רב דוסא גאון

רב דוסא גאון
לידה 935
ד'תרצ"ה
סורא
פטירה 1018 (בגיל 83 בערך)
ד'תשע"ז
סורא
גאון ישיבת סורא
תקופת כהונה ד'תשע"ג - ד'תשע"ז
הקודם בתפקיד רב שמואל בן חפני גאון
הבא בתפקיד רב ישראל בן רב שמואל

רב דוסא בן סעדיה גאון (ד'תרצ"ה, 935 - ד'תשע"ז, 1017) היה חכם יהודי ופילוסוף, מאחרוני גאוני בבל. גאון ישיבת סורא החל משנת ד'תשע"ג ועד למותו בשנת ד'תשע"ז[1].

תולדות חייו

נולד בטבריה בשנת ד'תרצ"ה בערך[2] לרב סעדיה גאון, מהבולטים שבגאוני בבל. לפי השערת הרכבי, הוא נקרא על שם אביו של התנא רבי חנינא בן דוסא שרב דוסא היה מצאצאיו.

בשנת ד'תשנ"ה השלים יחד עם אחיו רב שארית את הקאנוניזציה של ספרי אביו. רבי אברהם אבן דאוד כותב בספרו ספר הקבלה שרב דוסא כתב מונוגרפיה על אביו שבו סיפר את פועלו. רב דוסא גם כתב חיבורים תורניים ופילוסופיים, אך אלה אבדו.

בדומה לאביו רב סעדיה, רב דוסא עסק גם בפילוסופיה. הרמב"ם בספרו מורה נבוכים ציין את רב דוסא כמי שהתעמת עם תפיסת קדמוניות העולם שרווחה בקרב הפילוסופים האריסטוטליים.

בשנת ד'תשע"ג מונה לראש ישיבת סורא, במקומו של רב שמואל בר חפני שנפטר באותה עת. בתקופה זו ירדה ישיבת סורא מגדולתה, ומספר תלמידיה הדלדל. הוא כיהן בתפקיד תקופה קצרה יחסית שנמשכה 4 שנים, עד למותו בשנת ד'תשע"ז[1].

רבי יוסף משאש מביא בספרו "נחלת אבות"[3] סיפור ממנו אפשר ללמוד על מעמדו של רב דוסא. על פי המסופר, בסורא היה יהודי שזלזל באיסור הוצאה מרשות לרשות, אך רב דוסא לא יכל להענישו כמקובל באותה תקופה, משום שהוא היה מקורב למלכות. לאחר זמן נזקקו בני הקהילה לפייס את מלך בבל, והוצרכו לשלוח דורון למלך. היהודים בחרו באותו אדם, למרות התנגדותו של רב דוסא, משום שרצו שאדם הקרוב למלכות יביא את הדורון. בבית המלך היה גבול שאותו אסור היה לעבור, וכשהגיעו לאותו הגבול נתקף השליח בשיגעון ופרץ את הגבול לעבר המלך. שומרי הסף גררו את השליח תוך שהם דוקרים אותו, ואף היהודים שהיו עמו הוכנסו למאסר. לאחר מכן נועד רב דוסא עם המלך על מנת להסביר את פשר האירוע, וכששמע המלך את הרקע למקרה, הוציא צו לבל ימרה איש את פי רב דוסא.

מקור הסיפור אינו ידוע, והוא לא הובא בשום מקום אחר מלבד ספרו של הרב משאש.

רב דוסא נפטר בשנת תשע"ז. ממלא מקומו בראשות ישיבת סורא היה רב ישראל, בנו של רב שמואל בר חפני.

תורתו

בספר שיטה מקובצת על מסכת בבא קמא[4] מובאת תשובה ארוכה בשמו, בה הוא מגן בחריפות על דעת רב האי גאון. רבי נפתלי יעקב הכהן[5] כותב כי היו שפקפקו בייחוס התשובה לרב דוסא עקב מה שנראה כאזכור של רבי שמואל הנגיד שהיה אז צעיר לימים. אך לדבריו על בסיס כתבי יד של רבי שמואל הנגיד, נראה כי המשא ומתן היה בין רב דוסא ורב שמואל בן חפני גאון, לדבריו במקור הוזכר "רבי שמואל" בלבד, כשהכוונה לרב שמואל בן חפני, והתואר "הנגיד הלוי" נוסף בהמשך על ידי המעתיקים כתואר כבוד כללי[5].

תשובה נוספת שהובאה בשו"ת הרי"ף ומדבריו הביא הריב"ש[6], עוסקת בדין כתובת בנין דכרין. התשובה מובאת גם בספר העיטור וכן הובאה על ידי שמואל הנגיד בספר "הלכות הנגיד"[7].

יש המזהים[8] את רב דוסא עם רב דוד בן סעדיה, שכתב חיבור על הגמרא בערבית, ומדבריו הובא בספר שיטה מקובצת[9].

תשובות נוספות של רב דוסא:

  • בדין השח בין ברכת בדיקת חמץ לבדיקה. התשובה הובאה בקובץ שערי תשובה[10] אך לא הובאה בשלמותה. התשובה המלאה נמצאה מאוחר יותר בכתבי יד גנוזים.
  • תשובה המתירה לנשבע שלא ישוחח עם חברו לכתוב לו מכתב. תשובה זו הובאה בתשובות הגאונים[11] בשם רב דוסא, אך בספר בית נכות ההלכות הובאה בשם רב האי גאון.
  • תשובה נוספת בדיני שבועה, הדנה בנשבע שלא לאכול פת, באלו מיני פת אסור[12].

עוד מדברי רב דוסא הובא גם בספר האגור, שם הובא פירוש בשמו.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. 1 2 לפי תיארוכו של שמואל אברהם פוזננסקי וכן מובא באוצר הגדולים אלופי יעקב. לפי האנציקלופדיה ליהדות ארצות האיסלאם ערך רב דוסא בן סעדיה ציר הזמן הוא ד'תשע"ב - ד'תשע"ח
  2. לפי השערת שמואל אברהם פוזננסקי
  3. עמוד צה
  4. דף יג סוגיית שלמים שהזיקו
  5. 1 2 אוצר הגדולים אלופי יעקב, חלק ג', עמוד 143
  6. סימן ק"ו
  7. סימן נט.
  8. רוני שוואקה, רבי דוסא בן סעדיה, בתוך האנציקלופדיה ליהדות ארצות האיסלאם
  9. בבא מציעא דף קד עמוד ב'
  10. סימן פז
  11. סימן ה'
  12. תשובות הגאונים, סימן מב
This article is issued from Hamichlol. The text is licensed under Creative Commons - Attribution - Sharealike. Additional terms may apply for the media files.