו רבי דב משה בן הרב זוסמאן נכד החכם צבי.
    • חתנו (בזיווג שני) רבי שלמה חיים מקוידנוב.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ↑ נדפס על ידי הרב יעקב משה הלוי קליינבוים, אב"ד סאבאטא, שנת תרפ"ח. ונדפס מחדש על ידי מכון זכר נפתלי, ירושלים תשמ"ז
  2. ↑ אודות רבי אהרן מזליחוב ראו במאמר זה של אברהם אביש שור בקובץ בית אהרן וישראל.
  3. ↑ בנו היה רבי משה בער מטבריה וחתנו היה רבי ברוך אשכנזי אביו של הרב יואל אשכנזי מטבריה.
הקודם:
רבי אהרן הגדול מקרלין		 אדמו"רי קרלין הבא:
רבי אשר מסטולין (הראשון)
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רישיון cc-by-sa 3.0
This article is issued from Hamichlol. The text is licensed under Creative Commons - Attribution - Sharealike. Additional terms may apply for the media files.